בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה הבוקר (שני) שוב את הקראת גזר הדין בתיק אסון נחל צפית – לבקשת צוות ההגנה. הדיון, שהיה אמור להיערך השבוע, יתקיים לבסוף ב-22 באפריל ב-09:00 בפני השופט יובל ליבדרו – ימים ספורים בלבד לפני יום השנה השביעי לאסון שבו נספו עשרה בני נוער. בימים אלו עורכי דינם של הנאשמים עסוקים בתיקים ציבוריים שעל סדר היום, קטאר-גייט ופיטורי ראש השב"כ, ומשתמשים בזה כתירוץ לדחיות.

מדובר בדחייה שלישית בגזר הדין בתיק, שמלווה את משפחות הקורבנות מזה שבע שנים. גם הפעם, הבשורה על הדחייה הגיעה ברגע האחרון, כשהמועד המקורי שנקבע היה יום רביעי אחר הצהריים. משפחות ההרוגים הגיבו בזעם: "ממשיכים לענות אותנו". חלקם כלל לא מסוגלים עוד להגיע לדיונים בעקבות התשה נפשית ומחלות שהתפתחו במהלך השנים הארוכות של ההליך המשפטי.

האסון התרחש ב-26 באפריל 2018, בעת טיול גיבוש של המכינה הקדם צבאית "בני ציון" במדבר יהודה, בו השתתפו עשרות בני נוער מועמדים לשנת שירות. למרות תחזיות ברורות לשיטפונות ואזהרות ממספר גורמים מקצועיים – ואף מותו של נער בטיול אחר יום קודם לכן – יצאה הקבוצה לטיול רגלי בנחל צפית שבערבה.

הקבוצה נקלעה לתוך שיטפון עז, ותשעה נערות ונער טבעו למוות: אילן בר שלום מראשון לציון, עדי רענן ממכמורת, אגם לוי מחירות, יעל סדן ומעיין ברהום מירושלים, שני שמיר משהם, רומי כהן מהמושב מאור, גלי בללי מגבעתיים, אלה אור ממעלה אדומים וצור אלפי ממזכרת בתיה.

האנדרטה להרוגי אסון מכינת בני ציון בנחל צפית, בפתח הנחל (צילום: דוד טברסקי)

במהלך חקירת האירוע והמשפט שהתנהל בעקבותיו, עלו טענות חמורות כלפי הנהלת המכינה. לפי פסק הדין שניתן בנובמבר האחרון, ראש המכינה יובל כהאן ומנהל התוכנית החינוכית אביב ברדיצ'ב הורשעו בגרימת מוות ברשלנות לעשרת הנערים ובשתי עבירות של חבלה ברשלנות לחניכים שנפצעו. זאת לאחר שבתחילה הואשמו בעבירה חמורה יותר – המתה בקלות דעת – שדינה עד 12 שנות מאסר. בית המשפט בחר להרשיעם בעבירה הקלה יותר, שעונשה המרבי שלוש שנות מאסר לכל עבירה.

הדיונים במשפט לוו לכל אורכם בזעם ציבורי כבד, בעיקר מצד המשפחות, שהתקוממו על ההתנהלות סביב האסון. המשפחות מותחות ביקורת על כך שראשי המכינה לא רק שקיבלו את ההחלטה לצאת לטיול בניגוד להנחיות, אלא גם פעלו תוך ניסיון להגן על עצמם משפטית עוד בטרם נפגשו הניצולים עם הוריהם. כעת, כל העיניים נשואות לדיון שייערך ב-22 באפריל – תקווה אחרונה לסגירת מעגל, שבע שנים אחרי האסון שהותיר חור בלב של עשר משפחות, וקורע מחדש את הפצע בכל דחייה מחדש.