בוועדת החוץ והביטחון שוקלים להכניס את מסקנות דו"ח שקדי לשילוב חרדים בצה"ל לתוך חוק הגיוס, אך בצה"ל כבר מיישמים חלק גדול מהמסקנות, כך עלה אתמול (שלישי) בדיון הוועדה בנושא. "יש דברים שמתקדמים, יש דברים שכבר נעשו, ודברים שנמצאים בתהליך", אמר רע"ן חרדים באכ"א, סא"ל אביגדור דיקשטיין, שהציג שורה של פעולות שצה"ל כבר החל ליישם, המתבססות על המלצות הדו"ח שחיברו האלוף (מיל') אליעזר שקדי ושורת מומחים, והוגש במאי 2024.

על פי עמדת הייעוץ המשפטי לוועדה, יש לבחון את עיגון מסקנות ועדת שקדי, כולן או חלקן, בחקיקה, כדי להבטיח את מחויבותו של צה"ל לשילוב בני הציבור החרדי בשירות הסדיר. קובי בליטשטיין, המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, אמר כי המשרד מתכונן ליישום הדו"ח ואף הוקצו תקציבים לכך.

"כניסה לרזולוציות של יישום היא פתח לצרות"

נציג משרד המשפטים, דרור גרנית, הביע הסתייגות מהכנסת פרטים יישומיים לחקיקה וטען כי "כניסה לרזולוציות יישומיות בתוך חקיקה היא פתח ליותר צרות מאשר פתרונות". לדבריו, הצבא זקוק לגמישות, ולכן עדיף להשאיר את הנושא בפקודות הצבאיות, שהן למעשה חקיקת משנה מכוח הדין הצבאי. יו"ר הוועדה, יולי אדלשטיין, תהה אם יש להשאיר את הנושא במסגרת פקודות הצבא, וגרנית השיב כי "חקיקת משנה היא למעשה פן ביצועי, ולכן חזקה על הצבא לכונן פקודות בהתאם".

מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, הזהיר כי אם לא יעגנו את עקרון השמירה על אורחות החיים של החרדים בחקיקה, הדבר עלול להוביל לעתירות רבות. "חרדים יבואו, אבל נשים ימשיכו לעשות מד"ס אצל החרדים", התריע. אדלשטיין הסכים כי אין מקום לפרטי פרטים בחקיקה הראשית, אך אמר כי צוותים משפטיים של הוועדה ושל משרד הביטחון יגישו הצעה לוועדה.

שלומית רביצקי טור-פז, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ציינה כי לדו"ח יש חשיבות ביצירת תשתית לעיגון העקרונות הנכונים, אך הזכירה שהוא מתייחס רק לחרדים בגילאי 25–34, ולא לתלמידי הישיבות הזכאים לפטור. לדבריה, הדו"ח מדגיש כי גיוס חרדים בגילאים אלו יוצר בעיה למשק, מאחר שהם לרוב כבר נשואים עם ילדים, מה שמוביל לתשלומי משפחה גבוהים מצד הצבא ולפגיעה בתעסוקה במשק. היא השוותה את המצב לשירות בישיבות ההסדר, שבו החיילים משרתים תקופה קצרה יותר אך המסה הגדולה של לוחמים ומילואימניקים מפצה על כך.

"מענה משמעותי לחייל החרדי"

"יש דברים שמתקדמים, יש דברים שכבר נעשו, ודברים שנמצאים בתהליך", אמר סא"ל אביגדור דיקשטיין, שהתייחס לפקודת מטכ"ל הקובעת כי "יש לשמור על אורח החיים החרדי של המשרתים". דיקשטיין הדגיש כי "אנחנו מתעסקים בהכשרת המפקדים כדי להטמיע את הפקודה ולחבר אותם להבנת הצרכים של החייל החרדי". הוא הוסיף כי הפקודה מתייחסת גם לנשים חרדיות המשרתות בצה"ל, וציין כי "אנחנו מסתכלים על השירות באופן רוחבי – גם לחרדים וגם לחרדיות".

