התחקיר הצה"לי על הטבח במסיבת הנובה יוצג בפני המשפחות השכולות ביום רביעי הקרוב, ובפני השורדים ביום חמישי. זה אירוע משמעותי עבור משפחותיהם של מאות נרצחי המסיבה, ועוד אלפי ניצולים ומשפחותיהם. לקראת הצגת התחקיר, שיוצג בשני סבבים לניצולים ולמשפחות הנרצחים, בעמותות הסיוע מתוכנן ליווי ומפגשי תמיכה מקיפה. אך על האירוע מעיבות החלטות שנויות במחלוקת, כמו האיסור על השורדים להביא מטפל או מלווה והדרת משפחות הניצולים, לצד התחושות הקשות של המשפחות השכולות, שגם אחרי אובדן יקיריהן המשיכו לחוות חוסר במענה מספק מצד המדינה.

עומרי רחום, רק בן 23, איבד באותה מסיבה את אחותו האהובה, ניצן רחום ז״ל, שהייתה בחודש הרביעי להריונה. איתה נרצח גם בעלה, גיסו של עומרי, לידור לוי ז״ל, ודודם של עומרי וניצן, אבי סאסי ז״ל. ארבעה בני דודים נוספים של עומרי שהיו במסיבה הצליחו לברוח וניצלו.

"זו בדיוק הייתה תקופה שמחה במשפחה", הוא מספר על הימים שלפני האסון. "התחלנו לספר למשפחה המורחבת שניצן ולידור היו אמורים להביא לעולם בן. כולם היו בהתרגשות מאוד גדולה".

התחושות במשפחת רחום לקראת התחקיר הצה"לי מעורבות. "מצד אחד, אני יודע שזה לא יחדש לנו שום דבר. את רוב הדברים גילינו לבד. כל המשפחה פתחה חמ"ל משלה ב-7 באוקטובר ובימים שאחרי, ובהמשך התאחדנו המשפחות וחקרנו. עברה שנה וחצי. בדרך כלל כשבאים לתת תשובות לא מגיעים כל כך מאוחר".

עם זאת, הוא מסייג, זו הפעם הראשונה שהמשפחות מקבלות מידע רשמי. "זה המפגש הראשון שלנו עם צה"ל, והמפגש השני שלנו עם גורם מדיני כלשהו. הפעם הקודמת הייתה עם יחידת להב 433 במשטרה, אבל אז בעיקר אנחנו סיפקנו להם מידע. עכשיו, בפעם הראשונה, מישהו בא לספר לנו מה קרה".

הדרישות: "לתאם סבב נוסף למשפחות השורדים"

לקראת הצגת התחקיר עמותת קהילת שבט הנובה, המאגדת את הניצולים והמשפחות השכולות מהמסיבה, תיגברה את מערך קווי התמיכה הרגשית שלה. העמותה פנתה לעמותות מטפלות ולארגונים המסייעים בליווי וטיפול במשפחות ובשורדים, על מנת לקיים פעולות הכנה משמעותיות.

"כמו כל עם ישראל, התבשרנו על הצגת תחקיר צה"ל הקרבה בנוגע למאורעות הנובה וגם אנו בציפייה דרוכה לקראתה", מסרו מהעמותה. "כל עיסוק בנושא הוא אירוע מורכב וכואב ביותר עבור המשפחות השכולות ושורדי המסיבות בדרום. אנחנו מבקשים לגלות עירנות ורגישות מקסימליות בימים מתוחים ומורכבים אלו, ולהיות ערים למצבי מצוקה מכל סוג שהוא.

"בעמותה יקיימו מפגשי תמיכה ושיח לקהילה על כלל רבדיה, על מנת להקל ולסייע מבחינת התמודדות עם המצב, בתקופה שלפני, במהלך ולאחר הצגת התחקיר. קווי החירום למענה חירום טלפוני תוגברו לזמינות של 24/7 יחד עם עמותות ער"ן, סה"ר ומשרדי הבריאות והרווחה".

