ועדות הכנסת לביטחון הפנים ולמאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול ערכו היום (שני) דיון בנושא הקיצוץ הדרמטי בפעילות הרשות לביטחון קהילתי במשרד לביטחון לאומי, במהלכו הביעו חברי כנסת מכלל המפלגות התנגדות חריפה לקיצוץ המתוכנן בסך 150 מיליון שקלים מתוך 180 מיליון שקלים כיום. ראש מטה השר לביטחון לאומי, מיכאל יצחקוב, אמר בדיון שפעילות הרשות תקוצץ רק ביישובים מבוססים, וביישובים באשכול חברתי-כלכלי 1-6 (10 הוא האשכול הגבוה ביותר) הפעילות תימשך. עוד טען יצחקוב שביצוע התקציב ב-3 השנים האחרונות היה נמוך.

"הרשות היא הגוף הממשלתי היחיד כיום שמטפל בנושא מניעת ההתמכרויות, בו ישראל נמצאת על סיפה של מגפה", אמר ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), יו"ר הוועדה למאבק בסמים ואלכוהול.

ח"כ צגה מלקו (הליכוד): "בתקופה שאנחנו נמצאים בה היום, אחרי קורונה הרשות כל כך חשובה היא פועלת בכולם אבל בעיקר בפריפריה. עדיף להוציא את ה-10 אלף שקל פר בן נוער לשקם אותו מאשר להוציא 300 אלף שקל על כלא. מקווה שהשר כץ ייקח את זה בחשבון. אנחנו צריכים לדבר איתו זה לא קואליציה ואופוזיציה. אנחנו לא מוכנים שייפגע פחות אנחנו צריכים לשאוף שבכלל לא ייפגע. יש כאן 1600 עובדים זה קשה לעבוד במקצוע הזה".

"זו כבשת הרש של המשרד, הדבר הקטן החשוב שהוא גיים צ'יינג'ר שמשנה חיים", אמרה ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד), "בסוף המדריכים האלה של המוגנות בבתי הספר, והרשות הקטנה הזו שכל תקציבה היא 150 מיליון שקלים, לצמצם אותו ל-30 מיליון, יש לי דז'וו. ב-2015 בא אותו שר, חיים כץ, ואותו דבר קרה עם אל סם. הם פעלו בכל הרשויות, הגיע ההורה שילדו נפל לסמים, הוא היה יכול ללכת ולקבל מענה. הגשתי שאילתה והשר כץ אמר לי אנחנו מייעלים, מצמצמים. תראו מה קרה – אין היום תחנה אחת של אל סם. אנחנו לא יכולים לאפשר שמדריך אחד מהרשות יילך כשבשעה זו בוזזים את הקופה הציבורית. 150 מיליון שקל, כבשת הרש, זה מה שאתם הולכים לגזול?"

ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד) הזהיר כי "זו הפצצה המתקתקת הכי גדולה בחברה הישראלית". לדבריו, "אנחנו מדינה מסוממת, ומי שלא מבין את זה אני מציע לו שיקרא את הנתונים של המרכז הישראלי למניעת סמים ואלכוהול שעושה את העבודה שהרשות היתה אמורה לעשות. אחד מתוך 3 צעירים בישראל משתמשים או בסמים אלכוהול או בהתמכרויות להימורים או דברים אחרים. כשראיתי את הכתבה בשבוע שעבר, חשבתי שאני לא רואה טוב. במקום שהמדינה תעשה צעד דרמטי כדי לעצור את זה, עוצרים את הפעילות שהיא אחת הכי חשובות שיש.

דוידסון קרא להחזיר את פעילותה של הרשות למאבק בסמים ואלכוהול כרשות עצמאית, שנסגרה ב-2017 ואוחדה עם הרשות לביטחון קהילתי. "מה שקרה ב-2017 שסגרו את הרשות למלחמה בסמים שהיתה רשות סטטוטורית שכינסה שולחנות עגולים המצב הידרדר. תראו את נתוני משרד הביטחון, חיילים מסוממים. זה לא רק בפריפריה, זה גם סביון וכפר שמריהו. ילדים בגיל 15 חושבים שזה בסדר לעשן ג'וינט. הדבר הכי חשוב למדינת ישראל זה להחזיר את הרשות הסטטוטורית שתדע לעבוד עם כל המשרדים ובכסף שיש היום זה לא קורה. המדינה האוצר ושאר המשרדים חייבים להבין: אנחנו יושבים על פצצה שתתפוצץ לנו בפרצוף ולא נדע איך להתמודד איתה".

