
הממשלה אישרה פה אחג את הצעת ההחלטה "אי אמון ממשלה ביועצת המשפטית לממשלה". עו"ד גלי בהרב-מיארה, לא הגיע לדיון בעניינה, ושלחה מכתב לשרי הממשלה בו התריעה על אי-חוקיות הדיון, והצהירה כי "אנו בייעוץ המשפטי לממשלה נמשיך לבצע את תפקידנו ללא מורא".
חשוב לציין כי ישיבת הממשלה היא בעלת משמעות הצהרתית בעיקרה. כדי ליישם את ההחלטה ולהחליף את היועמ"שית, נדרשת הממשלה לכנס ועדת איתור ליועץ המשפטי לממשלה, הוועדה צריכה לקבוע שצריך להחליף את היועצת ורק אז יהיה ניתן לקיים הצבעה בממשלה על הדחתה.
"יש לבין את המהלך כמו שהוא – לא אמון מבקשת ההצעה לקדם אלא נאמנות לדרג הפוליטי. לא משילות, אלא כוח שלטוני ללא גבולות, כחלק ממהלך רחב יותר להחלשת הרשות השופטת והרתעת הדרגים המקצועיים כולם" כתבה ברהב-מיארה, "הממשלה מבקשת להיות מעל החוק, ולפעול ללא בקרה ואיזונים, גם בתקופות רגישות ביותר – שעת חירום, מחאות נגד השלטון ותקופת בחירות".
במכתבה התייחסה היועמ"שית לשתי נקודות מרכזיות ביחס להצעת ההחלטה. הראשונה, היא כי ההצעה נשענת על "תשתית עובדתית שגויה וחסרה". בכך היא מתייחסת לטענות הממשלה כי הייעוץ המשפטי מחבל בקידום מדיניות הממשלה, כאשר, לגישתה, היא ומשרדה פעלו לקידום מדיניות הממשלה. "טענות היעדר שיתוף הפעולה היעיל מנותקת מהמציאות" כתבה בהרב-מיארה, "הנתונים והעובדות מדברים בעד עצמם".
הנקודה השנייה מתייחסת ל"תפיסה שגויה באשר לתפקיד הייעוץ המשפטי". בכך היא מצביעה על בעייתיות בתפיסת הממשלה שלפיה "יועץ משפטי לממשלה שיקפיד על גבולות הדין ייחשב למי שאינו משתף עם השלטון וניתן לפטרו". לגישתה, תפיסה זו עומדת בניגוד לתפקידו האמתי של הייעוץ המשפטי שהוא "לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה תוך הקפדה על החוק".
סער: "לתקן את הבעיות המבניות במוסד היועמ"ש לממשלה"
בפתח הדיון אמר שר המשפטים יריב לוין (הליכוד) כי "הוא רואה בחומרה רבה את היעדרותה של היועצת המשפטית לממשלה מהישיבה. זוהי הוכחה נוספת לעומק הזלזול שהיא רוחשת לממשלה ולחבריה ולכך שאין לה תשובות לטענות המופנות נגדה".
שר החוץ גדעון סער (הימין הממלכתי) אמר בישיבה: "מאוד מצער שהגענו למצב הזה. זה הליך שצריך לנקוט בו במקרים נדירים. חשבתי וקיוויתי שאפשר יהיה להימנע מכך. אבל היועצת המשפטית עצמה שכנעה שמצב הדברים הוא הרבה מעבר לעילה שנקבעה בדו"ח שמגר ושאותה אזכר שר המשפטים".
סער יצא נגד טענת היועמ"שית במכתבה כי "המקרים בהם הייעוץ המשפטי הצביע על כך שלא ניתן מבחינה משפטית לקדם את רצון הממשלה הם ספורים ובאופן חריג", ואמר כי "הקביעה הזו במכתבה פשוט אינה נכונה. מספיק רק לראות מה קרה בשבועות האחרונים. יש גם מקרים רבים מאוד של טענות בדבר מניעה משפטית על הצעות חוק, בכלל זה על כאלה שרחוקות מאוד מכך.
"נדרשת גם רפורמה בסוגיית ייצוג הממשלה ושריה בכיוון של מתן אפשרות עצמאית להביא את עמדתם בפני בית המשפט שלא דרך הייעוץ כשיש מחלוקת עם הייעוץ. בלי תיקון הבעיות המבניות הקשות במוסד היועמ"ש לממשלה – אנחנו ניוותר תלויים בבשר ודם ועתידים להתאכזב גם בהמשך".
שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) אמר: "אי אפשר להמשיך ככה עוד, או שאנחנו מדינה דמוקרטית או דיקטטורית. פקידים לא ינהלו את הממשלה לפי דעתם הפוליטית, זו לא דעתי האישית, זה החוק במדינה דמוקרטית. אנחנו שומרי חוק, מכבדים את הפקידות המקצועית, אך לצערי ההתנהלות שם הייתה מזלזלת ברמה המקצועית, משפטית. לא קיבלנו מענה הולם משפטי לטענות שהגשנו בפניה".
"הממשלה שאישרה את הדחת היועמ"שית מאשרת את קבורת הדמוקרטיה"
יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ אמר בזמן כינוס הדיון בהדחת בהרב-מיארה: "ישמעו בישיבה הזו מיליון תירוצים והשתלחויות, אבל האמת, לצד זה שהיא לא באה להם טוב בעיניים, הסיבה המרכזית היא שהממשלה התחייבה להעביר חוק שיפטור את החרדים מגיוס. נתניהו רוצה יועץ משפטי שיאפשר לעקוף את בג"ץ, לדרוך על חיילי המילואים שמתגייסים לסבב חמישי, ולעגן את ההשתמטות בחוק. המטרה ברורה: לשמור על הקואליציה על חשבון מי ששומר על ביטחון ישראל. על חשבון כולנו".
בתגובה להחלטת הממשלה, כתב יו"ר מפלגת הדמוקרטים ח"כ יאיר גולן ברשת X: "הם נפרדו מההיגיון. הם לא עוצרים באדום. הממשלה שאישרה פה אחד את הדחת היועמ"שית – מאשרת פה אחד את קבורת הדמוקרטיה. הם יגלו מולם עם נחוש, עם נחוש שיאבק וינצח".