בג"ץ הוציא היום (שלישי) צו ביניים שעוצר את הפיטורים של ראש השב"כ רונן בר, ואוסר על ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות לו מחליף עד שתתקבל החלטה אחרת בנושא. יחד עם זאת, הצו מאפשר לראש הממשלה להמשיך לראיין מועמדים לתפקיד.

ההחלטה התקבלה לאחר דיון שנערך היום בשמונה העתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה לפטר את ראש השב"כ רונן בר. הדיון הסוער הועבר בשידור חי והסתיים בהודעת נשיא העליון השופט יצחק עמית כי יאפשרו לצדדים להגיע לפשרה עד אחרי חג הפסח.

החלטת בג"ץ משהה את פיטורי בר, שנקבעו ל-10 באפריל, התאריך שייעד נתניהו להחלפתו על ידי אחד מסגניו כממלא מקום עד לבחירת ראש שב"כ חדש.

בג"ץ למעשה נותן ארכה של כ-10 ימים ומבקש מהצדדים להגיע למתווה מוסכם להליך הפיטורים של ראש השב"כ, זאת למרות התנגדותו של עו"ד ציון אמיר, שייצג את הממשלה בהליך, שציין כי ההצעה של סולברג לכינוס הוועדה למינוי בכירים כדי להחליט על פיטוריו של בר אינה ישימה, זאת משום שאין בה את הקוורום המספיק לדיון, מאחר ותפקיד נציב שירות המדינה אינו מאויש במינוי קבע וכי חברת הוועדה פרופ' טליה איינהורן פסלה עצמה מהדיונים בנושא בשל חקירתו של בנה, שרוליק איינהורן, חשוד בקשר עם קטאר.

בלשכת נתניהו ביקרו את ההחלטה, אך מהודעתם עולה שהממשלה אינה מתכוונת להפר את הצו, וכי "ראש הממשלה ימשיך לראיין מועמדים לתפקיד ראש השב"כ", כפי שהתיר בג"ץ. לפי הודעת לשכת רה"מ, "שופטי ההרכב חזרו מספר פעמים בדיון שאין חולק על סמכותה של הממשלה להעביר את ראש השב״כ מכהונתו. לכן תמוהה החלטת בג"ץ לדחות בעשרה ימים את מועד סיום כהונתו של ראש השב"כ". עם זאת נאמר כי "אין להעלות על הדעת תוצאה שלפיה ממשלת ישראל תהיה מנועה מהעברת ראש שב״כ כושל מתפקידו רק בשל פתיחה בחקירה שאינה קשורה לאף אחד משרי הממשלה. להיפך – תוצאה כזו תאפשר לכל ראש שב"כ כושל שרוצה להישאר בתפקידו לפתוח בחקירה נגד כל אדם הקשור ללשכה של מי מהשרים, ובכך למנוע את פיטוריו".

בהודעה תקף ראש הממשלה את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהתנגדה לפיטורים וסירבה לייצג את עמדת הממשלה, על אף שההחלטה להקפיא את פיטורי בר התקבלה על ידי השופטים ולא על ידה. בהודעה נאמר כי "מטרת היועצת לממשלה היא למנוע בכל דרך את פיטוריו של רונן בר לאורך זמן, בתירוץ שקיימת חקירה פעילה."

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כתב לאחר פרסום צו הביניים שאוסר ליישם את החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את ראש השב"כ רונן בר: "ככל שזה תלוי בי, החל מ-10 לחודש, רונן בר יהיה ראש שב"כ בתואר ובתלוש המשכורת מכוח צו הביניים של בג"ץ. הא, ותו לא. בג"ץ מתיר לעצמו לפגוע בביטחון המדינה, ועלינו האחריות למנוע זאת. אני קורא לראש הממשלה שלא לזמן אותו לדיונים, ולא לעבוד איתו, לא להיכנס לשום משא ומתן מול היועצת המשפטית למציאת 'מתווה פשרה מוסכם'. יש לנו אחריות על המשך תפקוד ביטחון ישראל, ואסור שיהירות השופטים תקשור את ידינו בזמן מלחמה".