זעקת חברי הכנסת הערבים: "יש עלייה במספר הנרצחים, מצפים מכם לא לבטל אלא לבוא עם עוד תכניות"

בדיון השתתפו חברי כנסת רבים מהחברה הערבית שהזהירו מפגיעה באחד המכשירים המשמעותיים למאבק בפשיעה ביישובים הערביים. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת (רע"ם) סיפר בהתרגשות שהגיע לדיון מזירת הרצח הלילה בביר אל מכסור בו נורה אדם בשנתו. "אני בא לזעוק את זעקתם של ארבעה יתומים וילד בן חמש. בשעה 3 בבוקר רצח מתוכנן רצח אכזרי שנכנסו לבית ורצחו את האבא שלו. מספר לי הסבא שהם בעצם גרים אחד מעל השני. הוא אמר, שמעתי קולות, חשבתי שאני חולם, ואחר כך צרחות. ואחרי כמה דקות יורד הבן שלו, בן חמש, ואומר 'ירו באבא שלי'. זה המצב וזו המציאות שאנחנו חיים אותה בחברה הערבית. רצח רודף רצח, אנחנו חברי הכנסת מדברים עליה כל הזמן בוועדות, ואנחנו מתוסכלים. ואנחנו רואים עכשיו קיצוצים בהרבה דברים, גם בעיר ללא אלימות, גם בדברים שבאו לטפל בחברה הערבית. בחברה שאין בה ביטחון אישי, הכול נהרס.

"לא חשבתי שזה יגיע לביר אל מכסור, כי זה יחסית כפר שקט לא היו בו מקרי רצח. היה לפני שנתיים מקרה של ילד ששיחק במשחק ילדים אבל לא היה רצח מכוון. זו המציאות הקשה והמרה שאנחנו חיים אותה בחברה הערבית. אנשים שהתחילו ויוצאים מהכפרים כי אין ביטחון.

ח"כ חוג'יראת הדגיש כי "המשרד לביטחון לאומי אמור לטפל בכל הנושא הזה, להילחם בצורה רצינית בכל נושא הפשיעה בחברה הערבית. היו תכניות בממשלה הקודמת וראינו שהתוצאות היו מוצלחות. היתה ירידה בפשיעה, ברצח, ראינו עלייה של 130 אחוז רק מתחילת השנה 55 נרצחים בהשוואה ל-38 אשתקד. זה אומר דרשני. כל קיצוץ בתקציבים, מי שנפגע ראשון אלו השכבות החלשות הפריפריה והחברה הערבית. מקווה שתקחו את זה לתשומת ליבכם. הגיע הזמן שכולנו, ח"כים מהקואליציה מהאופוזיציה, מהממשלה, נתחיל לטפל בנושא הפשיעה בצורה רצינית."

ח"כ יוסף עטאונה (חד"ש): "אנחנו במאבק מול ארגוני הפשיעה בחברה הערבית. המלחמה שלנו והמאבק הוא מי יכול להגיע ראשון לילדים האלה ולהציל אותם. בתכניות בתכניות שהרשות מקדמת ובשיתופי הפעולה שלה עם הרווחה, היא נותנת מענה לילדים ולבני הנוער האלה שלא יגיעו לארגוני הפשיעה והדרך היא מאוד מאוד קלה.

"הרי הם מטפלים בנוער בסיכון נוער שעל סף הידרדרות למקומות שהם לא צריכים להיות שם ובהקשר הזה ביטחון לאומי צריך לתת מענה דחוף. מצד אחד יש אוזלת יד של המשטרה בשנתיים האחרונות בטיפול בארגוני הפשיעה ויש עלייה בנרצחים בחברה הערבית. מצד אחר יש גופים בתוך המשרד הזה שנותנים מענה אפילו שהוא מוגבל אני מצפה מכם לא לבטל, אלא לבוא עם עוד ועוד תקציבים ותכניות כדי להציל את הנוער. אין קואליציה אופוזיציה, ערבים יהודים, אלו חיי אדם שאנחנו צריכים להציל אותם".

ראש מטה השר: הפעילות תמשיך ביישובים בדירוג חברתי-כלכלי 1 עד 6

ראש מטה השר לביטחון לאומי יצחקוב אמר כי "החלטת השר היא להמשיך במודל דיפרנציאלי ביישובים באשכול 1-6. שהכסף של המדינה יילך לשם כי שם קשה להביא את התקציבים. ובשאר היישובים אם יכולים להביא כסף, אנחנו נשמח להמשיך את הפעילות". לדבריו עיריית תל אביב, שהיא עירייה חזקה כלכלית, תוקצבה בכמעט מיליארד ש"ח למרות ש"היא בעודף".

