בסקר שבחן גזענות במקום עבודה במגזר הציבורי עלה כי 35% מעובדי המגזר הציבורי המשתייכים לקבוצות מיעוט חוו גזענות או היו עדים לה במקום העבודה בשנה החולפת. בסקר השתתפו כ-6,400 עובדים במגזר הציבורי מהם כ-1,400 המשתייכים לאוכלוסיות הגיוון.

מנהל היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, עו"ד ציקי שטרסברג-דיל: "כאשר יותר משליש מעובדי המגזר הציבורי המשתייכים לאוכלוסיות הגיוון ולקבוצות המיעוט מדווחים כי חוו או היו עדים למקרה גזענות במקום עבודתם, אין ספק כי מדובר בתופעה רחבה המחייבת טיפול שורשי ומקיף. הסקר הוא כלי חשוב להכרת המצב בשטח, אך גם מנגנון לשינוי – באמצעותו נוכל לחדד את הצרכים, לשפר את המענים ולהמשיך להטמיע תרבות ארגונית מכילה ושוויונית לכלל עובדות ועובדי השירות הציבורי".

במסגרת התלונות שהתקבלו בשנה האחרונה ביחידה נמנו נהג אמבולנס ערבי שהתלונן כי מאבטח באחד מבתי החולים במרכז הארץ כינה אותו בכינוי גזעני על רקע מוצאו בעת שהגיע למקום לפנות פצועים; אישה חרדית שהתלוננה שפוטרה מעבודתה על רקע השתייכותה למגזר החרדי; ותלמיד בית ספר התלונן כי מורתו השתמשה בכינוי הגזעני 'מוזיקה של כושים'.

סביבת עבודה בטוחה לעובדי המגזר הציבורי

מטרת הסקר, שבוצע ביוזמת היחידה במשרד המשפטים, הייתה לשקף את תמונת המצב כדי לסייע בבניית תוכניות עבודה ופעולות מערכתיות שיביאו ליצירת סביבה בטוחה ומכילה לכלל העובדות והעובדים במגזר הציבורי, והטמעת תרבות ארגונית נוגדת גזענות ומקדמת שוויון לכל אדם.

14% מהנסקרים השיבו כי חוו בעצמם מקרה גזענות במקום העבודה על רקע לאום, מוצא, צבע או דת, ו-17% היו עדים למקרה כזה. בקרב קבוצות מיעוט השיעור גבוה בהרבה: 35% השיבו כי חוו בעצמם אירוע גזעני או היו עדים לו.

בפילוח לפי אוכלוסיות נמצא כי 48% מהעובדים יוצאי אתיופיה השיבו כי חוו בעצמם אירוע גזענות במקום עבודתם, 43% מהעובדים הערבים השיבו כי חוו אירוע גזעני במקום העבודה, 33% מהעובדים הדרוזים, 23% מהעובדים החרדים ו-22% מהעובדים יוצאי ברה"מ לשעבר. יותר מחצי מהמשיבים שחוו או היו עדים לגזענות השיבו שמדובר בשלושה מקרים או יותר. 48% מהמקרים אירעו על רקע לאום או דת, 36% על רקע מוצא, עדה או צבע עור ו-16% על רקע מידת דתיות – חרדי, חילוני, מסורתי, דתי וכו'.

מרבית המשיבים אמרו כי נתקלו בהתבטאות או התנהגות גזענית של עובד אחר (631 משיבים), אפליה בקידום או בהזדמנות להתפתחות מקצועית (492), בדיחות או הערות עוקצניות על קבוצת הזהות שלהם (412), הערות מכלילות בזמנים של מתיחות חברתית או פוליטית (395), התבטאות או התנהגות גזענית של ממונה (394) והתבטאות או התנהגות גזענית של מקבל שירות (323).

בהתאם להמלצות דו"ח פלמור לצמצום הגזענות בשירות הציבורי, בשנים האחרונות פועלים ממונים למניעת גזענות במשרדי הממשלה ויחידות הסמך, במתכונת דומה לממונים למניעת הטרדות מיניות. על השאלה 'האם ידוע לך שיש ממונה על מניעת גזענות בארגון', השיבו 35% מהעובדים כי לא ידעו על כך, לעומת 65% שהשיבו כי הם מודעים לכך. בקרב אוכלוסיות הגיוון שיעור העובדים שלא ידעו על קיום הממונה היה דווקא גבוה יותר, ועמד על 43%.

על השאלה אם דיווחו על מקרי גזענות שחוו השיבו מרבית הנשאלים כי לא דיווחו על המקרה (75%), 11% דיווחו ברוב המקרים, 10% דיווחו בכל המקרים שנחשפו אליהם ו-4% דיווח במיעוט המקרים. מתוך אלו שלא דיווחו, 323 לא עשו זאת מחשש להשלכות שליליות עליהם, 301 לא חשבו שהדיווח יטופל ברצינות ו-275 ענו כי לא רצו להתעסק בכך. 73% מהעובדים שכן דיווחו על אירוע גזענות השיבו כי לא היו מרוצים מהטיפול בו.