הרכב השופטים שדן בעתירות הוא נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, השופט נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז. שמונה עתירות הוגשו נגד הפיטורים, בהן עתירה של יש עתיד ושל מפקדים למען ביטחון ישראל.

השופט נעם סולברג הציע לנציג הממשלה, עו"ד ציון אמיר, לשקול פנייה לוועדה למינוי בכירים באשר לפיטורי ראש השב״כ רונן בר. לדבריו, "אולי הסכמה על מנגנון של ועדת מייעצת למינוי בכירים עשויה לסייע. יכול להיות שזה אינטרס של הצדדים והציבור כולו. שווה לשקול".

עו"ד אמיר השיב כי "אלה הליכים ממושכים. אנחנו נמצאים בחלון זמן קצר כי יש אתגרים ביטחוניים חשובים מאוד". מזכיר הממשלה יוסי פוקס העביר פתק לאמיר, שקרא אותו והשיב כי הצעתו של סולברג לא ישימה מכיוון שלא ניתן לכנס את הוועדה.

השופטת דפנה ברק-ארז הציעה להמתין עם פיטורי ראש השב״כ רונן בר עד לסיום חקירת "קטאר-גייט". נציג הממשלה, עו"ד ציון אמיר, השיב: "המסר הוא מסוכן – ידע כל ראש שב״כ שאם הוא רוצה להישאר בתפקידו לנצח – הוא יפתח בחקירה".

עו"ד אליעד שרגא, שמייצג את התנועה לאיכות השלטון, אחת מהעותרות, תקף את השופטים על כך שלדבריו אפשרו להתפרעויות בדיון להתרחש. "זה אירוע שייזכר לדיראון עולם. לא רק שחומות המבצר נפלו – ההמון המוסת פרץ וחילל את קודש הקודשים. מה שקרה פה זו חרפה. ח"כים נכנסים, מבזים את כבודכם – ואיש לא עושה דבר. בדיון הבא נצטרך לבוא לפה חמושים?", אמר. השופטת ברק-ארז השיבה: "התקבלו החלטות, אדוני כתב עתירה ולא יהיה לך זמן להציגה".

עו"ד אוהד שפק שמייצג את משמר הדמוקרטיה הישראלית אמר כי לא ברור מתשובת הממשלה מתי אבד האמון שלה בראש שב"כ: "ב-7 באוקטובר? בנובמבר 2024? כשראש שב"כ התבקש לתת חוות דעת כזו או אחרת? זה דבר שעובדתית לא ברור, לפני 7? אחרי 7? נובמבר? 17 במרץ?". הוא ציין גם כי הממשלה לא פירטה מהם הפערים התפיסתיים בינה לבין בר.

השופטים שאלו אותו על עמדתו של ראש השב"כ בדבר הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ושפק השיב: "לראש השב"כ יש סמכות לדבר על עמדה מקצועית, זה לא שהוא הלך לדיון בערוץ טלוויזיה והתראיין".

בפתח הדיון, הציע השופט עמית לנהל אותו כאילו יצא כבר צו על תנאי בעתירות והצדדים הסכימו לכך. המשמעות היא שבג"ץ יוכל להוציא כבר היום, בתום הדיון, פסק דין ולא רק צו על תנאי, כפי שנדרש בהליך רגיל של עתירה לבג"ץ.

לאחר חידוש הדיון, ניתנה רשות הדיבור לעו"ד יהודה פואה, המייצג הורים שכולים והורי חטופים. "כל מי שאני מייצג נרצח ב-7/10, אם רונן בר היה נותן התרעה, כנראה שהאנשים האלה היו ניצלים". בנוסף, ציין עו"ד פואה כי מדובר במצב שבו "רוב הציבור, שהיום מיוצג על ידי 68 חברי כנסת, מרגיש שאין לו זכות עמידה". השופטים העירו כי אינו מתייחס לנושאים שלשמם כונס הדיון: "אדוני מנצל את הזמן לא כדי להציג את טענותיו בהליך הזה".

