את הדיון בישיבת הממשלה שיעסוק היום (ראשון) בהדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ינהל שר המשפטים יריב לוין, בשל ניגוד העניינים שבו מצוי ראש הממשלה נתניהו מעיסוק במערכת המשפט. הישיבה נקבעה ל-11:00, ובהצעת המחליטים שהועברה לשרים הוצע "להביע אי-אמון" ביועמש"ית "נוכח התנהלותה הבלתי הולמת, ונוכח קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בינה לבין הממשלה המונעים שיתוף פעולה יעיל".

אחרי ההחלטה בה צפויה הממשלה לתמוך בפיטורי היועמ"שית, השלב הבא הוא דיון מחייב בוועדת האיתור שמינתה את בהרב-מיארה, ששניים מהתקנים בה לא מאויישים והממשלה צפויה למנות במקומם חברים אחרים: חבר כנסת מהקואליציה שימונה מטעם ועדת החוקה, ושר משפטים לשעבר.

התגובה הצפויה של היועמ"שית להאשמות של לוין

עדיין לא ברור אם בהרב-מיארה תשתתף בישיבת אי-האמון בעניינה. עם זאת, אם תבחר להיעדר, היא צפויה לשלוח מסמך שבו יוצגו טיעונים ונתונים שנועדו להפריך את טענותיו של לוין, בדומה למכתב החריף ששלח ראש השב"כ. למרות הטיעונים הרבים של לוין ושל שרים בממשלה נגד היועמ"שית, היא צפויה לטעון כי היא קבעה "מניעה משפטית" כלפי לא יותר מ-10 החלטות, מתוך כ-600 שקיבלה הממשלה ואותן היא אישרה משפטית.

לוין כרך במסמך בן 84 עמודים ו-318 סעיפים את טענותיו נגד בהרב מיארה, כאשר כבר בהחלטתו להביא לממשלה את ההצעה להדיח את בהרב-מיארה, פרט לוין בשפה חריפה את הסיבות להדחתה, כשהוא מאשים אותה ב"זיהום הייעוץ המשפטי בשיקולים פוליטיים" וב"סיכול מדיניות ממשלתית, חקיקה ממשלתית וחקיקה פרטית של הקואליציה", וכן ב"סיכול מינויים בשירות המדינה".

במסמך המלא, לוין מביא עשרות דוגמאות לכך שבהרב-מיארה לא סייעה לעבודת הממשלה ואף פגעה בה, בו הוא טוען כי היועמ"שית הפרה את חובת האמון שלה כמייצגת המדינה בערכאות, בכך שהתנגדה לייצוג המדינה במקרים שבהם סברה כי עמדתה אינה חוקתית. לדבריו, היא סירבה "לייצג את הממשלה נאמנה בערכאות", סיכלה "הליך נאות על-ידי סירוב לאפשר ייצוג פרטי" ואף הציגה "ייצוג כושל בידיעה ברורה", כפי שנעשה לטענתו במקרה של אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים.

בנוסף, הוא מאשים אותה ב"מעילה באינטרס הציבורי וריסוק שלטון החוק", בין היתר בכך שהתנגדה להקמת ועדת בדיקה ממשלתית למלחמה, כשהיא דורשת במקומה ועדת חקירה ממלכתית. לוין אף טוען כי היא נכשלה בטיפול בפשיעה המאורגנת ובפשיעה בחברה הערבית, על אף מינוי פרויקטור ייעודי מטעם ראש הממשלה לנושא.

פלונטר ועדת האיתור

לפי חוק, מי שמוסמכת להמליץ לממשלה על פיטורי היועמ"שית היא ועדת האיתור שמינתה אותה, בה חברים יו"ר הוועדה השופט בדימוס אשר גרוניס; עו"ד תמי אולמן מלשכת עורכי הדין ופרופ' רון שפירא כנציג הפקולטות למשפטים. בוועדה היו חברים גם חבר הכנסת לשעבר צבי האוזר ושר המשפטים לשעבר דן מרידור, שנבחרו על ידי הכנסת וממשלת בנט-לפיד. הוועדה סיימה את עבודתה בינואר 2022 לאחר ההמלצה על המועמדים לתפקיד. עם זאת, חברי הוועדה סירבו להציג בפומבי את עמדותיהם על הליך ההדחה הצפוי.

