לאחר שאתמול אושר תקציב הקרן לאזרחי ישראל, התקציב אושר מחדש היום (חמישי) לאחר שנפתח לבקשת היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפק, שמצאה ליקויים חוקיים בהחלטת תקציב הקרן. "אני מודה שהייתי תמימה, הייתי בטוחה שמשהו אחד טוב קורה תחת הממשלה הזאת. אתם לא רואים את הנגב, ואתם לא סופרים את הנגב", אמרה חברת הוועדה יסמין סאקס-פרידמן בסוף הדיונים.

הקרן לאזרחי ישראל, אשר נקראת גם "קרן העושר" ו"קרן רווחי הגז", היא קרן מהכנסות המדינה ממשאבי הגז בשטח הימי של ישראל. הקרן מנוהלת בנפרד מקופת המדינה, ובכל שנה מוקצים 3.5% מהכנסותיה מהשנה הקודמת עבור מטרות של השקעה חברתית והשקעה בדורות הבאים, שלא יזכו ליהנות מעתודות הגז. הסכום שהוקצה לשנת 2025 הוא 189 מיליון שקלים. הוועדה המפקחת על הקרן של הכנסת קיימה מעל 20 דיונים, בהם הוצגו מעל 700 פרויקטים על ידי עמותות, משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות וגופים נוספים.

74 מיליון מתוך 189 מיליון השקלים שחולקו מהיום הוקצו לתנועות וארגוני הנוער. 20 מיליון שקלים לשיפור האשפוז בתחום בריאות הנפש ו-10 מיליון שקלים למגרשי ספורט עם קירוי סולארי. בנוסף, 27.5 מיליון שקלים לשיפוץ מבנים במשרד החינוך באזורים שנפגעו מהמלחמה ו-8 מיליון שקלים לבינוי מבני ציבור בנגב ובגליל לטובת אוכלוסייה צעירה. 9.5 מיליון שקלים הוקצו למשרד ההתיישבות עבור גרעיני משימה ומכינות קדם-צבאיות. 20 מיליון למשרד האנרגיה לקידום אנרגיה מתחדשת. 20 מיליון שקלים לפיתוח תחום החדשנות ומתחמי עבודה משותפים בנגב ובגליל.

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפק (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

בתום שלב ההצעות המקיף, הועלתה הצעה שנבנתה בשיתוף הממשלה ומשרד האוצר, שאינה תואמת את ההבנות שהתגבשו בוועדה המפקחת, הכוללת גם חברי אופוזיציה. לאחר דיון לילי ביום שלישי בערב, שנקבע שעות ספורות לפני התחלתו, אושר התקציב אתמול. לאחר פניות חברי הוועדה מהאופוזיציה, היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפק, פנתה ליו"ר הוועדה בדרישה לפתוח מחדש את הדיון.

בדיון היום יועמ"ש הוועדה, עו"ד שלומית ארליך, הציגה מספר ליקויים חוקיים בהליך אישור התקציב. "עמדת הייעוץ המשפטי היא שיש להקצות משאבים לאנרגיות מתחדשות ולעידוד תעסוקה, בהתאם לדיונים שהתקיימו. בנוסף, קיים חשש להקצאות עבור כספים קואליציוניים, דבר שחורג מן החוק".

השנה, 74 מיליון שקלים הוקצו עבור בינוי של תנועות וארגוני נוער, אשר קיבלו הקצאות מהקרן גם בשנים קודמות. "הקצאות לא יכולות להיות תקציב ב' ולחזור למטרה חוזרת באופן שמייצר הסתמכות", הסבירה ארליך. הפירוט שהתקבל לא היה מספק בעיני הייעוץ המשפטי, כמו גם בעיני האופוזיציה. "אנחנו מבינים את האכזבה מהצעת הממשלה כפי שהיא נקבעה. הממשלה חייבת להביא פירוט מלא, מספרי ולא רק מילולי, להצעת ההקצאה, אחרת נימנע מהוועדה לקבל החלטה".

ח"כ נעמה לזימי (צילום: דוד טברסקי)

ארליך הציגה את הצעת הייעוץ המשפטי לעתיד: "ברור כי יש חבלי לידה לקרן. במצב צופה פני עתיד, הוועדה צריכה לקבל מראש הצעות מהמשרדים ולא מהאוצר. יו"ר הוועדה צריך לבצע פיקוח כל שלושה חודשים כדי לוודא שהכספים מגיעים למטרות שהוקצו ולא למטרות אסורות ולא חוקיות. במקרה כזה, אנחנו מציעים שהוועדה תהיה מוסמכת להעביר את הכסף למטרות החוקיות". חברי הוועדה הציגו את הקושי לקבל החלטה, כאשר אין פירוט על הייעוד של ההקצאות. "כל מה שקיבלנו זה 74 מיליון שקלים למשרד החינוך, בתוך זה אין בכלל פירוט לאן במשרד הכסף הולך", אמרה סאקס-פרידמן.

חברי האופוזיציה מעוניינים בכך שתקציבים גדולים יותר מהקרן יוקצו לעידוד תעסוקה בנגב ולאנרגיות מתחדשות, ופחות לתנועות וארגוני הנוער. ח"כ נעמה לזימי הסבירה: "הגענו למצב היום כי לא מטמיעים את התקציבים לתנועות הנוער בבסיס התקציב. הם עוברים לכספים הקואליציוניים וזו תקלה חמורה. העובדה שיש בכספים הקואליציוניים תקציבים ראויים היא לא סיבה לפגוע במטרות הקרן ולהפוך אותה לקופה קטנה".

לזימי הזכירה את חשיבות עצמאות הוועדה מהליך התקציב הכולל של הממשלה. הקרן לאזרחי ישראל מנהלת תמלוגים של המדינה מהפקת הגז, שלדעת רבים אינם מספיקים לעומת אלה של החברות הפרטיות שניהלו את הפקת הגז לאורך השנים. "הכסף הזה יצא מקומבינת הון-שלטון שבה גזלו מהציבור את המשאב הטבעי הזה, אז הקרן הזאת, כבשת הרש, צריכה להיות אקס-טריטוריה של התקציבים האחרים בכנסת ולהיות מנוהלת עצמאית".

ח"כ יוראי להב הרצנו הגיב לאופי התנהלות הדיונים: "אתם בזזתם את הכסף של העתיד בשביל הכאן והעכשיו, בניגוד לחוק. רוכן נציג האוצר ולוחש ליו"ר הוועדה: 'עכשיו מצביעים, עכשיו מצביעים'. הדברים התהפכו – הדרג הפוליטי פועל לפי הדרג המקצועי".