התקציב לתוכנית לקידום הבריאות לחברה הבדואית קוצץ ב-9 מיליון שקלים, שהועברו ליחידת 'יואב' העוסקת באכיפת חוקי הבניה, ובפועל מאבטחת את הריסת הבתים.

עמותת 'רופאים לזכויות אדם': "החלטה זו חושפת סדר עדיפויות מעוות, שבו במקום לחזק שירותי בריאות חיוניים לאוכלוסייה מוחלשת, המדינה מעמיקה את אמצעי השליטה והדיכוי. תושבי הכפרים הלא מוכרים סובלים ממחסור חמור בתחנות טיפת חלב, קופות חולים ושירותי חירום רפואיים – ודווקא מהם נגזלים תקציבים קריטיים. אנו דורשים שהמדינה תשקיע בבריאות וברווחת האזרחים, ולא תגזול מהם שירותים חיוניים כדי לממן עוד מנגנוני פיקוח וכוח".

מהרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב נמסר כי מאמציה ליישב את הבדואים נתקלים בהתנכלויות מצד משפחות המתנגדות למהלך. "בתהליך ההסטה מעורבים גורמים רבים כולל נציגים מהחברה הבדואית אשר בוחנים ביסודיות את מידת ניצול התקציבים והחלופות , הסכום של 9 מיליון ש"ח שהוסט מתקציב אחר שלא מומש, מיועד לתקצוב תקנים ביחידת יואב, לטובת טיפול בהפרעות לפיתוח והסדרה ולאפשר עבודה רציפה בשטח. יש כיום משפחות רבות הממתינות להיכנס למגרשים שפותחו ומנועים לממש את בניית ביתם כחוק בשל הפרעות אלו. בכך, אנו שואפים להבטיח את המשך תהליך ההסדרה ולהביא לפתרון עבור האוכלוסייה הבדואית".

ההחלטה התקבלה כחלק מהחלטת הממשלה על הסטת תקציבים ושינויים בסדרי העדיפויות בתוכנית החומש לחברה הבדואית בנגב (החלטה 1279), שהתקבלה אתמול (ראשון). על-פי דברי ההסבר להחלטה, לאחר החלת הקיצוץ הרוחבי על התוכנית ובחינת היקף מימוש ההחלטה עד כה נדרשה הסטת תקציבים בין סעיפי ההחלטה.

עמיחי שיקלי, שר התפוצות והמאבק באנטישמיות והממונה על רשות הבדואים: "התיקונים שאושרו בהחלטת הממשלה הם תוצאה של עבודת מטה יסודית וממושכת שנעשתה בשיתוף כלל משרדי הממשלה. המהלך נועד להבטיח שימוש מושכל ויעיל יותר במשאבים, בהתאם לביצועים בשטח ולצרכים המתעדכנים של מדינת ישראל. בפועל, מדובר בהשקעה משמעותית בתחומי ההשכלה הגבוהה, איכות הסביבה וטיפול באשפה, חיזוק מערך האכיפה של יחידת יואב במאבק בפזורה הבלתי חוקית, והגברת הביטחון סביב משימות בינוי תשתיות לאומיות".

1.36 מיליון ש"ח מתקציב הגישור הקהילתי הועברו לטובת תכנית מעגלי התעסוקה של שירות התעסוקה. תקציב תוכניות המעבר קוצץ ב-12 מיליון שקלים. גם תקציבי התוכנית הלאומית 360 לנוער בסיכון קוצצו ב-6 מיליון שקלים, והועברו לתוכנית 'שער לאקדמיה', שזכתה גם ל-4 מיליון שקלים מהתקציבים שיועדו לחברה האזרחית.

לעומת הקיצוץ בתקציבים המופנים לקבוצות החלשות יותר בקרב הצעירים הבדואים, גדלו התקציבים המיועדים ליצירת הזדמנויות תעסוקה. התקציב להקמת מרכז תעסוקה אזורי גדל ב-4.67 מיליון שקלים. תקציבי משרד החקלאות המופנים לתיירות חקלאית, פיתוח ענף הצאן ופיתוח נחל גרר גדלו ב-19 מיליון ש"ח.

תקציב האגף לפיתוח כלכלי בחברה הבדואית, האמון על פי ההחלטה על ביצועה, קוצץ ב-5.05 מיליון שקלים לטובת "הסרת חסמים". סכום זה הועבר למשרד לפיתוח הנגב והגליל למען תוכניות ברשויות המקומיות.

במסגרת ההחלטה הוקצו 42 מיליון שקלים לשיפור תנאי הסביבה ביישובי החברה הבדואית בנגב. 35 מיליון שקלים יועברו לרשויות המקומיות לטובת פיתוח תשתיות סביבתיות ושיפור השירותים לתושבים. 7 מיליון שקלים יוקצו לאשכולות נגב מערבי ונגב מזרחי לטובת פעולות אזוריות לטיפול בפסולת בכפרים הלא מוכרים ולהגברת האכיפה הסביבתית.

בדברי היועץ המשפטי לממשלה נכתב כי מדובר בכספים קואליציוניים ויש לשים לב שהתקציב מחולק באופן הוגן המשרת את כל האוכלוסייה.