הבית הלבן הציג הלילה (שישי לפנות בוקר, שעון ישראל) את ההצעה הראשונה לתקציב המדינה לשנת 2017. פרטים שונים שנחשפו בימים האחרונים מעידים על קיצוצים אדירים במשרדים רבים בממשלת ארה"ב, ובמקביל עלייה גדולה בתקצוב משרדי ההגנה והפנים.
התקציב, שיוגש לקונגרס הלילה עומד על 1.15 טריליון דולר. יש לציין כי זהו רק חלק מהתקציב הכולל לשנת 2017, היות והתקציב האמריקאי מוגש ומאושר בפעימות. בנוסף, כל הוצאה ציבורית דורשת את אישורו של הקונגרס, ולכן ההצעה אותה יגיש ממשל טראמפ הלילה תאלץ לעבור עוד דיונים רבים עד לאישורה הסופי.
עפ"י ההצעה יוגדל תקציב הביטחון ב-10%, ותקציב המשרד לביטחון פנים ב-6.8%. במקביל יבוצעו קיצוצים אדירים בתקציבם של משרדי ממשלה אחרים העוסקים בניהול העניינים האזרחיים בארה"ב. טראמפ טען בעבר כי יבצע קיצוץ גדול בתקציבי משרדים שונים על מנת להגדיל את תקציב הביטחון ללא הגדלה משמעותית של ההוצאה הציבורית.
משמעותם של קיצוצים בסדר גודל כזה הוא פגיעה משמעותית ביכולתה של המדינה למלא את תפקידיה השונים כלפי אזרחיה. הקיצוצים המוצעים בתקציב הם בסדרי גודל גדולים מאוד, 20% ממשרדי החקלאות והעבודה, 16% ממשרד הבריאות ו-13% ממשרד החינוך. מגמה זו עשויה להיות המשכה של מדיניות "דה-קונסטרוקציה של הממשל האדמיניסטרטיבי", אותו הציג סטיב באנון, יועצו הבכיר של טראמפ, בראיון בחודש שעבר.
קיצוץ משמעותי ושנוי במחלוקת במיוחד הוא הקיצוץ המתוכנן בתקציב פעילות החוץ של ארה"ב, הכולל סיוע למדינות זרות. עפ"י ההצעה יקוצץ תקציב זה בכמעט 30%, דבר שיצמצם משמעותית את יכולתה של ארה"ב לסייע במקרים של משברים הומניטריים, או לסייע למדינות אותה היא תופשת כבעלות ברית. בפנייה רשמית לקונגרס טענו 120 גנרלים בדימוס כי הם "יודעים מתוקף שירותם שבמקרים רבים לאתגרים הביטחוניים של ארה"ב אין פתרון צבאי בלבד", ולחצו שלא לקבל את הקיצוצים.
"לקחנו את הבטחותיו של הנשיא והפכנו אותם למספרים" אמר מיק מלוואני, ראש משרד הניהול והתקציב שמונה ע"י טראמפ. הוא הוסיף כי "הנשיא מעוניין להוציא יותר כסף על הגנה, על הגנת הגבולות, שמירת חוק וסדר ועל זכות הבחירה במוסדות חינוך מבלי להוסיף לגירעון".
יש לזכור כי אישור התקציב הוא תהליך ארוך, וכרוך במאבק פוליטי על כל אחד מהסעיפים. כך, עשוי לעבור זמן מה עד לאישור הסופי של תקציב זה, ויש לצפות כי יחולו שינויים בהצעה במסגרת תהליך אישורו.
בנוסף, יש לזכור כי במסגרת תהליך אישור התקציב קיימת אסטרטגיה של הכנסת סעיפים להצעה כשידוע מראש שאלו יפלו במשא ומתן. מטרתה של אסטרטגיה זו היא להגביר את סיכוייהם של סעיפים אחרים להיכנס בסופו של דבר לתקציב הסופי. כך, הקיצוץ בתקציב החוץ עשוי לשמש "עז" שכזה, היות ורבים במפלגה הרפובליקנית מתנגדים אליה, וסביר שיחסמו אותה. מהלך זה עשוי להגביר את יכולתו של הממשל לאשר קיצוצים מסוימים, במסגרת הסכמים עם חברי קונגרס רפובליקנים.