יצחקוב ציין שהמשרד נדרש לקצץ בתקציבו. "הפעילות של הרשות לא נפסקת. בדיוני התקציב אמרו לכל משרד, המלחמה עלתה כ-145 מיליארד, אמרו לנו אנחנו לא יכולים לתת לכם את התקציב שאתם מייחלים לו וקיצצו מהמשרד עצמו המון כספים". ח"כ גלעד קריב (העבודה) שאל האם יש סעיף אחר בתקציב המשרד שקוצץ בשיעור גדול כמו הרשות לביטחון קהילתי, יצחקוב להשיב שהיו קיצוצים רבים אך לא הציג דוגמה קונקרטית.

מחלוקת על נתוני הביצוע של תקציב הרשות

יצחקוב אמר שנתוני הביצוע של הרשות לביטחון קהילתי נמוכים. "כשהסתכלנו על נתוני הביצוע של הרשות ב-22 היו 44% ביצוע, ב-23 היו 52%, וב-24 היו 50%."

דבריו נקטעו בקריאות ביניים: "כל המנהלים שיושבים פה ניצלו 100 אחוז מהתקציב ועוד הוסיפו תקציבים. מתי הייתם בשטח בפעם האחרונה שאתם מדברים מגבוה?". לדברי יצחקוב, אלו נתוני משרד האוצר. "השמיכה קצרה. קיבלנו תקציב מסוים, תקציב המשטרה והשב"ס נחתך, כל התקציב שקיבלנו זה לקיום. האם אתם יודעים להביא לי את ההשלמה? הערך הריאלי של הרשות הוא 80 מיליון. יש דברים שאנחנו חושבים שאפשר לעשות בצורה אחרת, יש פה אנשים שישבו על התכניות. נשמח לשמוע מחברי הכנסת כל הצעה זו הצעה לטובת כל עם ישראל". בתגובה דרשו חברי הכנסת את פירוט ביצוע התקציב.

ראש מועצת קדימה-צורן קרן גרין: "ברשות שלי הניצול עמד על מעל 90%. השקל הטוב ביותר שהמדינה תשקיע, הוא ברשות במניעה וטיפול. כל שקל שאני משקיעה, יחסוך לי פי שבע בעתיד. המדריכים מגיעים לעבודה בשליחות. אנחנו לא מוותרים על אף ילד. אתם רוצים התייעלות? נתגייס כולנו להתייעל ונכין תכנית לקראת השנה הבאה".

יו"ר מרכז השלטון המקומי: "הקיצוץ – מכת מוות לתכנית ברוב הערים"

יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין חיים ביבס השיב: "הרשות ממלאת תפקיד מרכזי במניעת אלימות אכיפת סדר ושיקום מתמקדת בנוער בסיכון ובשמירה על הביטחון האישי. הקיצוץ של 150 או של 80 מיליון מתוך 150 היא מכת מוות לתכנית ל-60 אחוז מערי מדינת ישראל. המשמעות ברשות שאני עומד בראשה, או בתל אביב, היא לקחת את כל התכנית לזרוק אותה לפח.

"המשרד קיבל 22 מיליארד, 80 מיליון זה מה שיציל עכשיו את המשרד? נראה שהמדינה לאט לאט בורחת מלטפל בתושבים. שיטור עירוני אנחנו כבר מביאים מהבית. התכניות שהתכלית שלהן להביא לביטחון, אמרו החכים בצדק, מדובר בתכניות שאם מקצצים לא תהיה תכנית. דווקא עכשיו המשרד בוחר תכנית דגל ולפרק אותה מ-1001 סיבות.

"הרעיון הדיפרנציאלי הוא הרעיון שהתכלית שלו הוא שאנחנו מתנתקים מהמדינה. אנחנו מוכנים להתנתק אבל בוא נקבע דברים להתנתקות מהמדינה בחינוך בקהילתיות בבלתי פורמלי. אבל לא יהיה מצב שיישב איזה מנותק למעלה מקבל החלטה ואנחנו צריכים להביא את הכסף. 185 ראשי רשויות מרחבי הארץ חתמו על המכתב בו אנחנו מביאים התנגדות לסגירת הרשות תרומת הרשות במגזר הערבי נוכח תופעת האלימות הגוברת. מציע לעשות חשיבה מחודשת, וביקשתי פגישה ללבן את הדברים האלה, כי אני חושב שזו החלטה שגויה".