בעמותת 'לב בטוח', שמטפלת בניצולי המסיבות ובמשפחותיהם, המסרים חריפים יותר. העמותה יצאה היום במכתב לשר הביטחון ישראל כ"ץ בדרישה לאפשר לניצולים להגיע עם מלווים רגשיים ונפשיים לתחקיר, וכן לאפשר למשפחות הניצולים, שחלקן סועדות בשנים האחרונים את קרוביהם שנפצעו במסיבה, להגיע גם הן להצגת התחקיר. 

למכתב המלא של עמותת 'לב בטוח'

"אנו פונים לאדוני בבקשה דחופה להבטיח שלכל שורד תינתן האפשרות להסתייע בליווי אישי לבחירתו, בן משפחה או קרוב אחר, כדי להקל על ההתמודדות ברגעים הקשים של הצגת התחקיר. מתן אפשרות לליווי בשעות אלו יפחית משמעותית את הסיכון להחמרת מצבים נפשיים וכן ימנע התפתחות של משברים נפשיים קשים במהלך הצגת התחקיר ואחריו", נכתב.

"כמו כן, בעקבות פניות רבות שהגיעו אלינו ממשפחות השורדים, אנו מבקשים לתאם סבב נוסף של הצגת התחקיר הצה"לי שיהיה מיועד עבורם. בני המשפחות, אותם הורים, אחים ובני זוג, שהיו על קו הטלפון במשך שעות ארוכות במיוחד והיו עדים למעשי הזוועות שנעשו ביקיריהם מרחוק, חוו טראומה משמעותית בעצמם. יש צורך משמעותי במיוחד לאפשר להם לשמוע באופן ישיר את מסקנות התחקיר ולקבל את התמונה במלואה. אלו משפחות שלמות אשר העדר מידע רשמי ומקיף באשר לנסיבות האסון מעצים את כאבם ומקשה על התמודדותן".

הציפיות: "אולי נקבל ודאות"

"אנחנו לא מצפים לדעת את כל התשובות", אומר רחום. "השאלות המהותיות הן באישורי המסיבה, בהערכות הכוחות, ואנחנו לא נקבל כרגע תשובות מלאות, כי הצבא הוא לא הגורם היחיד שהיה שם, אבל הוא יכול לחקור רק את עצמו. גם המשטרה, שעוד לא התחילה לתחקר, צריכה לספק תשובות".

רחום מתייחס גם לכך שגבולות הגזרה של התחקיר הן מרחב המסיבה. "רוב האנשים נרצחו בצירים ובמיגוניות, והתחקיר הזה לא ייגע בהם. לאור בקשותינו נפתח תחקיר נוסף לגבי הצירים, אבל לא ידוע מתי אם בכלל הוא יהיה מוכן". הדבר רלוונטי אישית למשפחתו של רחום – ניצן ולידור ז"ל הגיעו למיגונית המוות ברעים, ודודו ובני הדודים שניצלו הגיעו למיגונית בבארי.

"שמענו המון אמירות מבישות לאחרונה", הוא אומר, ומתייחס להתבטאות של המפכ"ל לשעבר יעקב שבתאי שלפיה "חלק מהחוגגים בנובה לא נשמעו להנחיות כשהתקבלה ההחלטה לפזר את המסיבה. מי שרץ, מי שמיהר לרכבים ויצא החוצה, רובם ניצלו". רחום: "הוא מאשים את הנרצחים בזה שהם נרצחו. הם נרצחו כי הם נשמעו לנהלים. בהקלטות של אחותי מהרגעים האחרונים ממש שומעים שם שהשוטרים עצרו אותם בכביש והורידו אותם למגוניות, שהפכו להיות המוות שלהם. זה לא שאני מאשים את השוטרים, מי מהם ידע בכלל מה קורה, אבל לבוא ולהאשים את הנרצחים? בושה וחרפה".

