בנק ישראל מותיר את הריבית על 4.5%, כך הודיע היום (שני) נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. זאת הפעם ה-10 ברצף שבנק ישראל משאיר את הריבית בשיעורה הנוכחי.
תחזית הצמיחה לשנתיים הקרובות ירדה ל-3.5% לשנת 2025, ו-4% לשנת 2026, לעומת 4%, ו-4.5% בתחזית הקודמת שפרסם בנק ישראל לפני 3 חודשים.
ירון אמר כי הוא ממליץ להגדיל את ההשקעה בתשתיות ובתעסוקה, ולצמצם תמריצים שליליים ליציאה לעבודה. בתגובה לשאלת 'דבר' האם הגדלת ההשקעה בתחומים אלו ראויה בעיניו גם דרך הגדלת ההוצאה הממשלתית והגירעון, השיב ירון בשלילה: "יש שמיכה קצרה. אנחנו רוצים לשדר ודאות לשווקים, שיחס חוב-תוצר נמצא בשליטה ומתמתן, גם אם עולה. יש צורך בהשקעה בתשתיות ובחינוך, אך יש גם הוצאות ביטחון באחוזי תוצר גבוהים. כדי לשמור על יחס חוב-תוצר צריך לעשות זאת מתוך התקציב".
להערכת בנק ישראל, בשנתיים הקרובות צפויה התאוששות של היצע העבודה, שתתרום להתמתנות האינפלציה, שצפויה לרדת ל-2.6% בשנת 2025, ו-2.2% בשנת 2026. לפי הבנק, האינפלציה בישראל ב-12 החודשים האחרונים עמדה על 3.4%.
מאז החלטת הריבית האחרונה בסוף פברואר חל פיחות בשקל: ב-4.3% אל מול הדולר, ו-9.5% אל מול האירו.
"יש לישראל ניסיון רב בהתאמות לזעזועים"
החלטת הריבית מגיעה ברקע טלטלות בכלכלה העולמית. הכרזת תוכנית המכסים של ממשל טראמפ גרמה לירידות חדות בשווקים, וירידה בתחזיות הצמיחה העולמית והסחר העולמי, לצד עליה בציפיה לאינפלציה בארצות הברית.
גובה המכסים שהוטלו על ישראל הוא 17%, סכום גבוה מהרף המינימלי שעומד על 10%. המכסים הם על סחורות חומריות שאינם שירותים, כך שהשירותים, שמהווים חלק ניכר מהייצוא הישראלי לארה"ב, לא יפגעו בינתיים. מאז ההכרזה נצפו ירידות חדות בשווקי ההון בארה"ב ורחבי העולם, אך ההשלכות של מהלכים אלה לטווח הארוך אינן ברורות.
השינוי האחרון בגובה הריבית במשק חל בתחילת שנת 2024, אז החליט בנק ישראל להוריד את הריבית ב-0.25 נקודות האחוז: משיעור של 4.75% לשיעורה הנוכחי, 4.5%.
הנגיד ירון: "הימים האחרונים לוו בטלטלה בכלכלה העולמית בעקבות תכנית המכסים, התפתחויות אלה נלקחו בחשבון בהחלטת הריבית. מדיניות המכסים החדשה שעליה הכריז טראמפ תמתן את הסחר העולמי ותמצם את היצוא העולמי, דבר שגרם לירידה בתחזית הצמיחה שלנו.
"המשק הישראלי מתאושש באופן מתון בתקופה המתאפיינת באי ודאות גבוהה. האינפלציה נשארת מעל היעד, ופרמיית הסיכון (מדד המשקף את הסיכון המשוער בשימוש באג"ח ישראלי, י.ל.) עלתה. בפברואר חלה התמתנות באינפלציה שעשויה להמשיך. נצפו שיפורים בפעילות הכלכלית, עליה בפעילות בכרטיסי אשראי. הפעילות בענף הבינוי מתאוששת, אך עדיין קיימות מגבלות בכוח האדם.
"אנחנו צופים שהשפעת הלחימה תמשיך עד לרבעון השני של השנה. קיימת אי ודאות בנוגע להתפתחות הלחימה. בתרחיש של התמשכות המלחמה לחצי שנה נוספת, תחול עליה של 2% בגירעון, ובהוצאות הביטחון ביחס לתוצר. הדבר ישפיע גם על הריבית.
"על רקע ההתפתחויות הגלובליות והמצב הגיאופוליטי בישראל, אי הודאות גבוהה, ואנחנו נמשיך לפעול ולקבל החלטות ביחס לשינויים שיחולו".
בתגובה לשאלה על התגובה למכסי טראמפ, אמר הנגיד: "הכלכלה העולמית נתונה בטלטלה שקשה לאמוד אותה. מעריכים שההשפעה עלינו תהיה מתונה, כי היצוא הישראלי חשוף פחות לנושא המכסים, ויש לישראל ניסיון רב בהתאמות לזעזועים". ביחס לבחירה שלא להוריד את הריבית, בניגוד לבחירה להוריד ריבית מוקדם מבמדינות אחרות בתקופת הקורונה, אמר: "כשהורדנו ראשונים היינו בטוחים שהביקושים חלשים. השפעות המלחמה ירדו והביקושים עלו. במצב הזה היינו רוצים לראות את אי הודאות יורדת".
