בדוח שפרסם היום (רביעי) בנק ישראל ב-2024, נערכה סימולציה על הוצאות סיעוד קשיש במצב המצריך מטפל במשרה מלאה המסייע לו במשך מרבית שעות היממה, שהסתכמה בממוצע בכ-9,400 שקלים בחודש.
בעשירוני ההכנסה הנמוכים מהחציון, ההוצאה הפרטית על שירותי סיעוד עלולה להיות גבוהה מהכנסה הפנויה. משמעות הדבר היא שבמרבית משקי הבית של אוכלוסייה מבוגרת, ההוצאה על טיפול סיעודי, אם זקוקים לכך, עולה על ההכנסה השוטפת משכר, פנסייה וקצבאות (כולל גמלת סיעוד של הביטוח הלאומי) בניכוי ההוצאה השוטפת לתצרוכת, הכוללת מזון, דיור, תרופות, חשבונות ועוד.
הביטוח הסיעודי בישראל מורכב בעיקרו משני רובדים: רובד הבסיס של הביטוח הלאומי, המהווה ביטוח חובה שבו כל התושבים מבוטחים, וממומן מדמי הביטוח הלאומי שמנוכים משכרו של כל עובד (7%-1% מהשכר, עם תוספת שמשלם המעסיק). הרובד השני, הוא הביטוח הסיעודי הקבוצתי בקופות החולים שנותנות מענה מסוים.
לאחר הרעת התנאים בשנה החולפת בשל המשבר, הפוליסות בקופות החולים מספקות תשלום חודשי של שנע בין 3,200-5,000 שקלים לטיפול בקהילה ו-4,500-10,000 שקלים לשהות במוסד, שמוגבל לחמש שנים. תשלום הביטוח אינו תלוי בהכנסה, אלא בגיל ההצטרפות לביטוח, ובו מבוטחים כחמישה מיליון ישראלים.
אולם, מדובר במצב זמני בלבד. במהלך השנתיים האחרונות, הביטוחים הסיעודיים בקופות החולים עמדו פעמיים בפני קריסה, והפכו לא משתלמים עבור חברות הביטוח, עקב העלייה בדרישה לקצבה. הפתרון שניתן היה צמצום הזכויות, החמרת התנאים לקבלת גמלה והעלאת התשלומים. הצעדים הללו אפשרו להאריך את קיום הביטוחים בשנתיים נוספות, אך נראה שהן לא מעוניינות להפעיל אותם לאחר מכן.
ההוצאה על גמלות סיעוד עלולה להוות כ-1.3% מהתוצר ב-2040
על פי נתוני בנק ישראל, שינויי מדיניות הנוגעים לקביעת הזכאות לגמלת סיעוד וגידול במיצוי הזכויות, הכפילו בתוך עשור את ההוצאה הציבורית על גמלות סיעוד לכ-0.9% תוצר, תוספת של כ-9 מיליארד שקלים במונחי התוצר ב-2024. על פי הערכת הבנק, בהיעדר שינוי מדיניות נוסף, ההוצאה הציבורית על גמלות סיעוד יכולה להגיע ב-2040 לכ-1.3% תוצר. הבנק מעריך כי הבעיה שהחריפה בביטוחים הפרטיים הקבוצתיים, מתבטאת גם בהוצאה ההולכת והתופחת של המוסד לביטוח לאומי (ההוצאה הציבורית) בסעיף הסיעוד.
"המשבר הנוכחי מחייב לבחון את קיימות המודלים הנוכחיים למימון שירותי הסיעוד ולקביעת הזכאות כדי להחליט על דרכי הפעולה לאיזון המצב האקטוארי של הביטוחים הפרטיים הקבוצתיים, ולייצוב ההוצאה של המוסד לביטוח לאומי. לצורך בחינה זו נדרשת התכנסות של נציגי הגופים המקצועיים הרלוונטיים, שיבחנו את הסוגיות השונות, ויציעו פתרונות בני קיימא המתמודדים עם העלות הכרוכה בהקלת מימוש הזכויות".
הצעדים למניעת ההידרדרות הכלכלית
באשר לפעילות הביטוח הלאומי, בנק ישראל ממליץ למדינה לנקוט בצעדים למניעת הידרדרות של סיעודיים ברמות נמוכות, תוך שילוב משמעותי של קופות החולים בפעילות למניעת הידרדרות תפקודית בזקנה באמצעות תמריצים כלכליים לקופות ושינוי מבנה התמריצים של חברות הסיעוד, כך שהוא יעודד אותן למנוע את הידרדרות מצבם של הקשישים. זאת, לצד בחינת השפעתן של הסוכנויות למיצוי זכויות ובחינה מחדש של מבחני ההכרה בביטוח הלאומי.
ברובד של הביטוח הקבוצתי של קופות החולים, הבנק נוקט בשפה זהירה יותר, ונמנע מלהזכיר את האפשרות של הקמתו של ביטוח ממלכתי או ציבורי בתחום הסיעוד. ראשית, נטען כי בהינתן הכיסוי הרחב שכבר קיים לאוכלוסייה בישראל, ביטול אפשרי של ביטוחי הסיעוד ישפיע מהותית על אופן מימון השירותים ועל היקפם. "לפיכך, ומפני חשיבותם הרבה של הביטוחים הללו, חשוב לבחון את תנאי הביטוח הסיעודי הקבוצתי ולעדכן אותם בשנה או בשנתיים הקרובות, כפי שנקבע בהוראות רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון. החלופות לביטוח הסיעודי הנוכחי, אם יתברר כי ביטוח זה במסגרת קופות החולים אינו בר-קיימא – הן במנעד שבין חיסכון לביטוח (חובה או רשות), לבין פוליסת פרט או קבוצתית".
בבחינת הפתרונות האפשריים, מזכיר הבנק כי כבר קיים בישראל ביטוח סיעודי חובה במסגרת הביטוח הלאומי, אותו ניתן להרחיב כחלופה. אולם, הרחבתו שקולה להעלאת מיסים, "בשל הקשר הרופף בין התשלומים של הפרט לזכויות הנצברות" ותוך "סבסוד אוכלוסיית גילאי העבודה הממעטת לעבוד".
עוד חושש הבנק כי חיסכון חובה עשוי להיות דומה במהותו לחיסכון החובה הקיים בפנסייה, אולם "הגדלתו באופן כפוי פועלת נגד בחירתם של משקי הבית להחליק תצרוכת במהלך חייהם". בנוסף, מאחר שאירוע סיעודי הוא הסתברותי, מודל אשר יעודד חיסכון פרטי למקרה של התרחשות האירוע, ידרוש מהפרט להפריש מהכנסתו השוטפת סכום גבוה יותר ממה שידרוש מודל המחלק את הסיכון בין המבוטחים.
