בעיכוב של כשנה, ובמעמד שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, חברות האנרגייה SOCAR ,BP וניו מד אנרג'י, קיבלו ביום שני רישיונות לחיפוש גז מחצבים במימיי ישראל באזור המכונה 'מקבץ I' בקצה הצפוני של המים הטריטוריאליים של ישראל, הצמוד לסדרת המאגרים 'כריש', 'קטלן', 'תנין' ו'לוויתן'.
חברות האנרגייה זכו ברישיונות כחלק ממכרז על המקבץ המדובר, אחד מארבע המקבצים שהועמדו למכרז. זהו הליך חלוקת הרישיונות הרביעי מאז הסדרת התחום בישראל. הוא החל ב-2022, ובאוקטובר 2023 הוכרזו הזוכים, אך הרישיונות לא הוענקו עד לרגע זה, אולי בעקבות המלחמה. המשמעות היא שבזמן שעבר לא היה לחברות תמריץ למהר ולהתחיל בחיפושי גז מחצבים, שעצרה את ההתקדמות בפיתוח המאגרים.
בנוסף לעיכוב הלא ברור, נכון לעתה, טרם פורסמו תוצאות המכרז גם ביחס לשלושת המקבצים האחרים: H בצפון-מערב, G בדרום-מערב, ו-E שממוקם בקצה הדרומי של המים הטריטוריאליים סמוך למאגרים 'נועה' ו'שמשון'. משמעות העיכוב היא שגם באזורים אלו לא יוכל להתחיל בפיתוח בעתיד הנראה לעין. לצד זאת, במהלך השנה צפוי להתחיל מכרז חמישי.
עבור SOCAR מאזיירבג'ן, זוהי המעורבות הראשונה בחיפושים מחוץ לשטחה. החברה BP לעומתה, היא אחת מחברות האנרגייה הגדולות ביותר בעולם, עם מוניטין בעייתי בתחום השמירה על הסביבה: ב-2010, הואשמה באסון הסביבתי הימי הגדול בהיסטוריה, הדליפה במפרץ מקסיקו. מוערך כי באסון נשפכו למפרץ כ-780 מיליון ליטרים של נפט.
לעומתן, חברת ניו-מד שבשליטת יצחק תשובה אינה חדשה בשוק ושותפה מרכזית במאגר 'לוויתן', אחד משני המאגרים הגדולים והמשמעותיים של ישראל, לצד מאגר 'תמר'. אם אכן החברה תמצא מאגרי גז משמעותיים ששווים פיתוח, ייווצר מצב שבו שניים משלושת המאגרים נמצאים בבעלות חלקית שלה. זאת בדומה לחברת 'שברון', שבבעלותה שני המאגרים הגדולים. מצב זה מעורר דאגה בקרב חלק ממומחי הגז, שמתריעים כי עם סיומם של המאגרים הקטנים עלול להיווצר בשוק דואופול, שבו לשתי חברות יש שליטה בלעדית או דומיננטית בשוק.
'מקבץ I', ששטחו כ-1,700 קמ"ר, מצוי בחלק הצפוני של המים הכלכליים של ישראל, בשטח שלטענת משרד האנרגייה "כמעט ולא נחקר בעבר בהיבטי משאבי טבע". תנאיו של הרישיון מעניקים לכל חברה פרק זמן של כשלוש שנים לבצע קידוחים זעירים בכדי לזהות אפשרות למאגרי גז מחצבי. אם יימצא כזה בהיקף ובשווי שמצדיק הקמה יקרה של אסדה, רק אז תחל הפקה. יחד עם זאת, מומחים בתחום אומרים שהסיכוי לאתר מאגרי גז גדולים ומשמעותיים דוגמת 'תמר' ו'לוויתן' שטרם נמצאו נמוך, ולא כדאי לבנות עליו בתכנון אספקת הגז של ישראל. זאת, משום שמאגרים גדולים לרוב משתרעים על פני שטח רב, ולכן סביר יותר שיימצאו בשלבי החיפוש הראשוניים.
הממונה על ענייני הנפט במשרד, חן בר–יוסף: "אנו שמחים להעניק היום רישיונות ראשונים בהמשך להליך התחרותי הרביעי, המהווה פריצת דרך בתחום חיפושי הגז הטבעי במדינת ישראל. רישיונות אלו, לצד נוספים שיוענקו בהמשך, מבטאים התחייבות של החברות להשקעות אשר בשלב הראשון יעמדו על עשרות מיליוני דולרים, ובשלבים מתקדמים יותר ייתכן שאף יותר מכך. היכולת להבטיח את צורכי המשק המקומי, תוך שמירה על ביטחון אנרגטי וסביבה אטרקטיבית להשקעות, היא בראש מעייניהם של כל העוסקים במדיניות הגז הטבעי. אנו בטוחים כי מדיניות זו תישא פרי לטובת משק האנרגיה ואזרחי מדינת ישראל".
"כניסתן של SOCAR ו-BP היא בשורה מצוינת עבור מדינת ישראל", אמר שר התשתיות, "הגז הטבעי הוא נכס אסטרטגי, שמחזק את מעמדנו הכלכלי והמדיני בעולם בכלל, ובמזרח התיכון בפרט. במיוחד בימים אלה, אנו פועלים להרחבת תפוקת הגז הטבעי, לטובת המשק המקומי, וכן לייצוא".
