שווי הקרן לאזרחי ישראל (קרן העושר) עבר את סף השני מיליארד דולר, והגיע לשווי של 2.027 מיליארד דולרים, שהם 7.46 מיליארד שקלים, כך לפי דוח הקרן לשנת 2024 שפרסם בנק ישראל.

בשנת 2024 נכנסו לזכות הקרן כ-1.53 מיליארד שקלים, זאת לעומת 2.74 מיליארד שקלים בשנת 2023. הקרן נועדה להשקיע את רווחי הגז בדורות הבאים, ולמנוע פגיעה בכלכלת המדינה מעלייה תלולה ברווחים. היא מושקעת על פי חוק בחו"ל בלבד כדי לא להיות תלויה בהכנסות מישראל, והניבה השנה תשואה של 11.5%. לפי בדיקת 'דבר', הסכום שיוקצה לאוצר המדינה בשנת 2026 יעמוד על כ-268 מיליון שקלים.

התשואה השנתית הכוללת של הקרן – 11.5%, נמוכה במעט מהממוצע הרב שנתי שלה, 11.7%. הקרן משקיעה בחו"ל לפי המדיניות שנקבעה לה: כ-64% במניות, 7.1% באג"ח (אגרות חוב) לממשלות, 13% באג"ח לחברות פרטיות בסיכון נמוך, ו-12% באג"ח בסיכון גבוה, המלווה בתשואה גבוהה יותר. רוב המניות בהן מחזיקה הקרן הן בצפון אמריקה (70%), כאשר הסקטורים העיקריים הם טכנולוגיית מידע, פיננסים, וענף צריכת הפנאי – המכיל בין היתר מלונאות, מסעדנות ומדיה.

סכום ההקצאה השנתית לאוצר המדינה צפוי לעמוד בשנת 2026 על 260-270 מיליון שקלים. ההקצאה בעשור הראשון לפעילות הקרן תעמוד על 3.5% מנכסי הקרן בתום השנה האחרונה לה הוגש דוח כספי, ולפיכך ההקצאה לשנת 2026 תעמוד על 3.5% משווי הקרן בתום 2024. החל מהשנה העשירית, שנת 2032, יוקצה סכום השווה לתשואת הקרן – שבממוצע עומדת על מעל 11% נכון להיום.

הקצאת הסכום לשנת 2025, 189 מיליון שקלים, הוחלטה בחודשים האחרונים בוועדת הפיקוח לקרן בראשות ח"כ ניסים ואטורי (הליכוד) לאחר דיונים עם עשרות משרדים וגופים נוספים אשר ביקשו תמיכה. בין היתר הוקצו השנה 74 מיליון שקלים לתנועות וארגוני נוער, 20 מיליון שקלים לאשפוז בתחום בריאות הנפש, 20 מיליון שקלים לאנרגיה מתחדשת ו-30 מילון שקלים לפיתוח חדשנות ומתחמי עבודה משותפים ('האבים') בנגב ובגליל.

רוב מהלך הדיונים אופיין בשיתוף פעולה מקצועי בין חברי הועדה מהקואליציה והאופוזיציה, אך לקראת סוף הדיונים אושר תקציב שלא שיקף את ההסכמות בדיונים, אלא הגיע ב"הנחתה מלמעלה" – מהממשלה, משרד האוצר, והשר האחראי על מנהלת תקומה והמנהלת לשיקום הצפון, זאב אלקין. דרך פעולה זכתה לגינוי גם מהייעוץ המשפטי של הכנסת, שטען כי יש חשש למטרות של הסכמים קואליציוניים, וחזרתיות בתמיכה בגופים, שיוצרת בהם תלות ומנוגדת לכללי הקצאת הקרן.

יו"ר ועדת ההשקעות של הקרן, ירום אריאב: "המלחמה הממושכת מחדדת את חשיבותה של הקרן לאזרחי ישראל, שממוקדת בטווח הארוך ומשקיעה את נכסיה בהתאם לחוק מחוץ לישראל ובמטבע חוץ באופן שאיננו מושפע מאירועים מקומיים כמו המלחמה. בכך הקרן עשויה לספק למדינה בעתיד עוגן כלכלי יציב בעתות משבר. במהלך השנה ולמרות אירועי המלחמה הקשים הוסיפה הקרן להתרחב ולהתפתח והציגה תשואה שנתית גבוהה במיוחד של כ-11.5%".

שר האוצר ויו"ר מועצת הקרן, בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): "שנת 2024, שהייתה מאתגרת ביטחונית וגם חברתית-כלכלית, העמידה במבחן את תכליתה של הקרן לאזרחי ישראל כקרן שמתנהלת מחוץ לשיקולי "כאן ועכשיו", ונשארת נאמנה לתפקידה לדאוג הדורות הבאים. הצמיחה הזו יחד עם הגידול המשמעותי בנכסי הקרן, המחישו עד כמה אנו מצליחים להבטיח לאזרחי ישראל משאב כלכלי יציב ורב ערך לשנים הבאות, שהוא תוצר של פיתוח משק הגז והעצמאות האנרגטית של ישראל".

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "הקרן פועלת מתוך ראייה ארוכת טווח ומחויבות לדורות הבאים, ומדגישה את הצורך בהשקעות בתחום הכלכלי החברתי והחינוכי. השקעות אלו נועדו לפתח ולחזק את ההון האנושי והתשתיות הפיזיות במשק הישראלי ובכך לתרום לגידול בפריון ולהבטיח צמיחה בת קיימא בטווח הארוך".