מנכ"ל המשרד לשעבר: "המאבק באלימות ובפשיעה הוא לא רק אירוע של אכיפה"

מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי לשעבר תומר לוטן אמר בישיבה: "יש פה בעיית מדיניות בסיסית. הזכרתם פה את הקריסה בביטחון האישי בשנתיים האחרונות. מעבר לקשיי ניהול וקואליציה יש פה בעיית מדיניות ברורה. תמצית הבעיה היא ההבנה שהמאבק באלימות, בפשיעה, בתופעות מסוכנות בחברה הישראלית הוא לא רק אירוע של אכיפה. יש לנו איזו עדשה שיושבת סביב העיניים כל הזמן שכאילו אנחנו צריכים עוד משטרה, עוד ענישה, עוד כסאח, ובזה נפתור את הבעיה, וזו שגיאה".

לוטן קרא למשרד ללמוד מהמדיניות שהובילה הממשלה הקודמת, שהצליחה לצמצם את הפשיעה בחברה הערבית. "היו בה את כל המרכיבים, שיחקנו את כל המגרש. היו בה תכניות אכיפה, מניעה, שיקום, מוניציפליה, חקיקה ועבודה קהילתית. הכול מהכול. בהחלטת משלה 549 למאבק בפשיעה ואלימות בחברה הערבית יש 120 פעולות ביצוע. אני אומר את זה כדי להבין שמאבק באלימות בפשיעה ובתופעות מסוכנות היא על כל המגרש. ואי אפשר להגיד תראו, יש פה איזו רשות שהיא בן חורג במשרד לביטחון לאומי, אז בואו נכבה אותה ונישאר עם המשטרה ועם שב"ס. זה חוסר הבנה בסיסי. מי שמחליט באבחה אחת להקריס את הרשות לביטחון קהילתי לא מבין משהו בסיסי".

לדברי לוטן, "זה גוף לא קל לניהול, יש בו הרבה צרות, וגם אנחנו דיברנו על הספקטרום הגדול שהיא עוסקת בהם. האם הרשות עושה את זה טוב? לא כל כך. גם אני כמנכ"ל הסתכלתי על הפעילות שלה ולא הייתי לגמרי מרוצה. יושבים פה אנשים שניהלתי איתם דיונים של עשרות שעות על היכולת לעשות תהליכים רפורמטוריים בתוך הרשות כדי לשפר אותה. לא הצלחתי להשלים את התהליך הזה כשהייתי מנכ"ל.

"חלק מהבעיה קשור לזה שמאוד מאוד קשה בישראל למדוד הצלחה בפעולות מניעה. בניגוד לשוטרים, סוהרים, כתבי אישום. האם התכנית למוגנות נוער בבית ספר תיכון מסוים עבדה? זו שאלה שקשה מאוד לענות עליה. קשה להביא מחקר שמושך קו ישר של תוצאה בעולם המניעה. אבל אני מצפה מהוועדה להביא את כל השחקנים, לשאול מה עובד, ומה לא עובד. זו הדרך לטפל, ולא להוריד גרזן של 80 מיליון שקל על הרשות לביטחון קהילתי".

לוטן פנה ליצחקוב ואמר: "אתם צריכים להיות אלה שאומרים אלימות ופשיעה זה לא רק משטרה. אתם הייתם צריכים להגן על התקציב הזה ולא לאכול את הלוקשים של האוצר. אני מקווה שתהיה פה התעשתות ושהאירוע הזה יחזור. אין פה אירוע תקציבי. אני מפציר במי שיושב כאן לחשוב על אלימות פשיעה ותופעות חמורות דרך כל עדשות הטיפול".

"מדריכי המוגנות הם העוגן שלנו"

יו"ר הרשות לביטחון קהילתי בחיפה, קיריל קרטניק: "רציתי לספר סיפור על ילד שעלה לארץ והיה בעייתי כשהוא גדל. כל המורים בבית הספר אמרו לו שהוא יישב בכלא. המורים וכל מי שהיה סביבו. הילד הזה היה עושה בעיות, ברח 3 פעמים מהבית, היה כל פעם מסתבך, ורק במזל הוא לא הגיע לכלא. בגיל 19 הוא התגייס כחייל בודד אלינו למדינה, עשה פה צבא, ושירת ביחידה מיוחדת". בהמשך דבריו סיפר: "הילד שדיברתי עליו הוא אני".

