הממשלה הגישה היום (שני) את תגובתה לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החלטתה לפטר את ראש השב"כ, רונן בר, מתפקידו: "הסמכות להעברת ראש השב"כ נתונה לממשלה על פי הדין, ולכן אינה סוגיה שפיטה". בנוסף, לטענתה ראש השב"כ "בחר שלא להופיע בפני הממשלה ולהציג את טיעוניו, ואף לא עתר לבג"ץ בעניין".
בית המשפט העליון השהה את הדחת ראש השב"כ עד לדיון בעתירות נגד ההחלטה. השופטת גילה כנפי-שטייניץ הדגישה כי הדיון בבג"ץ יתקיים לא יאוחר מ-8 באפריל.
לטענת הממשלה, במהלך חקיקת חוק שירות הביטחון הכללי, "ובדגש על הסעיף שמסמיך את הממשלה לסיים את כהונת ראש השב"כ לפני תום כהונתו", הבהיר המשנה ליועמ"ש באותה עת, מני מזוז, כי הנחת המוצא היא ש"ראש שירות לא יכול לכהן אם הוא לא נהנה מאמון הממשלה".
"אין שחר לטענה כאילו החקירות בעניין קטאר גרמו להחלטה להעביר את ראש השב"כ מכהונתו. הסדר הכרונולוגי של האירועים מוכיח את ההיפך, ובכל מקרה ראש הממשלה לא חשוד בשום עבירה, ולא נמצא בניגוד עניינים. מכתבו של ראש השב"כ לממשלה שבו הודיע שאין לו אמון בממונים עליו והטיח בהם האשמות שווא, הוא בפועל מכתב התפטרות".
היועמ"שית גלי בהרב מיארה ביקשה הערב הארכה בגיבוש עמדתה על העתירות נגד ההחלטה שהוגשו לבג"ץ: "בשל מורכבות הנושא, תקדימיותו וחשיבותו הרבה, יש חיוניות בהצגת עמדתה המלאה של היועצת המשפטית לממשלה לאחר גיבושה הסופי, אף לעניין ההכרעה בצו הביניים המבוקש. זאת לצורך הצגת התשתית העובדתית והמשפטית המלאה בפני בית המשפט טרם הכרעה בבקשה למתן צווי ביניים. נדרש כי התגובה לבקשה לצו ביניים תוגש רק לאחר השלמת כלל הבירורים העובדתיים הנדרשים, בכלל זאת, עיון בסטנוגרמת הדיון בממשלה ,החיונית להבנת מהלך הדיון בממשלה. נושא העיון מצוי בתיאום בעת הזו. , הבחינה העובדתית והמשפטית של נושא ניגוד העניינים טרם הושלמה, אולם הדיון בממשלה כונס למרות זאת . מתן שהות נוספת להגשת תגובת המדינה לבקשה לצו ביניים נדרשת גם לצורך השלמת הבחינה של נושא בעל חשיבות זה, טרם הגשת התגובה".