רחום מיטלטל בין תסכול להכרת תודה. "אני אומר תודה, אבל גם לא באמת אומר תודה. אני יודע שזה מאוד מבלבל, אבל ככה זה. אני מודה על עצם זה שבכלל מגיעים אלינו. זה מובן מאליו, אבל כבר נהיה לא מובן מאליו אחרי כל כך הרבה זמן. במשך שנה וחצי שמו את המשפחות השכולות בצד, מהר מאוד זרקו אותנו הצידה ושכחו מאיתנו. עשו ועדות ולא שינו שום דבר בהתנהלות, אמרו אמירות וסיכמו אותן בלהביא לנו 14 אלף שקל, כאילו זה מספיק למשהו במדינה הזאת. זה לא ממקום של כסף, פשוט אנחנו כולנו שבורים, לא מתפקדים, והמדינה פשוט שכחה מאיתנו. אבל אני אומר תודה על זה שיש גוף במדינה שעומד מולנו ולוקח אחריות באיזושהי רמה".

"עד 7 באוקטובר לא היה פרוטוקול להתמודדות עם נפגעים אזרחיים בכמויות גדולות כל כך. אבל שנים שיש דיבורים על אירוע של עשרות אלפי טילים מהצפון ואלפי נפגעים, או אפילו על רעידת אדמה שאמורה לקרות מתישהו בקרוב. לא היו פרוטוקולים לזה?"

לדבריו, המפגש עומד להיות סוער וטעון. "יש הרבה משפחות עם כעס וחוסר אמון. אחרי שנה וחצי שהן רק אגרו את הכעס ואת ההפקרה, שמתמשכת ומתמשכת ומתמשכת, אני בטוח שחלק מזה הולך להתפוצץ שם. אבל אם ניקח את זה רגע לאיזשהו מקום חיובי, אז אני מקווה שזה ייתן לנו קצת איזושהי סגירת מעגל. אמנם היא לא תהיה מלאה, ועדיין המלחמה ממשיכה והחטופים עוד שם, אבל אולי אפשר יהיה לקבל ודאות סופית לגבי איך שהדברים התנהלו". 

ההפקרה: "אין מִנהלת, אין עזרה כלכלית"

"אנחנו עוד נצטרך הרבה מאוד תשובות", מדגיש רחום. "על ההתנהלות של המשטרה, על ההתנהלות בצירי הבריחה, על המחדל שהמשיך אחרי ביחס למשפחות ועל המחדל והכאוס שהיה במחנה שורה. בסוף, מעבר ללהבין מה קרה שם, ולמצוא אשמים, ואפילו מעבר לסגירת המעגל בשבילנו, הכי חשוב זה להפיק לקחים, שלא יקרה פה שוב אסון כזה. שיהיה מענה, שהגופים במדינה יעמדו ולא יקרסו, ושנפגעים לא ישארו לבד כמו שאנחנו נשארנו. אף אחד לא בא לדפוק לנו בדלת ולספר לנו שניצן נרצחה, אנחנו גילינו את זה לבד. יש משפחות שלא הודיעו להן שנרצח להן הבן, והן גילו כשהן קיבלו שיחה ממשרד הדתות לגבי הקבורה.

"עד 7 באוקטובר לא היה במדינת ישראל פרוטוקול להתמודדות עם נפגעים אזרחיים בכמויות גדולות כל כך. הם אומרים שהם לא ציפו לכזו כמות של נפגעים, אבל באותה נשימה, שנים שיש דיבורים על אירוע של עשרות אלפי טילים מהצפון ואלפי נפגעים, או אפילו על רעידת אדמה שאמורה לקרות מתישהו בקרוב. לא היו פרוטוקולים לזה?"

עוד בעיה, אומר רחום, היא שגם לקיחת האחריות היא חלקית, ולא מתלווה אליה התנהלות הוגנת כלפי המשפחות. "מבחינתי, בלי להיכנס לכל הפלונטר הפוליטי או ועדת חקירה כזאת או אחרת, האינדיקציה היא מה הם עשו אחרי האירוע. הרי לכולם ברור, והנה גם השרה רגב אמרה את זה בראיון השבוע, שלכולם יש אחריות. הייתה אופציה לבוא ולקחת את האחריות, אחרי שכל מוסדות המדינה קרסו, אבל עד היום הם לא דאגו למשפחות השכולות. אנחנו קמנו, מתוך עצמנו, מתוך הכאב שלנו, לעזור אחד לשני. הבטיחו לנו מִנהלת- אין מנהלת. עזרה כלכלית, אנחנו לא רואים מהמדינה. אחים שכולים, יתומים בגירים, פשוט שקופים".