עו"ד יצחק בם, שמייצג גם הוא משפחות שכולות, אמר כי הוא יוצא נגד הוצאת מרשו איציק בונצל מהאולם עקב התבטאויותיו: "יש לו הזכות להשתתף בדיון".

נציג היועמ"שית, עו"ד ענר הלמן הציג את עמדתה בענייו הליך הפיטורים: "הסמכות היא הבסיס הראשוני לכל החלטה מנהלית. כל כללי המשפט המנהלי – נוגעים לשאלה איך מפעילים את הסמכות". ברק ארז: "הטענה של עו"ד אמיר שמה פרוצדורה לביטחון המדינה". הלמן: "הטענה של מחלקת הבג"צים – אנחנו בתיק חריג, זה לא תיק דיני עבודה אלא העברת ראש השב"כ מכהונתו".

לאחר מכן, החל הלמן להציג את עמדתו של ראש השב"כ כפי שהועברה ליועצת המשפטית. על כך הגיב סולברג: "אומר חברך שראש השב"כ לא הגיע לישיבה והשמיע את טיעוניו". עו"ד הלמן: "אבל אולי הפתיעו אותו, רצה להגיש מסמכים בעניין". סולברג: "אז למה את המכתב שהגיש בר לא שלח גם לממשלה בישיבה הזו?"

סולברג: "אומרים לך העותרים – ראש השב"כ מתחזה למשיב. הוא נהנה במעמדו של משיב ולא נושא בנטל במעמדו של עותר. אני אומר לאדוני, חסר לי ראש השב"כ כאן. מטבע הדברים, במטריה שבה אנחנו עוסקים אנחנו מגששים באפלה. העותרים לא יכולים לבסס תשתית עובדתית שאני יכול לסמוך עליה שהיא אמיתית מלאה ומדויקת".

סולברג הדגיש כי יש שאלות שהיו רוצים לשאול את ראש השב"כ כדי לבסס את הבנת התשתית העובדתית. על כך השיב הלמן כי בר מוכן להגיע מיידית לדיון בדלתיים סגורות ולתת את המידע הנדרש, שלא ניתן למסור בדיון פתוח.

עו"ד ינון סרטל, המייצג את הממשלה, הסביר את התנגדותה לדון על פיטורי רונן בר בפני הוועדה המייעצת שאישרה את מינויו: "במרכז הטיעון של היועצת המשפטית עומדת שכביכול על פיה חובה גם בשלב סיום הכהונה לחזור לוועדה המייעצת". לדבריו, "ההחלטה עוסקת רק בשאלה לאיזו ועדה הולכים לא עוסקת באיזה נושא משרה מדובר".
השופט עמית השיב: "פרשנות היועמ"שית לחובת הממשלה להביא את פיטורי בר בפני הוועדה למינו בכירים היא הפרשנות הנכונה, ולא הפרשנות של מזכיר הממשלה".

עו"ד ציון אמיר, המייצג גם הוא את הממשלה, התייחס בימי המחאות נגד השינויים במערכת המשפט לפני 7 באוקטובר: "אתה אמור על פי החוק להתמודד עם תופעה המונית של סרבנות לפני המלחמה, שיש כאלה שסבורים שהביאה ולא שמענו את ראש השב"כ שזה חלק מתפקידו מתנער מדברים חמורים שנאמרו על ידי ראשי שב"כ אחרים", אמר עו"ד אמיר. "ראש השב"כ יורם כהן אומר שראש השב"כ מרסן את כוחו, ולא מפעיל את כוחו הרב נגד ראש הממשלה. בר לא אומר מילה".

