דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי ט"ז באייר תשפ"ה 14.05.25
20.1°תל אביב
  • 13.0°ירושלים
  • 20.1°תל אביב
  • 18.6°חיפה
  • 19.6°אשדוד
  • 17.2°באר שבע
  • 22.2°אילת
  • 21.4°טבריה
  • 13.5°צפת
  • 18.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

אושר לקריאה ראשונה: התכנון בענף ההטלה ימשיך עד סוף 2042

ועדת הכלכלה אישרה לקדם דחייה משמעותית של ביטול התכנון, שרפורמה בענף הגדירה שיקרה כבר ב-2032 | רוב הביצים בישראל מיוצרות ביישובי הגבול בצפון, והחקלאים, שעבדו תחת אש, מתקשים לשדרג את הלולים בהתאם לדרישת הרפורמה בלי סיוע מספק

לול במושב מרגליות שליד קריית שמונה, ספטמבר 2024 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)
לול במושב מרגליות שליד קריית שמונה, ספטמבר 2024 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)
מאיה רונן

ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה את הארכת התכנון בענף ההטלה. לפי הצעת החוק של ח"כ ששון גואטה (הליכוד) לתיקון חוק המועצה לענף הלול, יידחה ביטול התכנון בענף הלול ב-9 שנים, לסוף 2042. עם זאת, מועד הדחייה ייקבע סופית בדיונים להכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, בנימוק שהצעדים הנדרשים ליישום הרפורמה אינם מיושמים ויש לבחון את הנושא. ההצעה תועבר בהמשך להצבעה בכנסת בקריאה ראשונה, ולאחר מכן להמשך דיון בוועדה.

בהתאם לרפורמה בענף ההטלה שאושרה ביוני 2022, חקלאים נדרשים לעבור מגידול תרנגולות מטילות בלולים קטנים, ללולים חדשים וגדולים הבנויים על פי סטנדרטים וטרינריים מחמירים יותר. על פי לוחות הזמנים שנקבעו באיגרת מנהל השירותים הווטרינריים, התכנון בענף יבוטל ב-2032. עד אז, על חקלאי ענף ההטלה להקים מתחמי לולים מחוץ לשטח המגורים במושבים, ולבנות בהם לולי מטילות בהתאם לתקנים החדשים.

אלא שיישום הרפורמה מתעכב בשל קשיים בירוקרטיים רבים: בחלק מהמושבים מתקשים לאתר שטח מתאים להקמת מתחמים ומבני לולים; מועצות אזוריות בצפון לא ערוכות לפינוי פסולת לולים בהתאם לדרישות הגנת הסביבה; והתוכניות מתעכבות בוועדות תכנון אזוריות. התקיעות הבירוקרטית, והקושי להשיג מימון לשדרוג הלולים בגלל גילם המבוגר של החקלאים, מעמידים משקים רבים בפני חוסר ודאות לגבי הישרדותם הכלכלית ועתידם.

המלחמה, ובפרט החזית הצפונית שלה, החריפה את חוסר הוודאות בשנה וחצי האחרונות. כ-70% מייצור ביצי המאכל בישראל מתרחש בכ-400 מתחמי הטלה שממוקמים בטווח של 0 עד 5 ק"מ מהגבול הצפוני. בעלי מכסות ההטלה הפעילים בענף מפרנסים כ-1,930 בתי אב במושבי המועצות האזוריות מעלה יוסף, מרום הגליל ומבואות החרמון. 

ההחלטה לפנות את היישובים עד 5 ק"מ מגבול הצפון התקבלה יומיים אחרי פרוץ המלחמה. בעוד היישובים התרוקנו מתושבים, החקלאים נשארו להחזיק את הגבול ואת כיתות הכוננות, והמשיכו לקיים את הענפים החקלאיים, בדגש על ענף ההטלה שמשמעו טיפול בבעלי חיים והמשך אספקת ביצים לשוק. 

האוצר מסתייג, משרד החקלאות תומך

נציג אגף התקציבים באוצר, אוראל פיין, אמר שהמשרד מחויב להחלטת הממשלה, אך הזהיר מפני השפעות יישום החוק על המחיר ועל רציפות האספקה, ומפני השלכות וטרינריות שעלולות להיות לו. באוצר טוענים שהצעת החוק מבטלת את ההסכם הקיים בענף שבמסגרתו העמיד האוצר מענקי השקעות לטובת מעבר ללולים בהתאם לתקן החדש, בתמורה לביטול התכנון, ולכן יש צורך לבחון מחדש את ההסכם כולו. 

