אזהרה: הכתבה עוסקת במצוקות נפשיות ואובדנות

ראשת אגף השיקום במשרד הביטחון לימור לוריא התייחסה היום (רביעי) למקרי מוות מאובדנות שדווחו בקרב משרתי מילואים במלחמה: "אנחנו מעבירים לצה"ל את המידע על מי שמוכר סובלי פוסט טראומה, באחריות צה"ל להחליט מי לגייס לתפקיד עורף ומי להרחיק משדה הקרב". הדברים נאמרו בתדריך של האגף יחד עם ארגון נכי צה"ל ועמותת נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) בנוגע לפצועי ופצועות צה"ל המתמודדים עם תגובות נפשיות. לטענתם של עיתונאים שנכחו בתדריך, המתים מאובדנות גויסו לסבבי מילואים נוספים, למרות שהוכרו כסובלים מפוסט טראומה.

יו"ר ארגון נכי צה"ל אמר שאגף השיקום במשרד הביטחון כנראה ימשיך לפספס אנשים שזקוקים לסיוע, כל עוד משרד האוצר משלים לטענתו עם תת איוש באגף השיקום. לפי נתונים מינואר 2025, יש מחסור חמור ברופאים לנכי צה"ל באדף – עובדת סוציאלית אחת מטפלת ב-678 איש, ועל כל רופא ישנם כ-3,000 מטופלים. זאת אף שאגף השיקום גייס 1,100 מטפלים חדשים בשנה האחרונה, מהם 900 בתחום בריאות הנפש, ואף שסוכם על תוספת של 9,000 שקלים לחודש לרופאי האגף.

מצוקות החיילים ואנשי המילואים עולה בפרט לקראת פסח והימים הלאומיים, תקופה המהווה לפי האגף "אתגר עבור הפצועים המתמודדים עם כאב נפשי". הגופים פרסמו דגשים לציבור הרחב לזיהוי סימני מצוקה וסיכון לאובדנות אצל פצועי ופצועות צה"ל המתמודדים עם תגובות נפשיות. 

הסימנים הרגשיים למצוקה הם שינויים חדים במצב הרוח, ייאוש, תחושת חוסר תקווה, עצב ורצון למות. הסימנים התנהגותיים: "פתיל קצר", עצבנות, סף תסכול נמוך, עוררות יתר, קושי בתפקוד יומיומי והתבודדות. הסימנים הפיזיים: חוסר אנרגיה, שינה מרובה, הזנחה עצמית ושינויים בתיאבון.

דגשים לסיוע במקרי מצוקה: הקשבה לא שיפוטית; הצגת האפשרות לתקווה והעובדה שתחושות עשויות להשתנות; שמירת ערוץ תקשורת פתוח וקשב לשינויים במצב; שאלות "ישירות ומכילות" שנשאלות בצורה אמפתית, כמו "האם אתה חושב על מוות?"; עידוד הפנייה לעזרה מקצועית. באגף הדגישו את חשיבות הפנייה לקו הסיוע 'נפש אחת', 8944*, הזמין 24/7 גם עבור בני ובנות משפחה, ושהאגף אומר שיתוגבר לקראת פסח.

האגף דיווח שהוא מטפל ביותר מ- 16,500 פצועי צה"ל שנפצעו ב"חרבות ברזל", 7,300 מהם מתמודדים עם תגובות נפשיות מאז שבעה באוקטובר. בסך הכול מטפל האגף ביותר מ- 78,000 נכי צה"ל מכל מערכות ישראל, כולל המלחמה הנוכחית. 26,300 פצועים מתמודדים עם תגובות נפשיות שונות (דיכאון, קשיי הסתגלות, חרדות, פוסט טראומה- PTSD ועוד). 

לוריא: "אנו פונים אל הציבור כולו לגלות רגישות מיוחדת כלפי פצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון ולעודד אותם לפנות לסיוע ולהשתמש במענים הקיימים. חשוב לגלות תשומת לב מיוחדת לפצועים ללא עורף משפחתי החיים בגפם. על כולנו להפחית סטיגמות לגבי מצוקה נפשית ואובדנות – לדבר על כאב נפשי ודיכאון. מניעת אובדנות היא משימה משותפת לכולנו".

לדבריה, בשנה וחצי האחרונות הורחבו המענים שהאגף מציע: הוקמו צוותי מת”ן – צוותי התערבות בשעות משבר המגיעים לבית הפצוע ומסייעים בשעת מצוקה; התווספו יותר מ-1,000 מטפלים נפשיים; נפתחו 3 בתים מאזנים ברחבי הארץ המשמשים כחלופה אישפוזית ובית בטוח המיועדים למענה נפשי דחוף וקצר טווח (שלושה בתים בטוחים נוספים ייפתחו במהלך החודש); נפתח קו 'נפש אחת', הושקה אפליקציית “המדריך ל-PTSD”; והוקמו 10 חוות שיקומיות לעבודה שיקומית חקלאית, שיהיו פתוחות לקהל הרחב בכל תקופת החגים הלאומיים.

ארגון נכי צה"ל הציג את המענים שהוא מעמיד: בתי הלוחם הפתוחים בכל רחבי הארץ (ת"א, חיפה, י-ם, ב"ש), בכל שעות היממה וגם בחגים; עשרות חוגי ספורט ותרבות לכל הגילאים; מסע שיקום – תוכנית להפגת מתחים; קליניקות של שיבא תל השומר בכל בתי הלוחם ובבית קיי בנהריה; תוכנית אחיעד – לסיוע למתודדים עם פוסט טראומה, בליווי עו"ס.