דוח שפרסם מרכז אדוה מצביע על כך שגם בשנה זו הוצאות הממשלה בתחומים אזרחיים לפי אחוז מהתוצר הייתה נמוכה, 32.9%, כאשר הממוצע החציוני של מדינות ה-OECD עמד על 42.2%.
ממצאי הדוח משקפים מספר בעיות בהתנהלות הממשלה ברקע המלחמה. בשונה מהתנהלות מוסדות ממשלתיים בתקופת הקורונה, לא הוצגו יעדים מקיפים ותוכנית רב שנתית בעלת יעדים כלכליים וחברתיים ברורים, וכן מסגרת תקציבית יציבה. היעדר בהירות הנתונים בדוח מקשה על הפיקוח הציבורי על התנהלות הממשלה.
שלושה חודשים מתוך שנת 2023, היו חודשי מלחמה. בחודשים אלה נעשו רוב הפינויים של תושבי הצפון והדרום. מרבית אוכלוסיית ישראל ספגה תקיפות של רקטות וכטב"מים, אזורים רבים היו מושבתים, ללא שגרת לימודים ועם עצירה של הרבה מהפעילות הממשלתית במשק. גם בשנה זו ההוצאה בתחומים אזרחיים לפי אחוז מהתוצר הייתה נמוכה, 32.9%, כאשר הממוצע החציוני של מדינות ה-OECD עמד על 42.2% באותה שנה.
ההוצאות הביטחוניות גדלו בצורה משמעותית בעקבות המלחמה, עם עלייה של 22% בשנת 2023, ועלייה נוספת של 30% בשנת 2024. תקציב הביטחון לשנת 2025 צפוי להיות נמוך במעט, אך עדיין גבוה ב-47% מבשנת 2022.
התוספת לתחומים האזרחיים בעקבות המלחמה עמדה על 11.3 מיליארד שקלים. המשבר הנוכחי בשירותים האזרחיים החריף בעיה שהייתה קיימת עוד לפניה בשירותים האזרחיים, אך מדיניות התקצוב האזרחית בישראל לא שונתה בהתאם.
מממצאי הדוח עולה כי היקף הפגיעה בעורף, ובייחוד בנגב המערבי ובגבול הצפון, דורש היערכות שונה לצורך שיקום. מערכות הבריאות והרווחה, שהתמודדו עם צמצום תקציבי, מתקשות לספק מענה למאות אלפי מפונים. במצב הנתון זמני ההמתנה לשירותים חיוניים, בהם תמיכה בקהילות וטיפול נפשי, רק הולכים ומתארכים.
הדוח מצביע על כך שחלק מהתוספות התקציביות של המלחמה הוקצו להסכמים קואליציוניים ולסעיפים שאינם מתמודדים עם השלכותיה. הדבר מעלה ספקות כבדים לגבי מחויבות הממשלה לשיקום החברה בישראל.