במשרד החקלאות, לעומת זאת, לא מודאגים מהשלכות התיקון לחוק, ואף תומכים בהמשך התכנון שבו רואים כלי חשוב לחקלאות ולחיזוק הצפון. לדברי סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות וביטחון המזון, ד"ר אסף לוי, תקציבי השקעות ניתנו בעבר ללא תנאי של ביטול התכנון, ולכן אין מניעה לתת את המענקים ללא קשר לפתיחה מחדש של ההסכם. לדבריו, במסגרת הרפורמה הוחלט להעמיד תמיכה בסך 100 מיליון שקלים לשיקום תשתיות, למשך עשור, אך אחרי שנה הופסקה העברת התמיכה. 

יתרה מזאת, לדברי ד"ר לוי התיקון המוצע לחוק לא צפוי לפגוע ברציפות האספקה של ביצי מאכל לצרכן הישראלי. נהפוך הוא – המשך התכנון יבטיח יציבות בענף, שמספק את הצריכה המקומית רוב השנה.  בתקופות שבהן יש עלייה נקודתית בביקוש נפתחות מכסות ייבוא פטורות ממכס. לוי הוסיף שעל פי הרפורמה שעליה הוחלט ב-2022, התיכנון בענף מיועד להתבטל רק בעוד 7 שנים, ולכן במשרד החקלאות לא צופים שינוי יוצא דופן במחיר ביצי המאכל המפוקח בישראל, למעט עדכון שוטף של המחיר בהתאם למנגנון האוטומטי שמוצמד למדד מחירי התשומות.

משרד החקלאות אף הביא לפני מספר שבועות לאישור הוועדה צו לתיקון לקונה בחוק המועצה לענף הלול, שיאפשר את השלמת מהלך השדרוג המקיף של לולי המטילות ללא פגיעה בייצור הביצים. הצו יאפשר פעולה שוטפת ומותאמת יותר של ענף ההטלה בארץ, לפי הסטנדרטים הסניטריים הנדרשים, תוך שמירה על המשך יכולות הייצור של המגדלים שלוליהם נמצאים בשלבים שונים של שדרוג ואישור. הצו ימנע פגיעה במגדלים שהשקיעו בשידרוג, קיבלו אישור וטרינרי, אך טרם השלימו את הליך האישור הפורמלי, ויאפשר לקיים מעבר חלק לשיטות גידול מתקדמות בענף, תוך המשך ייצור ואספקה סדירה של ביצים.

מתנגד בולט לתיקון החוק הוא ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), שהוביל את החלת הרפורמה כשכיהן כשר החקלאות. לטענתו, תמיכה במגדלים על ידי סגירת השוק פוגעת בחקלאות, ועדיפה תמיכה ישירה לצד השקעות הון. "אפשר היה להסתפק בדחייה של שנה וחצי בשל תקופת המלחמה", אמר. 

ראש המועצה האזורית מרום הגליל, עמית סופר: "סברתי שאחרי 7 באוקטובר והמלחמה בצפון אפגוש גישה אחרת, ושלא אצטרך להגן על המגנים של הצפון, שיושבים על הגבול לא יום יומיים אלא עשרות שנים. אין פה דיון על תורות כלכליות או על שוק חופשי. הדיון הוא לא על עוד שנה או פחות שנה, אלא על השכפ"ץ של המדינה. גם ראש הממשלה מבין שמול התיאוריות הכלכליות יש התיישבות שצריך לחזק. זה מטה לחמו של קו העימות, ואם ניקח מהם את זה הם לא יישארו שם". 

מזכיר ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ: ״המלחמה הוכיחה לכולנו את חשיבות ההתיישבות והחקלאות עד התלם האחרון, ובעיקר את חשיבות מגדלי ההטלה שאספו ביצים תחת אש וסיכון ממשי של חייהם. הארכת התכנון בענף ההטלה עד ל-1.1.2043 תחזק את המגדלים במשק המשפחתי, שרובם בגבול לבנון. הארכת התכנון תציב אופק כלכלי ותחזק את יכולתם לעמוד במהלך של שדרוג הענף שמצריך השקעות עתק לבניית לולים חדשים ונטולי כלובים."

מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח ומזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן: "הארכת התכנון תספק ודאות לחקלאים במושבים הסמוכים לגבול לבנון, שהיא חיונית להקמת לולים חדשים בהשקעות ארוכות טווח ולהבטחת החזר ההשקעה בעתיד. זהו מסר חד וברור מצד כנסת ישראל לגבי חשיבותם של החקלאות וביטחון המזון בגבול הצפון, ומסר ניצחון לאויבינו שמעבר לגדר. התיישבות, חקלאות משגשגת והמשך חיזוק ההתיישבות לאורך הגבול הם התשובה האמיתית לכל ניסיון לערער את אחיזתנו במקום."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!