חבורת בני נוער התכנסה ב-21:00 ביום שלישי במרכז חורב בחיפה ומקשיבה להרצאה על עתיד החטופים. מסביבם אוהלים, דגלים, ובעיקר שלטים של מאבק החטופים. הנערים, רובם חניכי השומר הצעיר, הקימו השבוע את מאהל המחאה, ונמצאים בו זה היום השלישי. "באנו להראות שלבני הנוער אכפת, שלא רק מבוגרים הולכים להפגנות", מספרת דפנה בת ה-16. "יש אזרחים של מדינת ישראל יותר מ-500 יום בעזה, אחים שלנו. אנחנו כאן כדי שלאנשים יהיה אומץ לדבר".

דפנה חניכה בשכבה י' בקן נווה שאנן של השומר הצעיר, והיא נמצאת כאן יחד עם הקבוצה שלה כבר מהיום הראשון. אלעד מוחין, חברה לקבוצה, מספר כי משרד החינוך עדיין לא נתן להם אישור ללון במאהל. "אנחנו מקווים שזה יקרה בקרוב. בינתיים אנחנו מגיעים הכי מוקדם שאפשר והולכים הכי מאוחר שאפשר. אנחנו אוספים תרומות ועוזרים לשפנר הרכז לתלות שלטים, למקם חשמל, לארגן את האירוע. למרבה השמחה, רוב הזמן אנשים ניגשים אלינו, מביאים אוכל, שואלים מה קורה. יש המון תמיכה".

דפנה ואלעד מוחין. דפנה: "רוב הזמן אנשים ניגשים אלינו, מביאים אוכל, שואלים מה קורה. יש המון תמיכה" (צילום: אמיתי פרץ)

'שפנר הרכז' הוא ירדן שפנר, בן 30 מחיפה, רכז השומר הצעיר בעיר. "הכול התחיל כשנסענו כמה חבר'ה למאהל בבגין, בתחילת השבוע שעבר, וישנו שם", הוא מספר. "כשקמנו בבוקר גילינו שהממשלה חזרה ללחימה. התחושה הזו של הניגוד, שאנחנו מדברים על החיים והממשלה בוחרת במוות, הייתה נורא קשה. התחלנו כמה חבר'ה לחשוב מה צריך לעשות, וככה נולד הרעיון של המאהל". משם גלגל שפנר את הדברים במהירות. "דיברתי עם כמה שותפים, תנועות נוער, מכינות, מחאת העם ומטה החטופים – והקמנו את המאהל ביום ראשון. קיבלנו גם תמיכה מהעירייה, מקום עם מים וחשמל, הם היו מאוד תומכים".

אין אוהלים רבים במאהל, בין היתר בשל האיסור על חניכי הקנים לישון בשטח. על פי שפנר, בלילות ישנים בו בעיקר הקומונרים של השומר הצעיר והמכיניסטים של מכינת רבין. "במהלך היום עוברים פה בעיקר חניכי השומר הצעיר, אבל גם מתנועות נוער נוספות, כמו המחנות העולים והצופים, וגם אנשים שבאים לתמוך. ביום ראשון הייתה לנו שיחה עם כרמית פלטי קציר, ממובילות מאבק החטופים, והיו כמעט 100 בני אדם, רובם בני נוער וצעירים. היום היה לנו גם אירוע הורים וילדים יפה בצוהריים. בכלל יש תמיכה מדהימה מהציבור, מלא אנשים שבאים ותורמים לנו אוכל ועזרה חומרית ומה שצריך כדי לעזור לקיים את המאהל".

מאהל המחאה בחיפה. אלעד מוחין, 16: "אנחנו כבני נוער יכולים לשנות, להראות גישה שונה לחיים, למדינה ולמבנה שלה" (צילום: אמיתי פרץ)

דפנה ושפנר מתרגשים מהנוכחות של תנועות ומכינות נוספות. "זה חשוב לדבר", אומרת דפנה, "יש עוד אנשים שרוצים להגיד דברים וחוששים, ואם אנחנו לא נהיה כאן ונעמוד על הדעה שלנו, הם יישארו בחושך".

מוחין אופטימי. "למרות כל הצרות שהולכות ומצטברות, אני מאמין שאנחנו כבני נוער, שאני כבן נוער יכול לשנות. אנחנו יכולים להראות גישה שונה לחיים, למדינה ולמבנה שלה. דרך חינוך, דרך מאבק. זה חלק מערכיי, הישראליים והיהודיים. אני רוצה להזמין את הנוער ואת כלל הציבור לבוא למאהל ולתמוך", אומר מוחין. "אלו לא סתם סיסמאות. זה מה שצריך. ובעזרתנו, וגם בעזרת השם, רק נתחזק. חזק ואמץ".