בנוגע למיצוי פוטנציאל הגיוס, דיקשטיין הדגיש כי "צה"ל מחויב לפעול להנגשת השירות, אבל האחריות היא על הפרט". הוא הוסיף כי צה"ל פועל להתאים את מערך הקליטה והמיון לחרדים, וכי "הקמנו אתר ייעודי ואנחנו פועלים בהסברה מול העולם החרדי. נכנסנו לזה מאוד חזק כדי להנגיש את המידע והתהליכים". לדבריו, תהליך המיון עבר שדרוג משמעותי: "כשהמלש"ב החרדי מגיע, יש לו מבחנים ייעודיים שהותאמו עבורו בחצי השנה האחרונה. זה דבר שהיינו צריכים להטמיע, והוא לא מוריד מההערכה של החייל אלא דווקא מתאים את התהליך עבורו. גם אם המבחן לא הלך טוב, יש כלי נוסף של ראיון אישי שתומך את תהליך ההערכה הזה".

דיקשטיין התייחס גם להקמת בסיס קליטה ייעודי לחרדים וציין כי "כמו שאתם יודעים, חשמונאים הוא פרויקט גדול, עצום ומשמעותי, אבל בצה"ל יש עשרות מסלולים, ואנחנו יודעים לתת היום מענה טוב, איכותי, עוטף ומשמעותי לחייל החרדי". בהתייחס לסוגיית יועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים, דיקשטיין אמר כי "זה צריך להיות אדם שהוא גם מספיק צבאי וגם מספיק חרדי, כזה שמוסכם על שני הצדדים", והוסיף כי "רואיינו כבר שני מועמדים לתפקיד, ואנחנו מקדמים את הנושא".

"חוק הגיוס עובר בוועדת הכספים"

ינון אזולאי (ש"ס) העיר כי ייתכן שלאחר הקורס ייאלצו חיילים להיפרד לתפקידים שונים, אך דיקשטיין הבהיר כי "בצה"ל, מי שרוצה להיות צלף או איש מרגמות צריך לצאת לקורס חיצוני, אבל בחשמונאים לחטיבה תהיה יכולת להזין את עצמה ולאמן את עצמה. זה נכון גם למסלולי הלחימה וגם למסלולי תומכי הלחימה". הוא ציין כי ישנו בסיס ייעודי בג'וליס, וכן מסגרות ייעודיות בחיל האוויר. "יש אפילו קורס חובשים ייעודי לחיילים חרדים".

אלעזר שטרן (יש עתיד) העלה שאלה לגבי מסלול הקידום של בוגרי חטיבת החשמונאים וציין כי חייל שירצה להיות מ"מ בגולני יוכל לעשות זאת, אך "הבעיה מתחילה אם הוא רוצה להיות מ"מ בחטיבת החשמונאים". דיקשטיין השיב כי "כפי שאתה יודע, גם בחיל האוויר ובחיל הים יש הכשרות קצינים חיצוניות, וגם כאן אנחנו נקדם דבר דומה". לדבריו, "אנחנו רוצים לפתח את שכבת המפקדים החרדים בצה"ל, זאת המטרה".

ינון אזולאי הדגיש כי "צריך חקיקה עם יעדים, עם שוט ועם גזר". לדבריו, יש להגיע להסכמות עם הרבנים כדי להבטיח שהצעירים החרדים יישארו חרדים גם לאחר השירות. במהלך הדיון התפרץ אב ללוחם וצעק: "את הילדים שלנו לא עוטפים בצמר גפן! אף אחד לא שאל את הילד שלי אם הוא רוצה להתגייס!", ובתגובה הוצא מהדיון.

נעמה לזימי (הדמוקרטים), חברת ועדת הכספים, תקפה את ההתנהלות בוועדת החוץ והביטחון ואמרה: "אני אחדש לכם, אבל חוק הגיוס עובר בוועדת הכספים, שם נקבעות כל ההטבות לחרדים ושם מועברים הכספים הקואליציוניים".