ממשלת ישראל קיבלה החלטה בחודש פברואר 2016, שעודכנה בהמשך גם בספטמבר 2017, לפיה הפסקת כהונה של נושא משרה לפני פרק הזמן שהוקצב לה "תיעשה על פי המלצה של הוועדה המייעצת לעניין מינויי תפקידים בכירים", שהיא גם הוועדה שאישרה את אותו המינוי. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, החלה לבחון הערב (שני) את הדברים הללו, וכך גם עושים בסביבת נתניהו והשרים, בהקשר להדחתו של ראש השב״כ רונן בר.
בנוסף, נכתב בהחלטה כי הוועדה רשאית להמליץ על סיום ההעסקה בתוך תקופת הכהונה שנקצבה למשרה, אם השתכנעה שישנה "אי התאמה מובהקת לתפקיד"; או "קיומו של משבר אמון חריף ומתמשך, או חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין נושא המשרה הבכיר לבין הממונים עליו".
החלטת הממשלה ציינה גם שייתכנו עילות אחרות לסיום כהונת העובד, כגון הליכי משמעת, מצב בריאותו וכדומה. לפי ההחלטה ההיא, נציבות שירות המדינה תרכז את עבודת הוועדה, אחרי שתקבל בקשה מסודרת מהשר או המנכ"ל שעם משרדו נמנית המשרה – "תוך פירוט התשתית העובדתית הרלוונטית ונימוקי הבקשה, בצירוף מסמכים שתומכים בה".
אותה ועדה אמורה לגבש את עמדתה, ועליה גם לתת לנושא המשרה הזדמנות להשמיע בפניה את דבריו – בכתב יד או בעל פה. את המלצתה, בסופו של דבר, היא תגיש הן לשר והן לנושא המשרה.
בהמשך לאותה החלטה, צוות מקצועי אמור היה לקום בראשות נציב שירות המדינה או נציגו, ובהשתתפות נציג ראש הממשלה, נציג שר האוצר, נציג שר המשפטים, נציג היועץ המשפטי לממשלה, מנכ"ל משרד ממשלתי או נציגו – שיוצע על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה וימונה על ידי ראש הממשלה.
אותו צוות אמור היה לגבש בתוך 120 ימים, בהתייעצות עם השרים והמנכ"לים הנוגעים בדבר, הצעה של רשימת אותן משרות בכירות המתאימות לכל אחת מהקטגוריות. הצעת הצוות צריכה הייתה להיות מובאת לאישור הממשלה. בפועל, לא ידוע אם אותו צוות התכנס, ומה ההחלטות שקיבל.
אם לא די בכך, גם אם אותה ועדה תכונס, הרי שחברים בה כיום בין השאר נציב שירות המדינה – ממלא המקום רואי כחלון, שהיועמ"שית צפויה לקבוע כי הוא פסול מעיסוק בנושא. מלבדו חברה גם פרופ' טליה איינהורן – אימו של שרוליק איינהורן, יועצו של נתניהו והבעלים של חברת פרספשן שבמרכז חקירת קטאר-גייט, שצפויה גם היא להיפסל בשל ניגוד עניינים. לצידם חברים בוועדה נציג הציבור, משה טרי, לשעבר יו"ר הרשות לניירות ערך, והשופט בדימוס אשר גרוניס.
