ועדת החוץ והביטחון של הכנסת סיימה אתמול (רביעי) שלב נוסף בדיונים על חוק הגיוס, שהתמקד במיפוי ההטבות האישיות הניתנות לתלמידי ישיבות שאינם מתגייסים, לטובת בחינה של סנקציות אישיות לגביהן. הוועדה התייחסה ל-18 הטבות שונות, בהן סיוע בשכר דירה, הנחות בארנונה וסבסוד מעונות יום וצהרונים, שהשווי שלהן למשק בית חרדי יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה.

במקביל, נחשפו בישיבה נתוני גיוס עדכניים המצביעים על שיעורי השתמטות גבוהים: מתוך כ-15 אלף צווים שנשלחו השנה לבני ישיבות, רק 205 התגייסו בפועל וקרוב ל-1,000 נמצאים בהליכים. לעומתם, כ-2,800 נמצאים בהליך של הפרת צווי גיוס או מוגדרים משתמטים ורבים עוד טרם החלו הליכים. הוועדה צפויה להמשיך לדון בהטלת סנקציות אישיות כחלק מהחוק.

"כשיש דחיפות פוליטית יודעים להעביר חוק בחודש, פה אנחנו כבר עשרות ישיבות ואפילו אין הצעה לנוסח מתוקן", התרעמה ח"כ מירב כהן (יש עתיד) במהלך הדיון, "אנחנו כבר חודש עוברים משרד משרד, אבל אני שואלת מה קורה פה? לאן הדיונים האלה הולכים? בזמן הזה מגייסים עוד 400 אלף למילואים, מילואימניקים מתגייסים דרך קבוצות פייסבוק, אבל מה הלו"ז? עד לאן נמשיך למרוח את הזמן? לאן אתם מכוונים? זה מאוד ציני שממשיכים לדוש במסמכים בזמן שחיילים מתגייסים לעוד ועוד סבבים".

לא רק מעונות: ההטבות שמי שלא מתגייס יכול לאבד

אחרי 32 ישיבות פתוחות בנושא, ועוד מספר רב של ישיבות סגורות, ועדת החוץ והביטחון סיימה לדון בנושא ההטבות שמקבלים תלמידי ישיבות שאינם מתגייסים. אותן הטבות שבצה"ל ובמשרד האוצר מציעים לשלול ממי שנדרש לגיוס ואיננו מתגייס, במטרה לעודד גיוס. כעת הוועדה תידרש לדון בסנקציות האישיות שיוטלו בחוק על מי שלא מתגייסים, מתוך אותן 18 סוגי הטבות שנידונו בוועדה.

בחודשים האחרונים קיימה הוועדה דיונים בהם קיבלה סקירות ממגוון הגופים בהם ניתנות הטבות לחרדים, ומהם ניתן לייצר סנקציות. בין הנושאים בהם קיבלה הוועדה סקירות מקיפות מהגופים השונים – הנחה בדמי הביטוח הלאומי לתלמידי ישיבות או לתלמידי מוסדות תורניים; המנגנון בנושא סבסוד מעונות היום; תוכניות 'מחיר למשתכן' ו'מחיר מטרה'; הנחה בתשלומי ארנונה; סבסוד צהרונים וקייטנות לאחר שעות הלימודים; קבלה במסגרת העדפה מתקנת בשירות המדינה ועוד.

הסקירה שהכינו במרכז המחקר והמידע של הכנסת מקיפה את כלל ההטבות שצעיר חרדי יכול לקבל, בהן גם הטבות שהציבור החרדי במובהק נהנה מהן יותר מאשר בציבור הכללי. כך למשל, 15% מהסטודנטים שילמו דמי ביטוח לאומי מופחתים, לעומת 60% מתלמידי הישיבה ששילמו דמי ביטוח לאומי מופחתים.

בין ההטבות: צוהרוני משרד העבודה שעלותם למשפחה לשנה נע בין 1,501- 6,576 שקלים, מעונות יום ומשפחתונים שעלותם למשפחה נעה בין 430-2,950 שקלים לשנה; סיוע כלכלי ללומדי תורה שעלותו 12,480שקלים לשנה, ועולה למדינה 14.2 מיליון שקלים בשנה; דמי ביטוח לאומי מופחתים שעלותם התקציבית למדינה היא 99.8 מיליון שקלים. בנוסף, הכשרות מקצועיות שעלותם 1,500-3,500 שקלים לחודש, העדפה בקבלה לעבודה בשירות המדינה, קבלה ללימודים אקדמיים בעלות שיכולה לחסוך אלפי שקלים עד מאות אלפים לכל לומד, מכינות קדם אקדמיות, סיוע כלכלי לסטודנטים; מענק עבודה שנע בין 380-840 שקלים לחודש.

בתוכניות 'דירה בהנחה', גובה ההנחה יכול להגיע עד 650 אלף שקלים באופן חד פעמי; שכירות ארוכת טווח; סיוע בשכר דירה שיכולה לחסוך מאות עד אלפי שקלים בחודש ועולה למדינה 2.3 מיליארד שקלים בשנה, כ-8% מהם לחרדים; דיור ציבורי שמעניק סבסוד משמעותי בשכר דירה, 4.4% מהדירות בידי חרדים; משכנתה לזכאים בהלוואות בריבית מופחתת; הנחות בארנונה שיכולות להגיע עד 20%-90% הנחה ועלותם למדינה 790 מיליון שקלים, כ-18% לחרדים. בנוסף, מסגרות חינוך משלימות (כמו צהרונים וחופשות) שעלותם 6,790 שקלים לתלמיד גן ו-6,820 שקלים לתלמיד בית ספר; תחבורה ציבורית שעלותה נעה בין 412-3,834 שקלים בשנה.

