הדיון שנערך אתמול (שלישי) בוועדה לבטחון לאומי של הכנסת תחת הכותרת "דיון באלימות לאומנית בערים מעורבות" עסק לכאורה בהווה, אך הרבה ממנו היה בפועל מאבק על הנראטיב ביחס לעבר הקרוב. אירועי מאי 2021 הטילו את צילם הארוך על הדיון: כל הדוברים חזרו אליהם וסיפרו את גרסתם.

עו"ד אורי נרוב מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה אמר כי ארגוני להב"ה ולה-פמיליה נקטו בהסתה במהלך מבצע שומר חומות, וקרא לניטור הרשתות החברתיות. דבריו הציתו ויכוח בין ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) לבין חברי הכנסת הערבים לגבי טיב ההתרחשויות במאי 2021 והאחריות להן.

נציגי המשטרה סנ"צ ברק ערוסי, רמ"ד מבצעי ותנ"צ יעקב מור, מפקד מרחב שפלה, הסבירו על היערכות המשטרה השנה ותגבור הכוחות לקראת הרמדאן. שניהם חזרו ואמרו שהשנה לא היו אירועים חריגים, וכי נשמר הסדר בערים המעורבות, אך נמנעו מלענות על שאלתה של ח"כ עאידה תומא-סלימאן (תע"ל-חד"ש) כמה אירועים לאומניים התרחשו בתקופה האחרונה. ח"כ יוסף עטאוונה (תע"ל-חד"ש) וח"כ תומא-סלימאן הקשו מדוע המשטרה לא נערכה באופן דומה לטיפול בפשיעה בחברה הערבית.

"כבן העיר חיפה, אני מציע לכולכם לשבח את היהודים והערבים בערים המעורבות, זה לא קל ולא מובן מאליו", אמר ח"כ איימן עודה, יו"ר חד"ש-תע"ל. "אנחנו לא בחלל ריק, ולמרות הקושי הערבים והיהודים מקיימים יחסים נורמטיביים. צריך לעודד את זה, לא להסית". עודה קומם את יו"ר הוועדה ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד) בכך שהזכיר את מצבם של תושבי רצועת עזה, וביסמוט הוציא אותו מהדיון.

אבישי קיסרמן מארגון 'ערי ישראל' אמר כי מרבית האירועים הלאומניים לא מגיעים לידיעת המשטרה בגלל חוסר האמון של בני הנוער היהודים במשטרה. הוא קרא להגברת האכיפה ברחובות הערים על כל העבירות, גדולה כקטנה, ויצא נגד קריאות המואזין, המפריעות, לדבריו, לשלוות התושבים.

"ממה שאני מכיר, אין בעיה של אלימות על רקע לאומני בערים המעורבות, הבעיה שיש לנו היא בעיה של חוסר בטחון אישי" אמר ניר רובין-סירקין, מרכז תחום הערים המעורבות והאזורים המשותפים בארגון 'יוזמות אברהם' וחבר הקיבוץ העירוני משעול בנוף הגליל. הוא קרא ליישם ולתקצב את החלטת הממשלה 1834 – תוכנית דחופה לצמצום פערים ומתן מענים משלימים למניעת אלימות ופשיעה בערים המעורבות – שלא תוקצבה בשנתיים האחרונות.

לדבריו, "הביטחון האישי נמצא הרבה בידיים של העיריות, והן לא מקבלות מספיק עזרה. אין תקנים לעובדים סוציאליים, לשוטרים, מחלקות הרווחה קורסות. אין מי שיטפל בתופעות החברתיות שקורות, ואין מספיק דאגה למפגש בין האוכלוסיות – אין מספיק השקעה בלימודי עברית וערבית. דברים שקשורים לחוסר מעש, לעוני ולחוסר אופק הופכים בסוף למשהו שמתפרש כלאומני. אני מבין שנערכים פה לאירועי מאי שאולי יחזרו, אבל איפה ההיערכות לטיפול בפשיעה ובדברים שמעסיקים אותנו כתושבי הערים המעורבות? צריך ליצור מצב שלכל תושבי האלה יהיו חיים טובים, תעסוקה, יהיה עתיד".