דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי ט"ז באייר תשפ"ה 14.05.25
20.1°תל אביב
  • 13.0°ירושלים
  • 20.1°תל אביב
  • 18.6°חיפה
  • 19.6°אשדוד
  • 17.2°באר שבע
  • 22.2°אילת
  • 21.4°טבריה
  • 13.5°צפת
  • 18.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תרבות ומורשת

בשל התנגדות השר קיש: אווה אילוז לא תקבל את פרס ישראל לסוציולוגיה

ועדת הפרס דנה בבקשת שר החינוך לבחון מחדש את בחירתה של פרופ' אילוז, ולא הגיעה להסכמה פה אחד | אילוז סירבה לחזור בה מחתימתה על פנייתה לבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג: "לא אתכופף אל מול תכתיבים של שר"

פרופסור אווה אילוז המתמחה בחקר הסוציולוגיה (צילום: אביר סולטאן, פלאש90)
פרופסור אווה אילוז המתמחה בחקר הסוציולוגיה (צילום: אביר סולטאן, פלאש90)
אורן דגן

פרס ישראל לסוציולוגיה לשנת תשפ"ה לא יוענק לאף מועמד, לאחר שוועדת הפרס לא הצליחה להגיע להסכמה פה אחד בעקבות מחלוקת סביב מועמדותה של פרופ' אווה אילוז. ההחלטה התקבלה לאחר התערבותו של שר החינוך יואב קיש, שביקש לבחון מחדש את בחירתה של אילוז בשל חתימתה על עצומה שנשלחה בשנת 2021 לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, הקוראת לחקור את תגובת ישראל לטענות על פשעי מלחמה ביהודה ושומרון.

בתום הדיונים, שניים מחברי ועדת הפרס תמכו בהענקת הפרס לאילוז, אך חבר שלישי התנגד. בשל היעדר קונצנזוס, ומאחר שהשר קיש בחר שלא לכנס ועדה חלופית – לא נבחר זוכה אחר והפרס לא יחולק השנה. קיש הבהיר כי עמדתו נובעת מהצטרפותה של אילוז לפנייה להאג, ולא מהישגיה האקדמיים. "ללא כל קשר להישגיה האקדמיים, איני מוכן להעניק פרס ישראל למי שפנתה לבית הדין בהאג נגד מדינת ישראל", כתב השר ברשת X.

פרופ' אילוז נולדה במרוקו, גדלה בצרפת ועלתה לישראל בתחילת שנות ה-90. היא מכהנת כפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, והייתה בעבר נשיאת האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל. אילוז נחשבת לאחת מהחוקרות המובילות בעולם בנושאי רגש, תרבות וצרכנות, וספריה תורגמו ל-23 שפות. בשנת 2018 זכתה בפרס א.מ.ת בסוציולוגיה.

בעקבות האולטימטום שניתן לה על ידי השר קיש להתנצל ולמשוך את חתימתה על הפנייה, פרסמה אילוז טור בעיתון "הארץ" שבו כתבה: "המקרה שלי – שלילת פרס ישראל מסיבות פוליטיות – חשוב רק משום שהוא סימפטום של המחלה האוטואימונית שתוקפת את מדינת ישראל. לא אחזור בי מחתימתי כי לא אתכופף אל מול הניסיון לגרום לאזרחים שנלחמים על עתידה של המדינה להיכנע לתכתיבים של שר".

עוד כתבה: "האמת היא שאחרי 7 באוקטובר, אני יותר ספקנית לגבי בתי המשפט הבינלאומיים. אני לא רואה בהם יותר כמוסדות שמייצגים יושרה ללא פגם… עם זאת, לא אחזור בי כי ב-2021 פלסטינים בגדה המערבית נרדפו, ועדיין נרדפים היום, והעצומה הייתה מחווה סמלית במחאה על היחס אליהם".

זו אינה הפעם הראשונה שבה תהליך הענקת פרס ישראל נתקל בהתערבות פוליטית. בשנה שעברה נרשמה סערה סביב מועמדותו של יזם ההייטק איל ולדמן, בשל מעורבותו במחאה נגד הרפורמה המשפטית.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!