"במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו, אמר טרומפלדור. היום המחרשה היהודית זה המכינות ושנות השירות" – אמר צוף גוטליב ממכינת גליל עליון בדיון שנערך אתמול (שלישי) בוועדת החינוך של הכנסת באתגרי החינוך הבלתי פורמלי ובתרומותיהם של החניכים במסגרות שנת השירות ובמכינות הקדם-צבאיות במלחמת חרבות ברזל. "ככל שיהיו יותר כאלה על הגבול כך המדינה תתפתח הפריפריה תצליח והחברה תשגשג", המשיך גוטליב וריגש את חברי הוועדה. "תל חי נפלה, אל תתנו לה ליפול שנית". הדיון נערך כחלק מיום למען תנועות וארגוני הנוער ומתנדבי המסלולים הקדם-צבאיים.

מתנדבים במסגרות שנת שירות ומכינות סיפרו על עשייתם. "פעם בשבוע אני מוציא מבית הספר ילד בכיתה ה' שהחברים שלו מחרימים אותו", סיפר דביר מהצופים, ש"ש בטירת כרמל. "אני משחק איתו כדורגל פעם בשבוע, ואני שם עבורו כי אין לו אף אחד אחר".

צוף גוטליב (משמאל) בוועדת החינוך של הכנסת. "היום המחרשה היהודית זה המכינות ושנות השירות" (צילום מסך: דוברות הכנסת)

רועי גלוטמן, 19, שותף במטה שנות השירות ומתנדב בקידום נוער בגרעין בדימונה, סיפר על אחד הרגעים המטלטלים שחווה: "חניכה שלי סיפרה שחניך אחר ניסה לאנוס אותה. היא ברחה ממנו והטראומה נותרה. היא פנתה אליי. המפגש הזה המחיש לי את החשיבות של שנת שירות. שלא כמו המורים שלה, אנחנו קרובים אליה בגיל ויכולים לעזור לה. אנחנו שם לא רק כדי להעביר פעילויות ופורימון בלתי נשכח, אלא גם כדי להיות הכתף היחידה עבורם לפעמים. החניכים שלי יודעים שאהיה בשבילם מתי שהם צריכים אותי, בכל שעה".

גלוטרמן ביקש להסדיר בחוק את מעמדם של המתנדבים: "אני יוצא פעמיים בחודש הביתה. לש"ש אסור לעבוד בסופי שבוע והם צריכים לחשוב אם יכולים לבלות עם חברים. כאן נוצר פער חברתי, כי יש משפחות שאינן יכולות לתמוך כלכלית, וילדיהם אינם יכולים לצאת לשנת שירות".

למרות תרומתם, חניכי שנת השירות של שנת הלימודים הקודמת גויסו לצה"ל בשנה שעברה. חבר הוועדה ח"כ משה טור פז (יש עתיד) התייחס לכך: "צריך לאפשר למי שמתחיל את השנה גם לסיים אותה ולא לקטוע אותה לטובת גיוס לצבא, כי זה לא הוגן כלפי המתנדבים וגם כלפי כל מי שמקבל שירות".

תקצוב חניכי שנת השירות אינו מוסדר בחוק

כרקע לדיון הובא מחקר של הקריה האקדמית אונו ומועצת תנועות הנוער שנערך ביולי האחרון על פעילותן של תנועות הנוער בין נובמבר 2023 לינואר 2024. "כשמתחילים לפנות את האנשים, ברור לך שאתה עולה על חולצת תנועה ונוסע" – אמר מאיר, מנהל מוקד פעילות של תנועת נוער, וצוטט במחקר. המחקר מצא כי תנועות הנוער שפעלו במוקדי הפינוי יצרו מרחב חינוכי עם פעילות וזמנים  מוגדרים וכללי התנהגות ידועים מראש, ומהצד השני כאלו המשתנים בהתאם לנסיבות. רבים מהמחנכים בהם הם בני הנוער מהקהילה עצמה.

במחקר נעשו 60 ראיונות עומק עם בעלי תפקידים שונים בתנועות הנוער: 22 חניכי שנת שירות וחיילים במסלול הנח"ל, 24 רכזי פעילות זוטרים במוקדי הפעילות ו-14 רכזים בכירים מתנועות הנוער. תנועות הנוער שהשתתפו במחקר היו הנוער העובד והלומד, בני עקיבא, הצופים, המחנות העולים והשומר הצעיר.

כיום תקצוב חניכי שנת השירות אינו מוסדר בחוק. הממונה על תנועות וארגוני הנוער ושנת השירות במשרד החינוך, קרן ליפשיץ זיתון, אמרה כי המשרד מעוניין לעגן בחקיקה את מעמדה של שנת השירות, אך מציב לכך תנאים. "המינימום לעלותו של חניך בשנת השירות עומד על 23 אלף שקלים. לצד קשיחות במתן התקציב יש לאפשר את עצמאותם של הגופים המשלחים, כך שהחוק לא יחנוק אותו בביורוקרטיה".