מבצע "עוז וחרב", שהחל לפני שבוע, הוביל לחיסולם של חמישה חברי הלשכה המדינית של חמאס ועוד כתריסר מפקדים בכירים בארגוני הטרור ברצועת עזה. עם זאת, החזרה ללחימה לאחר שלושה חודשים של הפסקת אש ופיצוץ עסקת החטופים, אותה הפרה למעשה ישראל במתקפת הפתע שבה החל המבצע, מעוררת מחלוקת בחברה הישראלית. בישראל מעריכים כי 24 חטופים חיים נותרו בשבי חמאס, לצד 35 חטופים חללים, ולפי עדויותיהם של שורדי השבי ידוע כי החזרה ללחימה מסכנת את החטופים החיים.

ד"ר הראל חורב סבור כי התקיפה הישראלית במתכונתה הנוכחית, שאינה מנצלת את מלוא כוחו של צה"ל, הכרחית בניסיון לשבור את הקיפאון במשא ומתן על שחרור החטופים: "מטרת המבצע היא להוציא את חמאס מאזור הנוחות שלו. לאחר שלושה חודשים של הפסקת אש, מנהיגי חמאס מתנהגים כאילו יש להם את כל הזמן שבעולם, כשהם יודעים שכל יום שעובר משחק לטובתם. לכן, בכירי מערכת הביטחון המליצו לדרג המדיני לחדש את הלחץ הצבאי בצורה חלקית כדי להחזיר את חמאס למצב של נרדפות, תוך המשך קיום המשא ומתן תחת אש".

חורב, היסטוריון ומומחה לפלסטינים ממרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, סבור שאחד הביטויים ל"אזור הנוחות" שאליו נכנסו מנהיגי חמאס הוא העובדה שהמחוסלים האחרונים נפגעו בבתיהם ולא במנהרות או במקומות מסתור אחרים. לדבריו, המטרה העיקרית של המבצע היא להמשיך לנהל את המשא ומתן להחזרת החטופים תחת לחץ גובר על הנהגת חמאס.

"אנחנו רואים הרבה אש מהאוויר, חיסולי בכירים וכניסה קרקעית מוגבלת, אבל צה"ל לא נכנס בכל כוחו לרצועה. בינתיים זו לא אש הגיהינום שהובטחה לחמאס, אלא מהלך התקפי מוגבל וממוקד למדי, שמטרתו להגביר את הלחץ מבלי לסכן את החטופים." ד"ר חורב סבור שיש אינדיקציות מסוימות לכך שהלחץ הצבאי הנוכחי עשוי לסייע להשגת עסקה בתנאים טובים: "רק היום חמאס הודיעו שהם מוכנים ליישם את ההצעה המצרית, שעל פי הדיווחים עשויה להביא לשחרור של חמישה חטופים ראשונים בתוך שבוע, ולשחרור חמישה חטופים חיים נוספים מדי שבוע, תוך התחייבות לשלב ב' שאמור להביא לסיום המלחמה."

אם מטרת המבצע היא שחרור החטופים, אז ישראל אמורה להסכים.
"ממה שידוע לנו, ישראל וארצות הברית עדיין לא החזירו את תשובתן, והן צריכות לבחון את פרטי ההצעה. זאת משום שלצד שחרור החטופים, שתי המדינות התחייבו להביא לסיום שלטון חמאס ולפירוקו ככוח צבאי, אם לא להשמדתו. החתירה ליעד הזה, לצד יעד שחרור החטופים, עשויה להביא את ישראל להמשיך להפעיל לחץ צבאי על חמאס. חשוב להבין שמטרתו של הלחץ הזה היא דו-קרנית – קרן אחת מופנית לחמאס, והאחרת למתווכות הערביות, על מנת שישכנעו את חמאס שהאופציה להתפרק מנשקו ולהפסיק את המלחמה עדיפה על עימות מלא עם ישראל."

"הסיכוי שחמאס יסכים לפירוז אינו מובטח"

"ישראל צריכה להביא את חמאס לצומת T, שבה תיאלץ התנועה לבחור בין השמדה בידי צה"ל לבין היענות להצעת המתווכות להתפרק מנשקה", מסביר חורב. לדבריו, מדובר בהצעה שלא הבשילה בפעם הקודמת לכדי החלטה ערבית. "היוזמה המצרית כוללת רק נסיגה מהשלטון, אך באין פירוז, היא לא שווה כלום. חמאס עשוי לבחור בדרך הפירוז מתוך רצון לקבל אורכה להתאוששות וצמיחה מחדש, כי המשמעות של עימות מלא עם ישראל היא הרת אסון, והם יודעים את זה, גם אם הם מוכנים לחזור ללוחמת גרילה. בכל מקרה, הסיכוי שחמאס יסכים לפירוז אינו מובטח, והסכמה כזו תגיע רק לאחר הפעלה מסיבית של כוח ולא רק בשל איום תיאורטי".

ומה בינתיים? המבצע הצבאי מסכן את החטופים.
"אני מקווה ומניח שחמאס שומרים היטב על החטופים החיים מתחת לאדמה, ואני מניח שצה"ל לא יפציץ אותם ככל שהוא יודע את האזורים הכלליים שבהם הם מוחזקים. למרבה הצער, ניסיון העבר מלמד שחמאס עשויים להוציא עליהם את זעמם, אבל בסוף הם זקוקים להם חיים. החטופים הם הנכס האסטרטגי היחיד שיש להם, ובלעדיהם הם כבר היו מושמדים מזמן. הם לא יוותרו עליהם בקלות, וגם ינסו לשמור עליהם חיים".

למה ישראל מתמקדת כעת בחיסול חברי הלשכה המדינית?
"בכירי חמאס, גם אלה שבמוסדות המדיניים ובמנגנונים האזרחיים של הארגון, ממלאים פונקציות שונות במקביל. הם יכולים להיות אידיאולוגים ואנשי ארגון חיוניים, ובה בעת להחזיק בתפקידים בעלי משמעות צבאית עקיפה או ישירה. למדנו בחודשי המלחמה האחרונים שלמנגנונים האזרחיים של חמאס יש חשיבות מרכזית ביכולתו לשמר את שליטתו באוכלוסייה, ולכן חיסולם של פונקציונרים 'אזרחיים' חשובים מקדם את מטרות המלחמה".

מדוע ישראל הצליחה עכשיו בחיסולים שלא הצליחה לבצע מאז פרוץ המלחמה?
"ההצלחה נובעת ממודיעין איכותי שהושג ככל שהמלחמה התקדמה, ובכלל זה מודיעין איכותי המבוסס על מקורות אנושיים. נכון שאין הפגנות משמעותיות, ובוודאי שלא מרד נגד חמאס, אך כנראה שיש שיתוף פעולה מודיעיני הנובע מתחושת המיאוס שחשים אזרחים רבים כלפי חמאס".

לאן הולכים מכאן?
"אני מעריך שישראל תמשיך במבצע הזה עד שיושג הסכם לשחרור חטופים נוספים. אם הסכם כזה לא יושג בזמן הקרוב, ישראל עשויה להגביר את הלחץ באמצעות תמרון קרקעי וכיבוש מחדש של חלקים הולכים וגדלים מרצועת עזה. אני חושב שזה יהיה קל יותר לעשות זאת כעת מאשר לפני שנה – ישנם פחות חטופים שמונעים מצה"ל לתקוף חלקים נרחבים כפי שהיה עד לעסקה האחרונה, ויש גיבוי מדיני וצבאי גדול יותר מצד ממשל טראמפ".