תוכנית "פרחי ההיי-טק" של גבעת חביבה פועלת מאז 2015. במסגרת התוכנית, תלמידי כיתות ט' מתחילים מסלול לימודים אקדמי במדעי המחשב ובטכנולוגיה, הנמשך חמש שנים עד קבלת התואר. בשנת 2024 למדו בתוכנית 342 תלמידים, ו-26 מתוכם סיימו את המסלול בהצלחה. לדברי יוסף ג'בארין, מנהל התוכנית, מדובר בהישג משמעותי לנוכח האתגרים הרבים: "במעבר משנה א' לשנה ב' שיעור הנשירה הוא 50%".

"מדובר בתלמידים יהודים וערבים שלומדים לתואר ראשון בגיל צעיר", מסביר ג'בארין. "בגיל 14 הם מתמודדים עם אתגרים אקדמיים שאני עצמי פגשתי רק בגיל 19. הקורסים קשים, והשפה מהווה מחסום נוסף. התוכנית פועלת כבר כעשור. בארבע השנים הראשונות עבדנו עם קבוצות קטנות של 25-30 תלמידים בשנה, כדי לבדוק את השטח", מספר ג'בארין. "החל מהשנה החמישית הרחבנו את המסגרת וכיום אנו מגייסים כ-100-120 תלמידים מדי שנה".

הלימודים מתקיימים בקמפוס גבעת חביבה, מה שמעניק יתרון של נגישות תרבותית וגיאוגרפית. "אנחנו קרובים לוואדי עארה ולמשולש הדרומי והצפוני", מסביר ג'בארין. לצד הלימודים האקדמיים, התוכנית מציעה תגבור בעברית, עם דגש על מונחים מקצועיים. "אנחנו מלמדים תחילה עברית מדוברת, ואחר כך 'עברית הייטקיסטית', מונחים הרלוונטיים למדעי המחשב". במהלך השנה, התלמידים מבקרים בחברות היי-טק ופוגשים מהנדסים יהודים וערבים.

"המפגשים הללו נותנים לתלמידים מוטיבציה אדירה", אומר ג'בארין. "זה אפילו מתבטא בשיפור הציונים". במהלך השנים התפתחה גם תוכנית חונכות, במסגרתה תלמידים משנה ג' וד' מסייעים לסטודנטים שנה א'. "יש לנו עשרות חונכים שעוזרים בעיקר לסטודנטים החדשים להתמודד עם הקורסים הקשים", מספר ג'בארין.

האם התוכנית מתאימה רק למצטיינים?
"אנחנו מחפשים את התלמידים הטובים ביותר, שרוצים ללמוד במסלול אקדמי בגיל צעיר ולהשתלב בהיי-טק כבר מגיל צעיר", מסביר ג'בארין. "לא כל תלמיד מתאים ללימודים האלה, אבל יש כ-10% שיכולים. תלמידים עם נטייה לתחום, שאוהבים מדעי המחשב ותכנות, מסוגלים ללמוד קורסים מתקדמים".

עם זאת, התוכנית מתחשבת גם בלימודים בתיכון. "אנחנו לא מוציאים אותם ממערכת החינוך הרגילה. הלימודים מתקיימים אחת לשבוע, במקביל לבית הספר", מדגיש ג'בארין.

מה ניתן לעשות כדי לקדם את החינוך הטכנולוגי?
"הכול מתחיל מתקציבים. אני מבקר בבתי ספר רבים ואין בהם ציוד מתאים ללימודי תכנות", אומר ג'בארין. "שנית, צריך להתחיל בחינוך טכנולוגי כבר בבית הספר היסודי. אני אישית פגשתי מורה למדעי המחשב רק בכיתה ז' או ט', וגם אז לא למדנו תכנות. זה צריך להתחיל אפילו בכיתה ב', דרך משחקי רובוטיקה".

לדבריו, העובדה שבני נוער נמצאים ברשתות החברתיות אינה הופכת אותם למתכנתים. "הם לא מתעסקים בטכנולוגיה אמיתית, אלא בצריכת תוכן ובילוי", הוא טוען. "אם רוצים לפתח חשיבה טכנולוגית, צריך לחשוף אותם לתכנות מגיל צעיר".

בחברה הערבית קיימים חסמים נוספים. "יש 'משולש מקצועות' שהורים ערבים שואפים אליו: משפטים, הנדסה ורפואה", מסביר ג'בארין. "מקצועות כמו מדעי המחשב עדיין לא זוכים לאותה הכרה. אנחנו מנסים לשנות את זה, וליצור מסלול שמוביל ישירות לקריירה בתחום.