מליאת הכנסת אישרה היום (שלישי) את תקציב המדינה לשנת 2025. ח״כ אבי מעוז הצביע נגד. במהלך ההצבעה, חברי כנסת מהאופוזיציה הניפו שלטים עם תמונות של החטופים והמספר 59.

ההצבעה על התקציב במליאת הכנסת היא השלב האחרון בהעברת התקציב, לאחר שחוק ההסדרים ומסגרת התקציב אושרו במליאת הכנסת, והתקציב עצמו עבר אתמול (ראשון) בוועדת הכספים. עד כה התנהלו משרדי הממשלה בתקציב המשכי, שהוא למעשה תקציב חודשי שבו ניתן להוציא עד 1/12 מתקציב השנה שעברה בכל חודש. בחלק מהמקרים המשרדים התנהלו והוציאו לפי התקציב הצפוי, מתוך הנחה שיעבור.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הציג את הצעת החוק ואמר: "עבדנו על ההצעה בתקופה מאוד קשה, בתקופת מלחמה. זו תקופה שבה צריך כסף לכל מיני נושאים. צריך למשל לפצות את תושבי הצפון והדרום. אני מאוד התקשיתי בהעברת התקציב הזה. לא היה קל ולא היה פשוט. עשינו מאמץ שזה יקרה ובסופו של דבר זה קרה". גפני הוסיף: "הדבר הראשון שצריך לעשות זה להחזיר את החטופים. המציאות היא מציאות שבה החטופים נמצאים במקומות של פראי וחיות אדם והסכנה שם ברורה. העמדה שלי הייתה ונשארה שאת החטופים צריך לשחרר כמה שיותר מהר, ואת כולם".

ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד: "ממשלת ישראל חודרת לחשבונות הבנק שלנו וגונבת את כספו של הציבור היצרני והעובד ומעבירה אותו למשתמטים ומושחתים. אתם לא ממשלה – אתם חבורת גנבים שמנצלת בלי בושה אנשים שעובדים קשה, משלמים מסים ועושים מילואים בזמן שעתידם נשדד מהם. מעמד הביניים הישראלי הולך ומתכווץ. אנחנו צריכים תקציב שמעודד אנשים לעבוד, שמעודד צמיחה. מעמד הביניים הישראלי צריך ממשלה שעובדת בשבילו, לא ממשלה שגונבת ממנו".

יו״ר המחנה הממלכתי בני גנץ: ״אתם חושבים שהתקציב יתן לכם עוד שנה בשלטון, אבל הוא עוד לבנה בדרך להחלפתכם. הוא אות לסקטוריאליות שלכם. החטופים, משפחות שקורסות תחת המחירים, תושבי הצפון, לא שוכחים. אתם תשלמו את החשבון על היהירות והזחיחות שלכם בקלפי. לצד היעדר ההוגנות, יש תקציב בלי מנועי צמיחה, בלי ניצול של הישגי מערכת הביטחון. במקום לנצל את הרוח החזקה של החברה הישראלית אתם מוציאים את הרוח מהכלכלה הישראלית. התקציב היה צריך להיות מנוף לעשור של צמיחה בנגב ובגליל. התקציב היה צריך להיות מושקע בתעשיה הביטחונית, בהשקעה בחינוך הטכנולוגית, בהחזרה של מוחות ישראלים, בשורה של רפורמות לחיזוק השלטון המקומי, השירות הציבורי ומלחמה ביוקר המלחמה. אבל קיבלנו תקציב שמטרתו לתת אוויר לקואליציה ולא לזוגות צעירים, כמו ששר זוהר ארגוב: 'בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום'. אבל החברה חזקה, הכלכלה, אנחנו נתקן״.

ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): ״המחירים קפצו. קורנפלקס עלה ב-40%, שמן זית ב-40%, פסטרמה ב-21%, שוקולד חלב 15%, נסיעה ברכבת הקלה בירושלים ותל אביב – 33%, נסיעה במונית ב-16%. התשלומים לביטוח לאומי, מים, חשמל, ארנונה, הכל עולה. והממשלה מקציבה 5.4 מיליארד שקלים לכספים הקואליציונים. קיצצו שכר למגזר הציבורי ולקחו יום הבראה – אבל לא למערכת החינוך החרדית. אין בתקציב שום תשובה לבעיות במשק הישראלי. הריבית גבוהה והיא לא תרד אם המחירים לא ירדו. יש מחסור בעובדים זרים, והפריון נמוך בגלל חוסר בהשקעה בחינוך והשכלה. יש מחסור במהנדסים ותלות בענף הסייבר, צריך לבנות מעבדות לאומיות, ולפתח תחומי הייטק נוספים כמו מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית ועוד. אבל את הממשלה מעניינת השרידות של עצמה בלבד״.

יעד הגירעון: 4.7% מהתוצר

תקציב המדינה יעמוד בסך הכול על 619.6 מיליארד שקלים, לא כולל החזרי חוב, אך עם הוצאות הריבית על חובות. מדובר בעלייה משמעותית של 20.6% ביחס לתקציב המקורי של שנת 2024, שעמד על 513.7 מיליארד שקלים ואושר בתקציב במאי כחלק מהעברת התקציב הדו שנתי ל-2023–2024. התקציב הסופי של 2024, שעודכן 3 פעמים במהלך השנה שעברה, היה 620.6 מיליארד שקלים, וביחס אליו מדובר בירידה קלה של מיליארד שקלים.

יעד הגירעון שהציבה הממשלה ביחס לתוצר הוא 4.7%, יעד שמרני במיוחד בהתחשב במלחמה ובצורך הרב בשיקום העורף. בסוף 2024 עמד הגירעון על 6.9%. נכון לתחילת מרץ הגירעון עומד על 5.3% מהתוצר, ולפי מצבו בחודשים האחרונים, נראה שהיעד ריאלי, ואולי אף היעד הראשוני של 4%, שהציג סמוטריץ' בתוכנית הראשונית לתקציב 2025 בספטמבר האחרון.

תקציב מדינה מלווה ב"נומרטור", חישוב ההכנסות וההוצאות החזויות של הממשלה, ובהתאם לכך הגירעון החזוי. על פי חוק הנומרטור, הגירעון השנתי צריך שלא לגדול מעבר ל1.5% מהתוצר, שיעור נמוך מב-OECD. החוק מהווה מדי שנה כלי לחץ עבור האוצר אל מול הממשלה כדי להציע את מה שלתפיסתו נחשב ל'אחריות פיסקאלית' – בין היתר: הפרטת נכסים ציבוריים, ו"ייעול" (קיצוץ שירותי הממשלה). המטרה של שיטה זו היא לצמצם את יחס החוב לתוצר, על אף שמחקרים הראו כי צמצום ההשקעה הממשלתית לא בהכרח תורם לקיטון ביחס החוב לתוצר, מכיוון שעם הקיטון בחוב, צמצום ההשקעה הממשלתית גורר גם קיטון בתוצר.

במסגרת הנומרטור, משרד האוצר הציג את הסכומים שתצטרך הממשלה לקצץ כדי לעמוד ביעד הגירעון הנמוך במיוחד. האוצר צפוי לדרוש את קיצוץ הסכומים האלה בתקציבי השנים הבאות, אם הכנסות והוצאות המדינה יתאימו להערכתם. בשנת 2026 הקיצוץ הנדרש יעמוד על 35.6 מיליארד שקלים, בשנת 2027 יידרש קיצוץ של 26.7 מיליארד שקלים, וב-2028 קיצוץ של 29.8 מיליארד שקלים.