"פה נכנסים מדריכי המוגנות שאנחנו מדברים עליהם. הם העוגן שלנו שמקרב בין התלמידים והנוער אלינו לרשות. אם יש איזושהי בעיה בבית הספר, האדם הראשון שמקבל את המידע מהילד כי הוא יותר מקורב מהמורה הוא מדריך המוגנות. בצורה כזו נמנעות בעיות שיכולות להיות בעתיד כי הילד מרגיש יותר פתוח לדבר עם מדריך המוגנות מאשר עם המורה או היועצת.

"הקיצוץ יהרוג את כל התכנית הזו ואת כל מה שנבנה פה לפנינו. כחבר מועצת העיר למדתי שמנהיג טוב לא הורס משהו שכבר נבנה, שעובד. אם אנחנו נקצץ בתקציב, לא יהיה מי שישמור על הילדים שלנו בבתי הספר. בזמן שאנחנו נהיה בעבודה, הילדים שלנו יעשנו פייסלים, יעשנו ג'וינטים ולא יודע מה יהיה איתם. חלק מהעבודה שלנו הוא סיירת הורים ברחובות, הרצאות נגד שימוש בסמים ואלכוהול בבתי ספר. התכנית הזו היא אחת התכניות החשובות במדינת ישראל. ועכשיו אנחנו צריכים להחליט את מי אנחנו רוצים. דור העתיד שישב פה בכנסת וינהל לנו את המדינה, או ילדים נרקומנים זרוקים ברחוב."

מנהלות הרשות בעוטף: "החלטה מסוכנת שתפקיר את הביטחון האישי שלנו"

שירן אוחנה, מנהלת יישובית של הרשות לביטחון קהילתי בשדרות: "אני כאן היום כי ההחלטה לסגור את הרשות היא לא עוד קיצוץ תקציבי זו החלטה מסוכנת שמשמעותה הפקרה של הביטחון האישי של כל אחד ואחד מאיתנו. הנוער והחברה הישראלית בעוטף הוא בשיקום. אנחנו הרשות היחידה שמשקמת את הנערים, את הנשים, את התא המשפחתי אחרי מכה קשה ב-7 באוקטובר ומכה יותר קשה במוקדי הפינוי.

"אנחנו היינו הראשונים, גם כשאנחנו מפונים בעצמנו, עמדנו בחוד החנית גייסנו צוותים בכל הארץ ועשינו עבודה שאף רשות לא עשתה. בעצמנו ניסינו לצמצם כמה שיותר את הפגיעה בחברה הישראלית ובנוער. המצב לא יותר פשוט, המצב הולך ומחמיר. יש לנו תופעות חדשות, יש לנו מסות של התנהגות עבריינית שמתחילה, אתם דיברתם על גיל 14, המצב היום הוא בכיתה א'.

"יש פה עוד המון זירות שהרשות עושה. יש פה את הרשת החברתית, מי נלחם בכל תופעות הסיכון? באיתור? במוגנות המינית? בהטרדות המיניות בפגיעות ברחוב? בלילות, מי עושה את זה אם לא הביטחון הקהילתי? מי מאתר את הנוער בסיכון? נאבק גם בחרמות.

"ביחס להתייעלות, היום אנחנו ה-8200 של המשטרה. כל עבודת האיתור של הסמים ברחוב וברשת. אתם רוצים לשלם ביוקר ולהוסיף עוד ניידות? תוסיפו. בסוף ההתייעלות זה אנחנו".

הדס ששי, מנהלת יישובית בשער הנגב: "אנחנו הצלנו חיים כשהמדינה לא היתה. ולא היתה מדינה לא באוקטובר ולא בנובמבר, כולם השתתקו. אנחנו הקמנו את בייסקמפ שהגיע לכל היישובים של שער הנגב. הגיעו מדריכים והוציאו ילדים מהמיטות כי ההורים שלהם לא תפקדו, או שההורים שלהם נרצחו או נחטפו. אין לחזור לשגרה, אין שגרה לא בשדרות, לא בעוטף ולא באשכול. אני רוצה לציין שבסופו של דבר בני הנוער שאותם הוצאנו מהמיטות וגרמנו להם להגיע לבית הספר, אותם מדריכים גם ליוו אותם כשהם חזרו לקיבוצים שלהם. אצלנו כל שינוי, כל חזרה של חטופים הביתה, כל המערכת מזדעזעת. אם בזה אתם הולכים לפגוע איזה מין חברי כנסת אתם, איזה מין משרד אתם?"

בסיום הישיבה הודיע ח"כ קלנר שיקיים דיון המשך בתחילת השבוע הבא, וביקש מהמשרד נתוני ביצוע מפורטים של תקציב הרשות.