יש לחכות לגרסא הסופית של התקציב כדי לשפוט אותו באופן מדויק, אבל אם להתייחס לפרסומים על הקיצוצים המיועדים, כבר עתה ניתן להבין שהתקציב יפגע משמעותית באדם העובד בארה"ב וברוב אזרחי אמריקה הנשענים על שירותי המדינה.
הקיצוצים והשלכותיהם
תקציב משרד החינוך צפוי לעבור קיצוץ של 13% עפ"י ההצעה. דבר זה צפוי לקדם משמעותית את תכניותיה של בטסי דבוס, שרת החינוך האמריקאית. דבוס הצהירה בעבר כי היא מעוניינת להעביר את החינוך האמריקאי מהיות מבוסס על בתי ספר ממלכתיים לבתי ספר למטרות רווח. דבוס טענה בעבר שהחינוך הציבורי הוא "מערכת סגורה, תעשייה סגורה, שוק סגור. זו דרך ללא מוצא".
קיצוץ עמוק בתקציב החינוך עשוי להיות צעד המקדם את חזונה של דבוס להגדלת מערך בתי הספר למטרות רווח. זאת באמצעות ייבוש תקציבי של מערכת החינוך הממלכתית והפיכתה לאופציה נחותה לבתי הספר הפרטיים, אותם צפויה דבוס לקדם במסגרת מדיניות "זכות הבחירה בחינוך" שלה.
כך גם במשרד העבודה, האחראי בין היתר על פיקוח העמידה של מעסיקים בחוקי העבודה וחלוקת דמי אבטלה. הקיצוץ המתוכנן בתקציב משרד העבודה עשוי להביא לירידה ביכולתה של המדינה לאכוף את חוקי העבודה, ולקיצוץ אופציונלי בדמי האבטלה, עליהם נשענים חלקים לא מבוטלים של אזרחי ארה"ב.
הקיצוץ בתקציב הבריאות משקף את תכניות ממשל טראמפ לבטל את הרפורמה בביטוחי הבריאות בארה"ב, ולהציג במקומה מערכת חלופית החותכת את הוצאות המדינה. עפ"י נתוני משרד הניהול והתקציב, במידה ותיושם התכנית הרפובליקנית לביטוחי הבריאות, יעלה מספר האמריקאים שאינם מבוטחים למעל מספרם לפני הרפורמה אותה הוביל אובמה.
גוף נוסף שצפוי להיות מקוצץ באופן מאסיבי הוא הסוכנות להגנת הסביבה. הסוכנות אמונה על העברת תקנות המבטיחות את ההגנה על המאזן האקולוגי בארה"ב. הסוכנות עוסקת הרבה בחקיקה ואכיפה של תקנות המגבילות את פליטת גזי החממה במשק האמריקאי. נזכיר כי גזי החממה הם הגורם הראשי למגמת שינוי האקלים, לו אני עדים בחמישים השנים האחרונות, ועפ"י הערכות מדענים ילך ויתגבר ככל שפליטת גזים אלו ימשיך. ארה"ב היא המזמהת השניה בגודלה, כש- 14.5% מפליטת גזי החממה העולמיים מקורם בתעשייה אמריקאית.
טראמפ טען בעבר כי הוא איננו מאמין בעצם קיומו של תהליך שינוי האקלים, וכי הוא מתנגד לחקיקה המגבילה את יכולתם של חברות לפלוט גזי חממה. קיצוץ זה ירסן את פעילותה של הסוכנות, ועתיד להביא לפיטורים של כ-3,000 עובדים.
נותר לראות אילו סעיפים בתקציב אכן יעברו, ואילו ייפלו במסגרת המו"מ העתיד להתרחש בזמן הקרוב. עם זאת, נראה כי תקציב 2017 יהיה צעד פוליטי המקדם את צמצום היקף השליטה של המדינה במתרחש בארה"ב, וכניסה של כוחות פרטיים מהשוק החופשי לשליטה על עוד מהבטי החיים באמריקה.