הנחת העבודה לתקציב הביטחון: לחימה בעצימות נמוכה

תחום הביטחון והסדר הציבורי, הכולל בתוכו את משרד הביטחון והמשרד לביטחון לאומי, תפח משמעותית ביחס לתקציב המקורי של 2024. מתקציב כולל של כ-105 מיליארד עלה התקציב לכ-160 מיליארד, ומשרד הביטחון עבר בתקציבו את משרד החינוך לאחר שנים בהם היה הגדול ביותר. תקציב משרד הביטחון ירד מהסכום המתוקן של 2024, מ-117.5 ל-109.8 מיליארד, אך בהתחשב בעובדה שכל שנת 2024 לוותה בלחימה עצימה, והנחת העבודה לשנת 2025 היא שהלחימה תהיה בעצימות נמוכה בהרבה, מובן שיש שינוי בסדר העדיפויות.

ועדת נגל לבחינת תקציב משרד הביטחון הציעה כי תקציב זה יגדל בכ-9-15 מיליארד שקלים ויישאר גבוה בעשור הקרוב, גם אם המלחמה תסתיים. חוסר המוכנות למתקפת החמאס, גילוי התשתית למתקפה גדולה יותר מצד החיזבאללה, התממשות איום התקיפה מצד איראן ופתיחת חזיתות נוספות הצריכו חשיבה מחדש. הוועדה הציעה כי מקורות התקציב לא יהיו מהטלת מיסים נוספים, ועוד לא ידוע עד כמה עקרונותיה ייושמו ועד כמה הדבר ישפיע על הגירעון הממשלתי.

גידול ריאלי של כ-3% בתקציבי המשרדים החברתיים

במשרדים החברתיים חלה עלייה של כ-17 מיליארד שקלים, כ-7.5% יותר מתקציב 2024. בהתחשב בעליות המחירים ובגידול האוכלוסייה בשנה האחרונה, מדובר בגידול ריאלי של כ-3%. בין המשרדים בתחום זה: משרד החינוך, הרווחה, הבריאות, והתעסוקה שתקציבם עלה. תקציב משרד החינוך עלה מכ-83 מיליארד שקלים לכ-90 מיליארד שקלים, תקציב משרד הבריאות עלה מ-50.5 מיליארד שקלים ל-59.1 מיליארד שקלים, ותקציב משרד הרווחה עלה מ-10.8 ל12.2 מיליארד שקלים. תקציבו של המשרד לקליטת עלייה ירד.

משרד האוצר מביא מספר נימוקים לעלייה בתקציב השירותים החברתיים. חל גידול במספר התלמידים במערכת החינוך, ובתוך כך גם גידול במספר התלמידים בחינוך המיוחד. סל הבריאות גדל גם הוא, וגם השתתפות המדינה בתקציב הביטוח הלאומי. בנוסף, חל גידול ניכר בענף נפגעי פעולות האיבה בביטוח הלאומי, שמקורותיו בקופת המדינה ולא בדמי הביטוח הלאומי, בעקבות אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.

קיצוצים במשרד החקלאות ובמשרד להגנת הסביבה

תחום התשתיות כולל את משרד הבינוי, התחבורה, האנרגיה והמים, ורשות המים. סך התקציבים בתחום ירדו ב-0.9% מתקציב 2024, ירידה ריאלית של כ-5%, בחישוב האינפלציה וגידול האוכלוסייה. התקציבים של משרדי התחבורה והבינוי עלו, וזה של משרד האנרגיה והמים קוצץ. תחומים אלה מתוקצבים ברובם באופן פנימי, מתשלומי חשמל ומים, ומהפקת המשאבים.

תקציב משרד החקלאות הצטמצם בכ-18%, מ-2.3 ל-1.9 מיליארד שקלים, זאת לאחר שנבלם חלק מן הקיצוץ בו, בעיקר בכוח האדם. גם תקציב המשרד להגנת הסביבה הצטמצם בכ-7%, מ-395 ל-367 מיליון שקלים.

