כשהמפגינים מהמחאה למען היימנוט קסאו הגיעו לכיכר הכניסה לכנסת והתמזגו בגמלוניות עם ההפגנה למען הדמוקרטיה, נולד רגע כמעט פואטי. המוחים, שחוסמים בימים האחרונים את הכניסה לבית המחוקקים, קיבלו מבחינתם את המפגינים, רובם מהעדה האתיופית, בחיבוק, וקראו 'אנחנו איתכם, אתם לא לבד', קריאה שמפנים בשנה וחצי האחרונות כלפי משפחות החטופים. אך האמת היא שזה לא נכון, ולא כי ליבם ופיהם של המפגינים למען עתיד הדמוקרטיה הישראלית אינם שווים – אלא מכיוון שמשפחת קסאו כן לבד.

הטלטלה שחוותה המשפחה בשנה וחודש שעברו מאז נעלמה היימנוט הקטנה מביתה במרכז הקליטה צה"ל 9 בצפת ניכרת בפניהם של ההורים טספאי ובאנצ'י. אין קצה חוט, אך המשפחה החליטה לבוא בדרישות ממדינת ישראל, וספציפית מהמשטרה – לשנות את ההגדרה של תיק החקירה של בתם מ"נעדרת" ל"חטופה". לצד חבורת פעילים לוחמת ארגנו הפגנה מול הכנסת, אך איתרע מזלם והתאריך נפל בימים של העברת התקציב, מה שהעלה את רף המחאות נגד הממשלה לנקודת רתיחה. הבולטות שביקשו לייצר לא צלחה, רק כמה עשרות בודדות של אנשים הגיעו, והמחאה לא תפסה כותרות.

"מאז הסיפור הזה אני לא עוזבת את הבת שלי"

"באתי בתור אמא לשלושה ילדים, הסיפור הזה נוגע בך", מספרת סלמנש שחר, שהגיעה במיוחד מעפולה כדי לתמוך במשפחה. "המחשבות מה עובר עליה, מה עושים לה, מאז הסיפור הזה אני לא עוזבת את הבת שלי". מהר מאוד היא מוצאת את ציפורת, שהגיעה ממודיעין, והן מתחבקות ובוכות. ההפגנה עוד לא התחילה, הבמה שהקימו באמצע רחוב קפלן עדיין ריקה ורק השלט הצהוב שעליו הדפיסו פעמיים את קלסתרונה של היימנוט וכתבו 'היימנוט מחכים לך בבית', מתוח. "יותר קל למשטרה להכיר בה כנעלמת, כחטופה יהיו למשטרה יותר כלים", מסבירה שחר את ההיגיון מאחורי הדרישה. "אנחנו מחלקים את עצמנו בין כל כך הרבה כאב, ועדיין היה לי חשוב לבוא".

משפחת קסאו הגיעה באוטובוס מצפת עם מתנדבים במרכז הקליטה בעבר ובהווה ועם חבורה שבלטה בנוף – קבוצה של כ-20 חרדים דוברי אנגלית, תושבי צפת, שהגיעו כדי לתמוך. "אם היימנוט הייתה אשכנזייה, כל טכנולוגיה הייתה מופנית עבורה", אומרת בקול רועד סוזן כהן, "אבל היא ילדה שחורה קטנה, אף אחד לא מתייחס לזה ברצינות". כהן עומדת על כך שהסיפור של קליטת העדה האתיופית בישראל דומה לגזענות כלפי השחורים בארה"ב, שממנה עלתה לפני שש שנים. "זה עלינו – אנחנו לא מתייחסים אליהם כעם ישראל, וזה בגלל צבע העור שלהם".

"איפה אתה, שר הקליטה?"

חם יותר ממה שהעריכו המוחים. אחרי הליכה לאורך רחוב קפלן, כהן מתיישבת לרגע בצל. היא עונדת סרט סגול על דש חולצתה. "סגול זה צבע של חמלה", היא אומרת וחברתה מוסיפה, "וזה גם הצבע המשלים של צהוב". ההורים של היימנוט כמעט לא דוברים עברית, סוגיה שלמשטרת צפת היה קשה להכיל בהתחלה, ורק לאחר דרישות חברי הכנסת הוצמד למשפחה מתרגם רלוונטי. מול הכנסת ההפגנות מעורבבות, הצבעים מתמזגים, והשפה המרכזית היא מחאה.

אחרי חצי שעה עולים המוחים למען היימנוט לבמה: ההורים של היימנוט, חברי הכנסת פנינה תמנו-שטה (המחנה הממלכתי), משה סלומון (הציונות הדתית) וצגה מלקו (הליכוד), כולם בני העדה האתיופית, ופעילים רבים – וצועקים את שתיקתה של הילדה היימנוט.