רק 205 התגייסו: "יכולים לשלוח גם 100 אלף צווים"

במהלך הישיבה חשף רע"ן גיוס חרדים בצה"ל, סא"ל אביגדור דיקשטיין, את נתוני הגיוס העדכניים, לפיהם 1,721 חרדים התגייסו מאז תחילת שנת הגיוס ביולי 2024, אך רק 205 התגייסו מתוך 15,000 הצווים שהוצאו למי שרשומים כתלמידי ישיבות, מהם כרגע רק כ-10,000 הגיעו לתאריך בו הם נדרשים להתייצב בלשכת הגיוס.

בשלישון הראשון של שנת הגיוס הנוכחית יצאון 3,000 צווים, מתוכם 602 ממקבלי הצווים נמצאים במערכת כמי שהתחילו הליכים, ומתוכם גויסו בפועל 113; בשלישון השני יצאו 7,000 צווים, התייצבו 354 ומתוכם גויסו בפועל 92. 5,000 הצווים הנוספים שכבר יצאו עוד לא החלו במיצוי הליכים, כאשר לצדם יש 5,000 שצפויים לצאת ביום ראשון ו-4,000 נוספים עד חודש יוני.

נכון להיום, 1,096 מההליכים נמצאים בעיכוב (סטטוס "פקודת מעצר"), ו-1,901 נמצאים בסטטוס חמור יותר (צו 12). בנוסף, 856 כבר נחשבים משתמטים לפי חוק. לכל ה-2,757 שנמצאים בסטטוס צו 12 או משתמט, יש צו עיכוב יציאה מהארץ, איסור הוצאת רישיון נהיגה וצו מעצר מיידי בעת מפגש עם שוטר.

"ביום ראשון ייצאו עוד 5,000 צווים ובהמשך עוד 4,000", אמר דיקשטיין, והתייחס לכך שבשנת הגיוס הנוכחית יוצאים בסך הכול 24 אלף צווים ייעודיים למי שרשומים כבני ישיבות. "אם אלה התוצאות, למה שלא תוציא 40 אלף צווים?", שאל ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד). מזכיר הממשלה יוסי פוקס ענה לו: "גם אם תשלח ל-40 אלף תגיע ל-400. לא תביא אותם בלי חוק". "יכולים לשלוח גם 100 אלף צווים, כל עוד לא תהיה הסכמה לא יתגייסו", אמר ינון אזולאי (ש"ס), "כל עוד יהיה חוק בהסכמה זה כן יעבוד". שרון ניר (ישראל ביתנו) אמרה: "הסכמה צריכה להיות מהמילואימניקים, ש-41% מהם פוטרו מעבודתם כי שירתו במילואים", אזולאי הפציר: "אז שלא יסכימו".

"מי תיתן לבעלה לצאת אחרי סבב שלישי ורביעי?"

במהלך הדיון פנה לחברי הוועדה הרב ירמי סטביצקי, שניהל במשך שנים רבות את בית הספר הימלפרב, שעשרה מבוגריו נפלו במלחמת חרבות ברזל, רבים מהם נפצעו ואף החתן שלו נפל בקרב בדרום לבנון בשבועות הראשונים למלחמה.

"לדעתי יש המון בני ישיבות שהיו שמחים להתגייס אם לא היו מפעילים נגדם טרור פסיכולוגי, חברתי, שדכני וכספי", אמר הרב סטביצקי, "זו ועדת החוץ והביטחון של מדינת ישראל, כמי שמכיר את נטל המילואים מהבן שלי והחתן שלי, אם יעבירו חוק שלא יהיו בו סנקציות אישיות, אנשים לא יסרבו, פשוט הנשים שלהן לא יתנו להם להגיע. אם עולם כמנהגו ינהג, אתם מפקירים את הביטחון של מדינת ישראל. לא כי אלה אנשים שלא רוצים לשרת, מי תיתן לבעלה לצאת אחרי סבב שלישי ורביעי? וזה יקריס את מערך המילואים וכולנו יודעים שבלי מילואים אין צבא".

רותם לוי, נשות המילואימניקים: "איך זה הגיוני שחייל מילואים שלא יכול להגיע לסבב החמישי יקבל 5,000 קנס, ו-170 אלף פטוריסטים ו-80 אלף חרדים שלא מתגייסים לא מקבלים כלום? אנחנו לא מבקשים לא להתייצב, אנחנו מבקשים לתת קצת אוויר. הסבב השישי הולך ומתקרב, אנחנו בעוד ועוד סבבים".

עו"ד איריס שפירא, אימהות בחזית: "אתם מדברים על הסכמה אבל אין לכם מושג מה זה החרדה של משפחות של חיילים לוחמים ושל מילואימניקים. יש פה כבר שנה וחצי שמאשר השתמטות, אז למה שמישהו יתגייס?".

יריב פרידמן, ארגון המילואימניקים: "אין חיילים, לא כסיסמה, פשוט אין. קורסים תחת הנטל, אנחנו נלחמים ביותר ויותר חזיתות, תופסים שטחים בסוריה ובלבנון, אבל חיילים לא נוספים, הם רק פוחתים. כמו שדרך ארץ קדמה לתורה, גיוס למלחמה קודם ללימודים בישיבה".