הממשלה תידרש למנות לוועדה שר משפטים לשעבר, ו-ועדת החוקה תידרש למנות חבר כנסת מהקואליציה. בנוגע לשר המשפטים לשעבר, האופציות הריאליות היחידות של שרים שלא מתנגדים בפומביות לממשלה הנוכחית הן של איילת שקד ומשה נסים. אפשרויות אחרות הן צחי הנגבי, שמכהן כראש המל"ל, שר החוץ גדעון סער או יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, אך כל אלה צפויים להיפסל על ידי בג"ץ בחשד לניגוד עניינים. יתר שרי המשפטים לשעבר שעדיין בין החיים – אבי ניסנקורן, ציפי לבני, דניאל פרידמן, חיים רמון, מאיר שטרית, יוסי ביילין ודן מרידור – הם מבקרים חריפים של מדיניות הממשלה הנוכחית.

הממשלה תידרש גם להגיב על פיטורי רונן בר

ברקע הדיון בממשלה עומדת גם המחלוקת הציבורית והמשפטית על הליך הדחת ראש שב"כ רונן בר, החלטה שהתקבלה חרף התנגדות היועמ"שית, שקבעה שהממשלה צריכה לקבל קודם את המלצת הוועדה למינוי בכירים.

בהחלטה שנתן בג"ץ ביום שישי האחרון בנושא עתירה נגד פיטורי ראש השב"כ, קבעה השופטת גילה כנפי-שטייניץ, שעל המשיבים בעתירה (ממשלת ישראל, ראש הממשלה, היועצת המשפטית לממשלה, הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים וראש השב"כ) להגיש את תגובותיהם לעתירה עד מחר (שני) בצהריים.

רבבות הפגינו במוצאי שבת נגד הממשלה בכיכר הבימה בתל אביב. ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר על הבמה: "בכל פעם שהממשלה תחצה את הקווים האדומים היא תמצא אותנו מולה. אם ממשלת ה-7 באוקטובר לא תציית לבג"ץ היא תהפוך את עצמה לממשלה עבריינית, ואם זה יקרה – באותו רגע המדינה כולה צריכה לעצור. יש מערכת אחת שלא יכולה לעצור וזאת מערכת הביטחון, ואנחנו נגד כל סרבנות, אבל הכנסת צריכה לשבות, המשק, הרשויות המקומיות, בתי הספר, בתי המשפט. אם אפשר לארגן מרד מיסים, נארגן מרד מיסים". לפיד התייחס להחלטתו של בג"ץ בסוף השבוע להשהות את הדחת ראש שב"כ עד לדיון בעתירות בעניין.

לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסמה הערב (שבת) סרטון שלו, שבו הבטיח שההדחה של ראש השב״כ רונן בר תצא לפועל. לפי נתניהו, החקירות בפרשת "קטארגייט" נועדו למנוע את הפיטורים, למרות שהחשדות בנושא מעורבותם של דוברי ראש הממשלה ביחסים עם קטאר נחשפו כבר ב-9 בפברואר בידי עופר חדד בחדשות 12, כשבוע לפני פתיחת חקירת שב"כ וכשבועיים וחצי לפני פתיחת החקירה מטעם היועמ"שית.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד קרא בשישי לממשלה לכבד את פסיקת בג"ץ: "אני עוקב בדאגה אחר המתרחש ואני תקווה שהממשלה והעומד בראשה יתעשתו". הוא איים: "אי קיום פסיקה הוא קו אדום אחרון בהחלט שאין לעבור אותו, אין בכוונתי לשבת בשקט כאשר מפרקים את מדינת ישראל.״ גם בנשיאות המגזר העסקי קראו לכיבוד הפסיקה, ואמרו כי "כל ניסיון לערער את סדרי שלטון החוק עלול להוביל לפגיעה משמעותית במשק הישראלי". ראשי רשויות רבים קראו במהלך סוף השבוע לראש הממשלה לקיים את פסיקת בג״ץ, בהם רון חולדאי (תל אביב-יפו), יונה יהב (חיפה), רן קוניק (גבעתיים) ורפי סער (כפר סבא), ואמרו כי הם "יתייצבו בכל מקרה לצד החוק ובית המשפט".