השופט עמית הגיב לאמיר ואמר כי הוא "בסוג של הלם", ושאל: "עכשיו אנחנו מבינים שראש השב"כ נדרש לפעול נגד טייסים? לפי מה שאמרת אני קצת בסוג של הלם. מה שאמרת לנו שראש השב"כ נדרש לפעול נגד טייסים כי הם סרבנים". בתגובה הסביר אמיר כי לא התייחס לטייסים והוסיף: "רק עיוור ומי שאוטם את מוחו וליבו לא יכול לקרוא לדבר שהתחולל ערב המלחמה, בהתגייסות המונית של קצינים בכירים, של רמטכ"לים, של ראשי ממשלה לשעבר, של טייסים, של לוחמים שהחליטו להצטרף".

בין יתר טענות, התייחס אמיר לחוסר האמון ולזעקה הציבורית שקיימת, לגישתו, כלפי ראש השב"כ רונן בר לאחר אירועי 7 באוקטובר. בתגובה השיב הנשיא עמית: "אנחנו לא עוסקים ב-7 באוקטובר, אנחנו לא עוסקים באסטרטגיה, אנחנו לא עוסקים בתפישות הביטחוניות של ראש השב"כ וראש הממשלה. אנחנו עוסקים בשאלה האם ההליך של פיטורי ראש השב"כ תקין".

עוד טען אמיר כי יש לדחות את העתירות כי הן עוסקות ברונן בר שהוא לא הגיש את העתירות. השופטים הגיבו ואמרו שהיו מקרים שהוכרו בפסיקות עבר, בהם הוחלט כי במקרים שיש בהם עניין ציבורי ניתן לדון בעתירות.

השופט עמית: "מעולם לא היה לנו מצב שבו בית המשפט צריך לדון בפיטורים של אחד מ'שבעת המופלאים', מי שמוגדרים תחת הוועדה למינוי בכירים. אם מחר ירצה נגיד בנק ישראל להשאיר את הריבית והממשלה תרצה להוריד אותה, יגידו גם חוסר אמון". עו"ד אמיר הגיב על כך ואמר: "המצב הביטחוני חסר תקדים. בית המשפט נדרש לתת החלטה בנושא מבלי להכיר את עומק השיקולים הביטחוניים".

ביחס למכתביו של רונן בר לממשלה, אמר אמיר: "המכתבים האלה של רונן בר הם כתם על ראש השירות. זוהי מרידה ממש. המכתבים האלה הם סוג של הודעת התפטרות. הוא נאחז באופן פורמלי בזכות הטיעון והשימוע כמו שצריך, אבל בועט – האשים את הדרג המדיני במניעים פסולים וזרים, ומאשים את רה"מ באינטרסים אישיים. חוסר אמון מובהק הוא מעלה כלפי הדרג המדיני. השארתי בתפקיד היא החלטה בלתי סבירה באורך קיצוני".

בנוגע לפרשת קטאר-גייט, אמר אמיר: "ראש השב"כ מעיד על עצמו מחודש נובמבר שהוא יודע על הכוונה לפטר אותו, הרבה לפני קטאר-גייט. ראש השב"כ לקח על עצמו את החקירה בזמן שהוא יודע שהוא הולך להיות מפוטר, זה לא ניגוד עניים זועק לשמיים?".
בתגובה התעורר דיון בין עורך הדין לבין השופטים לגבי התנאים בהם ניתן להתייחס לניגוד עניינים בשירות הציבורי.

הדיון חודש לאחר הפסקה, ללא קהל למעט עיתונאים שהורשו להמשיך לסקר את הדיון מתוך האולם. עם חידוש הדיון, הקריא השופט עמית את ההחלטה לקיים את הדיון ללא קהל. תוך כדי הקראת ההחלטה התפרצה ח"כ טלי גוטליב וצעקה לעבר השופטים. השופט עמית ביקש ממנה להפסיק כדי שהדיון יוכל להמשיך ולאחר שסירבה, הורה על הוצאתה מהאולם: "אני מורה על הרחקתה של חברת הכנסת גוטליב מהדיון".