וורקה, אבא של סולומון טקה ז"ל, הגיע לתמוך במשפחה: "לא מצאו את היימנוט עד כה, היא נחטפה, היא לא נעלמה. באתי להגביר את הקול, לתמוך בהורים ובקהילה. הם מתאבלים כבר שנה וחצי בלי לדעת מה עלה בגורלה".

טיטי איינאו, מלכת יופי לשעבר ופעילה בולטת למענן היימנוט: "איפה אתה, שר הקליטה? יש תחושה שאנחנו פשוט לבד. אני מתחננת, אל תשכחו את היימנוט".

"האמנו שנמצא אותה באותו בוקר. עלתה הזריחה. אנחנו עוד שם"

ירוס, אחותה הבכורה של היימנוט, סיפרה על הבמה על אחותה: "הספקתי לעשות לך צמות אחרונות, דיברנו וצחקנו ביחד. כבר שנה וחודש שאנחנו חיים בפחד ומתגעגעים מאוד. היימנוט הילדה הכי טובה והלב של הבית, מי שמכיר אותה מבין מה שאני אומרת". ואז עלתה לבמה נועה.

נועה רייס הייתה בת שירות לאומי במרכז הקליטה בשנה שעברה, והייתה אמורה להמשיך שם עד סוף השנה, אבל לפני כמה חודשים עברה למקום אחר. זה כאב מדי. זה מה שסיפרה על הבמה: "לפני שנה לקראת הערב באנצ'י מגיעה אליי ושואלת אותי אם ראיתי את היימנוט. אמרתי לה שהייתה מסיבה באותו ערב, והיא לא הייתה איתנו. הצטרפתי לבאנצ'י והתחלנו לחפש אותה בכיתות הפעילות, ובבתים של החברות שלה. יצאנו לחצר, עלינו, ירדנו. והזמן עובר והיא לא נמצאת. לקח לי בדיוק כמה דקות להבין שקורה פה משהו גדול יותר. סרקנו את כל המקומות שבהם היא יכלה להיות ולא מצאנו אותה. חצי שעה עוברת ואני מחייגת 100, לחוצה ונורא נסערת, חסרת מודעות ומאוד מפוחדת. המשטרה הגיעה, ידידים, זק"א, איחוד הצלה ועוד הרבה אנשים טובים שכבר באותו ערב התחילו בחיפושים. חשבנו, התפללנו והאמנו שנמצא אותה בבוקר. עלתה הזריחה. אנחנו עוד שם. היימנוט לא נמצאה".

רייס סיפרה על היימנוט שהיא מכירה: "זכיתי לעבוד עם ילדה בוגרת, הכי מצחיקה שיש, ילדה קורעת מצחוק, הייתה שותפה ופעילה כל ערב. היה ערב אחד שרציתי אינג'רה, ואמרתי את זה לחבר'ה שישבו איתי. פתאום ראיתי שהיימנוט יוצאת, ואז היא חזרה ואמרה שבאנצ'י הכינה לנו אינג'רה. היא כזו. היו לה חיים שלמים ועוד מחכים לה חיים שלמים, חייבים להחזיר אותה".

חברי הכנסת חזרו למליאה, אבל על הבמה ממשיכים לדבר פעילים, אנשי דת וקרובים. בקהל עולה רחש: "חברי הכנסת, אמרתם את המילים ונעלמתם? תסתכלו על המשפחה! אנחנו לא צריכים שתגידו לנו להתפלל. לא יעזרו המחאות, צריך לבדוק את הסוכנות, את מרכז הקליטה. תפסיקו להיות תמימים ולהאמין לכל פוליטיקאי". בתקציב שאישרה הכנסת, בין השאר בקולותיהם של מלקו וסולומון, אין שקל לטובת המשך העלייה מאתיופיה, זו שבזכותה הגיעה לישראל, אך לפני שלוש שנים, משפחת קסאו.

תגובת המשטרה לדרישת המשפחה לשנות את הגדרת התיק מנעדרת לחטופה: "מייד עם קבלת דיווח על היעדרותה של היימנוט קסאו החלו שוטרי משטרת ישראל לבצע פעולות איתור נרחבות לצד חקירה מתנהלת שכוללת מגוון שיטות ואמצעים.

"מטבע הדברים לא נפרט מעבר לכך על החקירה המתנהלת או בנוגע לכל הפעולות ומהלכי החקירה, אולם נדגיש כי כל מידע וכיוון חקירה נבדק ביסודיות תוך הפעלת כלל האמצעים העומדים לרשות משטרת ישראל במטרה לאתרה.

"באשר לסוגיית סיווג תיק החקירה, נציין כי סיווג החקירה כתיק חטיפה או נעדרת אינו משפיע על הפעולות המבוצעות בתיק, וכי לכל כיוון חקירה בתיק המדובר הוקצו כלל השיטות, הטכנולוגיות והאמצעים הנדרשים".