שכר עובדי המגזר הציבורי יופחת, דמי הביטוח הלאומי יעלו

כחלק מתהליך אישור התקציב הועברו בשבוע שעבר מספר שינויים חקיקתיים, ביחוד בתחומי המיסוי והגבייה. העלאת המע"מ מ-17% ל-18% צפויה להעלות את הגבייה ממיסים בכ-6.5 מיליארד שקלים. מיסוי הרווחים הלא מחולקים בחברות ארנק צפוי להעלות את הגבייה בכ-9.25 מיליארד שקלים נוספים. עוד אושרה הפחתה בשכר עובדי המגזר הציבורי ב-3.3% החל מאפריל, וב-1.2% בשנת 2026. הונהגו מספר צעדים נוספים, כמו עלייה בדמי הביטוח הלאומי, הקפאת מדרגות מס הכנסה (עלייה בפועל של המס), הקלת העברת דיבידנדים למדינה מחברות ממשלתיות, וצעדים בתחום החשבוניות הפיקטיביות ודיגיטציה בחשבוניות.

הכספים הקואליציוניים ו"המשרדים המיותרים": 0.8% מהתקציב

נושא הכספים הקואליציוניים ו"המשרדים המיותרים" עומד במרכז השיח הציבורי, והיווה מוקד לביקורת רבה מצד האופוזיציה וגופי חברה אזרחית. שני תחומים אלה משפיעים באופן יחסית מועט על התקציב. הכספים הקואליציוניים הם בסך הכול 5 מיליארד שקלים, סכום שאינו מבוטל אך מהווה 0.8% מתקציב המדינה. חלקים מכספים אלה מוסכמים על כל צדדי המפה הפוליטית, כמו תנועות נוער ותקציבים לארגוני מתנדבים בבריאות, אך חלקם שנוי במחלוקת: תוספות תקציביות לרשויות ביהודה ושומרון, תקצוב למוסדות פטור לחרדים ותקציב לבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים, שסופגים ביקורת רבה מכיוון שהם נפרדים ממערכת החינוך הממלכתית ואינם מחויבים ללמד מקצועות ליבה.

חלק ניכר מעבודתם של "המשרדים המיותרים" אינה נחשבת למיותרת, אך הפעלתם ותקצובם כמשרדים נפרדים ולא כמערכים בתוך משרדים קיימים אחרים מוערכת בכמה עשרות מיליונים. המשרד לשיתוף פעולה אזורי יכול היה לפעול בתוך משרד החוץ, הכלכלה או הביטחון, משרד המודיעין יכול היה להיות מערך במשרד הביטחון או במשרד לביטחון לאומי, ומשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות היה יכול לשבת במשרד החוץ, שהוחלש בשנים האחרונות. חלק מן המשרדים מבטאים סדר עדיפויות של הממשלה, כמו משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, משרד המורשת, ומשרד ירושלים ומסורת ישראל.

לממשלה נבחרת שמורה הזכות לממש את תפיסת עולמה ולתקצב זאת בהתאם. אך בהשארת כל המשרדים מתחילת המלחמה מלבד משרד ההסברה שנסגר בעקבות התפטרות גלית דיסטל-אטבריאן, ובשמירה על גובה הכספים הקואליציוניים משדרת בתקופה הנוכחית שאין לממשלה כוונה לשנות את סדר העדיפויות שלה, גם כשהיא מנהיגה צעדים קשים, כגון הפחתה בשכר במגזר הציבורי.

ההעברה לקרן לאזרחי ישראל: 189 מיליון ש"ח בלבד

הקרן לאזרחי ישראל, הנקראת גם "קרן העושר" ו"קרן רווחי הגז", נוצרה כדי לדאוג לרווחת הדורות הבאים מהכנסות המדינה ממשאבי הגז שלה. ההקצבה השנתית של הקרן קטנה במיוחד ביחס לתקציב, ולמרות שהיא גבוהה פי 2.7 מההקצבה בשנה שעברה, היא עומדת על 189 מיליון שקלים, שהם 0.03% מהתקציב. אופן חלוקת כספי הקרן נקבע בוועדה נפרדת מהליך העברת תקציב המדינה. השנה הוקצו בין היתר 74 מיליון שקלים לתנועות וארגוני נוער, 20 מיליון שקלים לאשפוז בתחום בריאות הנפש, 20 מיליון שקלים לאנרגיה מתחדשת ו-30 מילון שקלים לפיתוח חדשנות ומתחמי עבודה משותפים ('האבים') בנגב ובגליל.