לאחר תחילת הצגת טענות הממשלה, התפרץ בצעקות אב שכול: "תקשיבו למשפחות השכולות! הוא אומר שכשל ב-7 באוקטובר, איך הוא נשאר דקה בתפקיד". עוד הוסיף: "אדם שלקח אחריות, אתם צריכים להגיד שמפזרים את הדיון פה. איך אתם מאפשרים לו להמשיך לנהל את השב"כ?". השופט עמית ביקש להמשיך את הדיון, ואמר: "הכאב נשמע". משהתקשו השופטים לחזור לסדר הדיון, הודיע עמית כי ייצאו להפסקה קצרה.

עו"ד אמיר, ביקש להציג ראשית את הטענות המקדימות של הממשלה בנושא. בין יתר טענותיו אמר אמיר: "אי אפשר להתעסק בדקדוקים של השימוע והאם ניתנה לו הזדמנות לתת את עמדתו שעוד אסביר על כך". בתגובה שאלה אותו השופטת ברק-ארז: "אתה לא מסכים שגם כשיש סמכות רחבה זה לא פוטר מעמידה בכללי המשפט המנהלי?". על כך השיב אמיר: "הכללים משתרעים על כל רשות מנהלית, אבל זו סיטואציה ייחודית של סמכות רחבה ונושא משרה ייחודי. פה יש דחיפות".

בפתח הדיון נשמעו קריאות נגד בג"ץ: "אין לכם סמכות". נשיא בית המשפט העליון עמית ביקש מהיושבים באולם לא להפריע להתנהלות הדיון ואמר: "כמובן שלבית המשפט סמכות לכל דיון שמגיע לפתחו". בין יתר המוחים, הייתה גם ח"כ גוטליב, שקראה נגד קיום הדיון והתנהלות השופטים. לאחר שהרימה את קולה, הזהיר אותה השופט עמית פעמיים שלא תפריע להתנהלות הדיון: "פה זה לא הכנסת".

הממשלה הגישה בתחילת השבוע לבג"ץ את תגובתה לעתירות, וטענה כי המשך כהונתו של בר יפגע בצורה בלתי הפיכה בביטחון המדינה: "כפיית המשך כהונתו אינה מתקבלת על הדעת ואינה עולה בקנה אחד עם הסמכויות הנתונות לממשלה נבחרת במדינה דמוקרטית, אשר אמונה על ביטחון המדינה ואזרחיה".

בתגובה נכתב כי החלטת הממשלה להפסיק את כהונתו של בר נבעה מחוסר אמון בו: "ברגע שאמון זה יחלוף, לא יוכל להישאר עוד בתפקידו". הממשלה ביקשה לדחות על הסף את העתירות.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה תגובה נפרדת, שבה טענה כי החלטת הממשלה על הפיטורים פגומה מיסודה. לדבריה, ההחלטה נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות המתנהלות נגד מקורביו, וההשלכות שלה על עצמאות השב"כ הן חמורות. בהרב-מיארה הזהירה כי אם יתקבלו פיטוריו של בר, הדבר עלול להיות תקדים מסוכן שבו ניתן להדיח ראשי ארגוני ביטחון באמצע כהונתם ממניעים פוליטיים או אישיים.

בר טען בתגובה שהגיש כי פיטוריו יפגעו קשות בשב"כ ויובילו להפיכתו ל"משטרה חשאית", דבר שיסכן את יכולת הארגון לפעול בצורה אפקטיבית. הוא הוסיף כי פיטוריו נעשו במהירות ובאופן חסר הליך תקין, בלי שניתנה לו הזדמנות הוגנת להשיב על הטענות המוצגות נגדו. "המשמעות של קידום הליכי הפסקת כהונה בחופזה, תוך כדי קיום חקירות פליליות בעניין מקורבי ראש הממשלה, משמעה העברת מסר ברור לכל שדרת הפיקוד בשירות הביטחון".

בר התייחס למערכת היחסים המתוחה עם ראש הממשלה בהקשר של פרשת קטאר-גייט, ואמר כי מתפקידי השב"כ לוודא כי האינטרס הציבורי בנושא זה ימומש. בר הציע כי אם בית המשפט ימצא לנכון, הוא יוכל להציג את המידע הרלוונטי לבית המשפט בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד.