הרפת החדשה בקיבוץ ניר יצחק נחנכה מחדש בהשקעה של כ-10 מיליון שקלים, לאחר שספגה פגיעה קשה בשבת השחורה של 7 באוקטובר. טקס חנוכת הרפת המשותפת של קיבוצי ניר יצחק וסופה – "רפת 232" – כלל מחווה מרגשת לזכרו של אופק ארזי ז"ל, עובד הרפת שיצא להילחם ולהגן על הקיבוץ ב-7 באוקטובר ונהרג בקרב, וסיור מיוחד ברפת החדשה ובמערכת האכלה הרובוטית הראשונה מסוגה בישראל.

"אחרי 7 באוקטובר לא נותר לנו אלא לבחור בדרך של צמיחה", אמר יאיר בלברמן, מנהל רפת 232, "מאז צוק איתן התקיים שיתוף פעולה בין רפתות ניר יצחק וסופה, אך לאחר 7.10 קיבלנו החלטה היסטורית – לאחד כוחות וליצור רפת משותפת, יציבה וחזקה יותר. זו הדרך שלנו להסתכל קדימה ולצמוח מתוך ההרס". "מבחינתנו זהו סמל לצמיחה והתחדשות, לעוצמת הקהילה ולמחויבות לשיקום החקלאות בדרום", הוסיף בלברמן שגיסו, טל חיימי, חבר כיתת הכוננות של קיבוץ ניר יצחק, יצא בבוקר 7 באוקטובר להילחם במחבלים שפלשו לקיבוץ, נרצח ונחטף וגופתו עדיין מוחזקת ברצועת עזה.

בטקס נכחו ראש המועצה האזורית אשכול מיכל עוזיהו, יו"ר מועצת החלב יצחק שניידר, יו"ר מנהלת תקומה  אביעד פרידמן, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל  דגן יראל, מזכ"ל התנועה הקיבוצית  ליאור שמחה, יו"ר דירקטוריון קבוצת תנובה חיים גבריאלי ותושבי הקיבוצים.

רפת 232 הוקמה מחדש בהשקעה של 10 מיליון שקלים במימון הקיבוצים ניר-יצחק וסופה ובסיוע מנהלת תקומה, מענקים של משרד החקלאות והקרן לשיקום רפתות העוטף שהקימה תנובה. משרד החקלאות הגדיל את מכסת החלב לרפת המשותפת מ-7.5 מיליון ליטר חלב ל-10 מיליון ליטר, דבר שיקל על ההוצאות השוטפות.

עד לאוקטובר 2023, רפתות קיבוץ ניר יצחק וקיבוץ סופה פעלו בנפרד והפיקו יחד כ-7.5 מיליון ליטר חלב בשנה. רפת 232 נקראת על שם כביש 232, ששימש במשך שנים כעורק החיים של עוטף עזה, אך ב-7 באוקטובר הפך לזירת טבח אכזרי שביצעו מחבלי חמאס. הכביש, שהיה סמל לחיים ולתנועה, הפך לסמל לכאב ולחורבן. המחבלים שפלשו לקיבוץ ניר-יצחק הציתו את חדר החשמל ומשרד הרפת, וגרמו להשבתה מוחלטת של החליבה.

במשך יותר מ-20 ימים הרפת לא שיווקה חלב לתנובה, החלב שנחלב נשפך, בהיעדר אמצעי קירור, ונגרם נזק כלכלי שמוערך במיליוני שקלים. האובדן והפגיעה האנוש הועצמו בשל הנזקים שנגרמו לרפת וחוסר היכולת לחלוב את הפרות: עובדי הרפת נאלצו להמית פרות ועגלים שסבלו ונפגעו.

הרפת חזרה לפעילות מלאה ב-1 בינואר 2024, לאחר שיקום ארוך. הקיבוצים ניר-יצחק וסופה החליטו אז על צעד משמעותי נוסף: איחוד מלא של הרפתות. כיום, לאחר ההשקעות והשדרוגים, הרפת מייצרת 10 מיליון ליטר חלב בשנה.

לדברי ראש המועצה האזורית אשכול, מיכל עוזיהו, "השותפות החדשה בין הקיבוצים, שנולדה בעקבות המתקפה, מסמלת את נחישותם להמשיך קדימה, לשקם את המשקים ולבסס מחדש את חייהם, תוך שמירה על מסורת החקלאות וההתיישבות בעוטף", הוסיפה עוזיהו, "זהו צעד חשוב בשיקום קיבוצי העוטף, לקראת חזרה מלאה הביתה של תושבי הקיבוצים ניר-יצחק וסופה. הקמת רפת 232 היא עדות לכוחן של קהילות האזור, שבחרו לא רק להשתקם, אלא גם להתרחב ולצמוח".

"חקלאות היא לא רק פרנסה",  הדגישה עוזיהו, "היא שורש עמוק של ההתיישבות בנגב, והיום הזה הוא הוכחה לכך שהרוח של עוטף עזה חזקה מכל ניסיון לפגוע בה".

הקיבוצים סופה וניר-יצחק איבדו 11 חברים בשבת השחורה. בין 59 החטופים שעדיין מוחזקים בעזה נמנים גם טל חיימי ליאור רודאיף מניר יצחק. "כולנו מצפים להם כאן ודורשים שיוחזרו לקבר ישראל בהקדם, אמר נתנאל כהן, יו"ר קיבוץ סופה.

"הקיבוצים ניר-יצחק וסופה בוחרים להמשיך, בציונות האמיתית והפשוטה שעליה חונכנו כולנו, להיאחז בטוב, בעשייה, במקצועיות, בהגשמה ובתקווה", אמר כהן. "בהקמת הרפת המשותפת לשני הקיבוצים אנחנו אומרים לאויבנו: אנחנו נשארים כאן. כבר נולדו כאן עוד ילדים ויהיו עוד הרבה. אנחנו בונים כאן עוד שכונות ומקימים פה עוד עסקים מצליחים ומשגשגים אפילו יותר ממה שהיה לפני כן".

חיים גבריאלי, יו"ר דירקטוריון קבוצת תנובה: "אנחנו נרגשים להיות חלק מאירוע זה ולחזות בשיקום הרפת שתסייע בשיקום שני הקיבוצים יחד. לתנובה מחויבות עמוקה ורבת שנים לחקלאות הישראלית, ושותפות זו באה לידי ביטוי במיוחד בתקופת המלחמה. הרפת בניר יצחק, שנפגעה קשות, הצליחה לשוב לפעילות בין היתר בסיוע הקרן שהקמנו לשיקום רפתות העוטף, שמימשה בימים אלה את מלוא 15 מיליון השקלים שהקצנו."

לאחר הטקס, נערך סיור ברפת וביונקיה המחודשת, שם נחשפה מערכת האכלה רובוטית ראשונה מסוגה בישראל, שהוטמעה כחלק מתהליך ההתחדשות והשדרוג של הרפת. ב-7 באוקטובר, כשהעובדים לא יכלו להגיע לרפת, היונקים נותרו ללא מזון והדבר הוביל לתמותה, מחלות ותחושת חוסר אונים קשה בקרב צוות הרפת. בעקבות האירועים, התקבלה החלטה להטמיע מערכת חדשנית המספקת חלב לעגלים באופן אוטומטי, שומרת על בריאותם, ומשפרת את ההתנהלות התפעולית ברפת גם במצבי חירום. "המערכת הרובוטית מאפשרת לנו לא רק לייעל את העבודה ביונקיה", אמר המנהל בלברמן, "אלא גם להבטיח שהרפת תוכל להמשיך לפעול ולדאוג לרווחת בעלי החיים, גם בשעת חירום".