עקב החורף השחון, שאיבת המים מהכנרת עלתה בכ-72% לעומת 2023, כך עולה מדו"ח הסיכום השנתי של חברת מקורות. על פי הדו"ח, שהתפרסם היום (שלישי), החברה שאבה בהוראת רשות המים כ-273.4 מיליון קוב מים בשנת 2024 – עלייה של קרוב ל-72% לעומת 159 מיליון קוב ב-2023.
לפי הדו"ח, הפער בשאיבה נובע בעיקר מעלייה משמעותית בביקוש למים. בשנת 2024 סיפקה 'מקורות' כ-1.87 מיליארד קוב מים, לעומת 1.78 מיליארד קוב בשנת 2023 – פער של 90 מיליון קוב. שארית הפער, המוערכת ב-23 מיליון קוב, מיוחסת לעיכובים בהקמת מתקני ההתפלה בשורק 2 ובאשדוד, שנבנים על ידי חברות פרטיות. מתקנים אלה היו אמורים לפעול באופן משמעותי יותר השנה ולייצר את תוספת המים הדרושה.
החורף השחון הוביל גם לעלייה בצריכת המים, בעיקר במגזר החקלאי, שנפגע באופן הקשה ביותר מהיובש. החקלאים נאלצו להשתמש ב-9% יותר מים לעומת השנה שעברה בשל יובש השדות. גם הממלכה הירדנית, הנעזרת בישראל באספקת מים, צרכה בשנת 2024 כ-208.4 מיליון קוב – עלייה של כ-4 מיליון קוב בהשוואה ל-2023, בין היתר בשל המחסור במשקעים.
דו"ח שפרסמה רשות המים בסוף ינואר הצביע על כך שאחוז המשקעים הארצי עמד על כ-60% בלבד מהממוצע הרב-שנתי לתקופה זו. לפי הרשות, החורף הנוכחי מוגדר "עונה שחונה במיוחד" והוא ממוקם, נכון להיום, במקום הלפני אחרון מבחינת כמויות הגשמים שנרשמו בשבע השנים האחרונות. החורף השחון ביותר בתקופה זו היה בשנת 2022-2023.
באזור הדרום ירדו רק כ-30% מכמות המשקעים הממוצעת לאזור, באזור ההר המרכזי (הרי המרכז והגלבוע) נמדדו 60% מהממוצע השנתי, באזור הכנרת רק 50%, ובגליל המערבי – 70%. בדו"ח נוסף שפרסמה הרשות חודש לאחר מכן דווח כי מפלס הכנרת ירד באופן דרמטי, ועמד בסוף פברואר על 211.235- מטרים – שפל של כ-100 שנה. משמעות הנתונים היא שעוד שנה שחונה כמו זו, ללא פיתוח משמעותי של מתקני מים חדשים, עלולה לגרור פגיעה חמורה עוד יותר באגם.
מתקני ההתפלה באשדוד ובשורק 2, הצפויים להיכנס לפעולה בקרוב, אמורים לצמצם את הפער ולהקטין משמעותית את הצורך בשאיבה מהכנרת. עם זאת, באזורים מסוימים בארץ, כמו הערבה ורמת הגולן, משק המים עדיין מתבסס על מים שאובים ממאגרים. אם החורף השחון יימשך, עלולים מאגרים אלו להיפגע קשות, ולהותיר אזורים אלו – שאינם מחוברים למערכת המים הארצית – במצוקה.
למרות האתגרים, 'מקורות' הצליחה במהלך 2024 לספק מים לכל חלקי המדינה. עם זאת, היא עלולה להיתקל בקשיים אם לא תהיה האצה משמעותית של הפרויקטים הפרטיים, שרובם פועלים בשיטת בנה-תפעל-העבר (BOT – Build, Operate, Transfer), במסגרתה חברה פרטית מקימה את המתקן, מפעילה אותו למשך מספר עשורים ומעבירה אותו בסופו של דבר למדינה.
מנכ"ל מקורות, עמית לנג, בירך על הדו"ח: "מקורות ממשיכה במגמת צמיחה תוך שמירה על רציפות תפעולית ואספקת מים סדירה בכל רחבי המדינה, על אף האתגרים. ה-EBITDA עלה ב-15% לכ-1.33 מיליארד שקל. בנוסף, לראשונה, כ-30% מהרווח הנקי מקורו בפעילות עסקית שאינה תחת מודל הפיקוח, מה שמצביע על עוצמתה של מקורות גם בפעילות עסקית בינלאומית ובעבודה מול לקוחות שונים".
"החורף השחון ואתגרי השעה מחייבים את הגדלת היקפי הפיתוח השנתיים, כמו גם את המשך ההשקעות בטכנולוגיות מתקדמות, וזאת במטרה לשמר את היתרון האיכותי של משק המים הישראלי, תוך מתן דגש לשיקום הצפון והדרום, לצד חיבור אזורים מרוחקים שעדיין אינם מחוברים למערכת המים הארצית. מקורות תמשיך לפעול בכיוונים הללו גם בעתיד הנראה לעין".
