ההוצאה הציבורית האזרחית ללא הוצאות ריבית בישראל היא מהנמוכות במדינות ה-OECD, כך לפי דו"ח בנק ישראל ל-2024. לפי הדו"ח, ההוצאה הנמוכה על תשתיות וחינוך פוגעת בצמיחה הכלכלית. ישראל מפגרת מאחורי ה-OECD במרבית הסעיפים גם בהתחשבות בהרכב הגילים באוכלוסייה. לפי הדו"ח, ישראל במקום הרביעי מהסוף בקרב המדינות הנדגמות, בהתחשבות בהרכב האוכלוסייה, כשרק באירלנד, בשווייץ ובליטא ההוצאה נמוכה יותר. עוד נמצא בדו"ח כי נטל המס הישיר בישראל נמוך יחסית.

הפער בין ההוצאה הציבורית האזרחית בישראל לממוצע ב-OECD עומד על 6.4% מהתוצר – כ-128 מיליארד שקלים. ההוצאה הציבורית האזרחית אינה כוללת הוצאות ביטחון ותשלומי ריבית. ההשוואה התבצעה על בסיס נתוני 2022. הפער בסעיף תשתיות כלכלה ותעסוקה עומד על כ-3.1% מהתוצר, כ-62 מיליארד שקלים, חצי מהפער מהממוצע ב-OECD. כלכלני הבנק הדגישו את חשיבות סעיפי התשתיות והחינוך לצמיחה וציינו שהפער בולט לנוכח גידול האוכלוסייה המהיר יחסית בישראל, ומצב התשתיות הלוקה בחסר בהשוואה ל-OECD. לפי פרסום קודם של בנק ישראל, מלאי ההון הממשלתי בישראל (כאחוז מהתוצר) נמצא במקום שלפני האחרון ב-OECD.

גם בחינוך, סעיף הוצאה נוסף החיוני לצמיחה כלכלית, ההוצאה בישראל נמוכה. לאחר התאמה להרכב הגילים, ההשוואה מראה שההשקעה בישראל נמוכה בכ-20%, כ-20 מיליארד שקלים, מאשר ב-OECD. ההוצאה לתלמיד בגיל 6 עד 15 לשנה ב-OECD עומדת בממוצע על כ-121 אלף דולרים, לעומת 109 אלף בלבד בישראל – פער של כ-10%. לפי האיור המוצג בדו"ח, ישראל ניצבת במקום השמיני מהסוף במדד זה בקרב מדינות המדגם, כשרק מדינות ממזרח אירופה מוציאות פחות לתלמיד. בקרב חמש המדינות בצמרת – נורווגיה, אוסטריה, איסלנד, דנמרק ובלגיה – ההוצאה לתלמיד נעה בין 150 ל-180 אלף דולרים לשנה.

ההוצאה על סעיפי רווחה נמוכה בישראל בכ-1.3% מהתוצר, כ-26 מיליארד שקלים, מהממוצע ב-OECD, לאחר התאמה להרכב הגילים. ישראל מפגרת בהוצאה על סיוע למשפחות ועל קצבאות זקנה ואבטלה, אך מוציאה יותר מהממוצע על נכות וסיעוד. הפער בהוצאה על בריאות נמוך יחסית, כ-0.2% מהתוצר, בהתאמה לכך שבישראל האוכלוסייה צעירה יותר, ולכן צורכי הבריאות קטנים יותר.

לפי השוואה שנערכה בדו"ח לפי נתוני 2019, גביית המס הישיר בישראל נמוכה בהשוואה בינלאומית. מיסוי ישיר מוחל על הכנסות חברות או עובדים, לעומת מיסוי עקיף על מוצרים (כמו מע"מ). המס הישיר על העשירון העליון כמעט זהה לממוצע המדגם, אך מעט גבוה יותר בישראל. בכל שאר העשירונים, המס הממוצע בישראל נמוך יותר מממוצע מדינות ההשוואה. הפער הגדול ביותר נמצא בעשירונים 8-5, שבהם הפער במס הישיר ממדינות המדגם נע סביב 7 נקודות האחוז. בארבעת העשירונים עם ההכנסה הנמוכה ביותר, 4-1, הפער נע סביב 5 נקודות האחוז.