מליאת הכנסת אישרה ביום שני בלילה בקריאה שנייה ושלישית את תיקון חוק המים. החוק מסדיר מנגנון חדש להפחתת מחירי המים לחקלאות, ובין מטרותיו חיזוק ביטחון המזון הלאומי וסיוע לחקלאים בצמצום עלויות הייצור והגברת הוודאות הכלכלית.
החוק כולל גם תוכנית השקעות לאומית רחבה בהיקף של 3.5 מיליארד שקלים לעשור הקרוב, שתתמקד בפיתוח תשתיות להשבת מים, ותכלול בין היתר את הקמת מוביל הקולחים המזרחי, מפעל בין-אזורי להעברת מי קולחים מאזור השפלה וירושלים אל הנגב.
במסגרת ההצעה שאושרה, עלות מי הקולחים ממפעל השפד"ן (מכון טיהור שפכי גוש דן) תיקבע ללא התחשבות בעלויות הטיפול, ותוזיל את מחירי המים לחקלאים המשתמשים בהם. בנוסף, בהתאם להצעת גורמי המקצוע במשרד החקלאות וביטחון המזון, מחיר המים השפירים יופחת בהדרגה במשך חמש שנים, למחיר מוסכם עבור חקלאים ביישובים ספציפיים בהם אין תשתית הולכה למים מושבים (אזורים נעדרי חלופה למים מושבים).
מחירי המים לחקלאות משתנים בהתאם לסוג המים והאזור הגיאוגרפי. כיום החקלאים נושאים בעלויות שאינן נוגעות ישירות לחקלאות, לרבות עלויות פינוי השפכים לנחל או לים או עלויות הנעוצות בחובות התקן הסביבתי. השינוי בחוק מתבטא באופן שיטת החישוב המוציא מתעריף מי השפד"ן את עלויות הטיפול, ובכך מביא להוזלה משמעותית במחיר המים לחקלאים.
תעריף המים השפירים ינוע בין 1.40 ל-2.44 שקלים למ"ק, בהתאם לזמינות מי הקולחים באזור. לדוגמה באזורים ללא חלופה למים מושבים, בהם המחיר כיום עומד על 2.14 שקלים, צפויה הוזלה של עד 34% מהתעריף המקורי. גם מחיר מי השפד"ן צפוי לרדת ל-1.15 שקלים למ"ק בתוך שלוש שנים, כ-22% הפחתה לעומת המחיר הנוכחי.
תעריפי המים לחקלאות בישראל הם מהגבוהים בעולם. הטיפול במחירי המים הוא בהמשך להחלטת הממשלה להגדלת התוצאה החקלאית המקומית ב-33% בעשור הקרוב.
שר החקלאות, אבי דיכטר: "החוק נותן ביטחון לחקלאים בתכנון הגידולים להרבה שנים קדימה (עד 2033 בשלב זה), וקובע שאין יותר גבייה של מחירים מופקעים על מי קולחין מטוהרים. מעבר לכך, תשתיות המים האלה, ההולכה והאגירה (לטובת שימוש בקיץ), יהיו במימון המדינה. בשנת 2050, היא השנה אליה מתכוונן משרד החקלאות וביטחון המזון יחד עם הממשלה כולה, נייצר כולנו 1.5 מיליארד קוב מים מטוהרים (פי שניים מהיום). אם לא נשכיל להשתמש בהם לחקלאות, ניאלץ לשלם על טיהורם והובלתם לים לדגים. החוק המתוקן יבטיח גם את תעריפי הים בתקופת המעבר עבור חקלאים שאין להם עדיין תשתית למים מטוהרים וידרבן את המדינה להניח תשתית זו. כמויות מים גדולות יותר, במחירים נמוכים יותר, יניבו תוצרת חקלאית גדולה יותר במחירים זולים יותר".
ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) יוזם החוק: "החקלאות הישראלית היא אבן יסוד בביטחון המזון שלנו, והורדת מחירי המים היא צעד הכרחי לשמירה עליה. החוק הזה מביא בשורה אמיתית לחקלאים – ודאות כלכלית, הוזלת עלויות ויצירת תשתית ארוכת טווח לשימוש חכם במשאבי המים של ישראל".
יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים עמית יפרח, ומזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אורי דורמן: "מדובר בבשורה אדירה לחקלאים ולחקלאות. הצעת החוק מציעה שינוי משמעותי בתעריף המים, דבר שיסייע לחקלאים ויתרום משמעותית לביטחון המזון במדינת ישראל. התיקון שאישרה הכנסת הוא צעד חשוב, חיוני ומתבקש. חקלאי ישראל הם כוח כלכלי ולאומי, ועל ממשלת ישראל להמשיך להפחית את עלות גורמי היצור, בהם: עבודה והון, ולאפשר לחקלאות להגדיל את התפוקה ואת הפריון ולצמוח".
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה: "חוק המים הוא חוק חשוב לחקלאים ולצרכן הישראלי. התייקרות המים בישראל היא אחד הגורמים המשמעותיים ליוקר המחייה. תשומות בישראל הן הגבוהות ביותר ב- OECD. העובדה היא שבאירופה מחיר המים לקו"ב עומד על סנט אחד בלבד. אני תקווה שהחוק הזה הוא סימן לבאות – שמירה על ביטחון המזון, חיזוק החקלאות הישראלית ומאבק בלתי מתפשר ביוקר המחייה. אני מודה ליעקב בכר, יו"ר הארגונים הכלכליים בתנועה הקיבוצית, לאיתן ברושי, לאורי דורמן ולכל העוסקים במלאכה".
יו"ר הארגונים הכלכליים בתנועה הקיבוצית, יעקב בכר: "קבלת תיקון 27 לחוק המים בשנת 2018, הותיר חלק ניכר מהמערכת הקיבוצית תחת משבר גדול. מאז כניסתי לתפקיד, הבנתי שאחת המשימות החשובות ביותר היא תיקון הקלקול הזה שרבץ לפתחנו, ונבע מרפיסות מנהיגותית ופוליטית בצד שלנו. התחייבתי להוביל את התיקון עם חזית רחבה של שותפים רבים, כפי שהובלתי את חקיקת חוק החלב עם שותפים רבים. יחד הצלחנו להביא תיקון טוב לחקלאים, טוב לחקלאות וטוב לאזרחי מדינת ישראל. ״צריך לזכור, שעלינו לפעול כמנהיגות יוזמת, מאוחדת וחזקה ולא כמנהיגות מתנצלת. זו גישתי, זו דרכי, וכך אני פועל״.
