צבי אלון, לשעבר סמנכ"ל בכיר לסחר חוץ ונושאים בין לאומיים במשרד החקלאות, מודאג מהשפעת מכסי טראמפ שנכנסו לתוקף היום (רביעי) על החקלאות הישראלית. אך הוא מודאג לא פחות מההחלטה הישראלית מהשבוע שעבר שקדמה להם – הסרת היטלי הייבוא על סחורה חקלאית אמריקנית.

יום לפני הכרזת טראמפ על תוכנית המכסים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה ניר ברקת הודיעו על ביטול ההיטלים ומכסות הייבוא לתוצרת חקלאית מארה"ב. הם עשו זאת בהנחיית ראש הממשלה נתניהו, בניסיון לבלום את הטלת המכס האמריקנית הצפויה. אך הדבר לא הניא את טראמפ מהטלת מכס של 17% על ישראל. אלון אומר שהסרת ההיטלים היא צעד קטלני למוצרים ישראליים רבים: "אני יודע לומר באחריות שהמהלך הזה יחסל 70% מהחקלאות הישראלית".

כמי שבקיא בפרטי הסכם הסחר החופשי בין ישראל לארצות הברית, אלון מתוסכל מאוד מהחלטת טראמפ. "מכסים חד צדדיים מנוגדים לכל היגיון שעמד מאחורי הסכם הסחר בין ישראל לארה"ב. היה הסכם חתום על ידי שני הצדדים, ששנינו לא גובים מכסים על מוצרים, פרט לחקלאות. אנחנו מקפידים על קוצו של יוד בקיום ההסכם מהיום שנחתם, אז מה פתאום מפרים אותו? אין לאמריקאים שום טענה מקצועית אלינו. נגיד היה טוען שאנחנו לא בסדר בחקלאות – בואו נשב ונבדוק. לא בדקו כלום. מה אכפת להם?"

במשך שנים היה אלון אמון על מימוש סעיף 6 בהסכם, שמחריג מוצרי מזון ותוצרת חקלאית מהפטור הגורף ממכסים והיטלים. ההסכם כולו, ובמיוחד הסעיף המדובר, נתונים לטלטלה כתוצאה מתוכנית המכסים האמריקנית.

"זו ביריונות לשמה. מעשה אימפולסיבי שאין לו מושג מה המשמעויות שלו עבורנו. לא בטוח שבדק מה המשמעויות של כל זה על היצרנים האמריקנים. אין שום סיבה לעשות את זה, זה לא עוזר להם ואנחנו מקיימים את ההסכם ההדדי עד לתג האחרון שלו, ללא רבב". אלון מכיר היטב את השיח הזהיר וארוך השנים בין הצדדים, שמטרתו לשמור על יחסים טובים, לצד עמידה על האינטרסים החיוניים לכל צד, ודווקא משום כך הוא מודאג מאוד.

ההסכם: האמריקאים זכו לשיפורים

הסכם הסחר בין ישראל לארצות הברית נחתם ב-1985, בכהונת שר המסחר והתעש אריאל שרון. עבור ארצות הברית היה זה הסכם הסחר החופשי הראשון. ההסכם כלל הורדה הדדית ומדורגת של מכסים על סחורות עד ינואר 1995, אז התבטלו כל המכסים על מוצרי תעשייה. סעיף 6 בהסכם מחריג מוצרי חקלאות טריים ומעובדים, בהתאם לאינטרס הדדי לשמור על ייצור המזון המקומי בשני הצדדים. המדינות הסכימו על היטלים והגבלות כמותיות על יבוא יין, גבינות, ירקות קפואים, דבש וכדומה.

"האמריקאים פנו אלינו מספר פעמים במשך השנים בבקשות להגמשת התנאים שלנו. לאחר בחינה משותפת של ההסכמים נענינו לבקשות", אומר אלון. כך למשל, ב-2004 הוסדרו תנאי היבוא של מוצרי חקלאות ומזון מעובד מארה"ב. "היו במשך הזמן שיפורים בהסכם, לטובתם".

אלון זוכר ביקור של נציב הסחר האמריקאי ב-1995, כחודש לפני רצח רבין. "נפגשנו איתו אצל השגריר האמריקאי מרטין אינדיק, וקבענו שיפורים שנעשה בהסכם, שכללו בעיקר הפחתה של ההיטלים ומכסות פטורות מהיטלים", אומר אלון. "ידענו שזו דרך לשמור על היחסים עם ידידתנו הטובה. הייצוא החקלאי שלנו אמנם היה גדול בעבר – כמעט 30% מהייצור החקלאי בארץ – אבל יכולנו להרשות לעצמנו לשאת ולתת, כי ידענו ש-90% ממנו הולך בכלל לאירופה. לארה"ב ייצאנו פרחים ותבלינים טריים, דברים שמשתלם לייצא בהטסה".

"ככלל, הסכם הסחר בינינו לבין האמריקאים הוא לטובתנו, מפני שהייצוא שלנו הוא בעיקר של מוצרים תעשייתיים וטכנולוגיים", הוא מסביר. "מאזן הסחר בין המדינות הוא לטובתנו. אנחנו מייצאים אליהם הרבה יותר מוצרים ממה שהם מייצאים אלינו. בחקלאות הם מייצאים אלינו פי כמה וכמה, במוצרים מאוד מסוימים שיש לנו חיסרון בהם כמו תבואות ובשר. מכיוון שאת הדיאלוג עם האמריקנים ניהלנו ביחד עם משרדי התעשייה, המסחר והחוץ, יכולנו לשמור על האיזון הנכון."

סקירה שפרסם משרד הכלכלה ביוני 2024 תומכת את דברי אלון על חשיבות ההסכם לישראל. הסכם אזור הסחר החופשי בין ישראל לארה"ב הוגדר בסקירה כ"פועל היטב ומשרת מצוין את היצוא הישראלי". עוד נכתב שבמסגרת ההסכם מתקיימים דיונים סדירים בין המדינות תחת המסגרת של "ועדה מעורבת", שיכולה לדון בכל נושאי הסחר וליזום שינויי. גם כשנחתמו בעבר עדכונים להסכם לטובת ארה"ב ההחרגה העקרונית של מזון ותוצרת חקלאית נשמרה, במטרה לשמור על ייצור המזון בשתי המדינות.

ההקשר: שותפות סחר משמעותית

הסרת ההיטלים וביטול ההגבלות הכמותיות מגיעה בעקבות דרישת ממשל טראמפ, כחלק שינוי כיוון דרמטי בסחר הבינלאומי של ארה"ב שמחולל טראמפ בחודשים האחרונים. במסגרת "מלחמת הסחר" העולמית פנו בשבועות האחרונים נציגי הממשל האמריקני לשותפות הסחר שלה, ובהן ישראל, והציבו אולטימטום: אם לא יבוטלו ההיטלים והמכסים, תטיל ארצות הברית מכסים על השותפה. ישראל אמנם הודיעה על ביטול כל ההיטלים, גם אלה ששמרו על ייצור המזון המקומי מתוך הבנה הדדית, אך ארה"ב בכל זאת הטילה מכס של 17% על יבוא סחורות מישראל.

ארצות הברית היא שותפת סחר משמעותית של ישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ייצוא הסחורות מישראל לארצות-הברית עמד על 17.3 מיליארד דולר ב-2024 וייצוא השירותים הוערך ב-16.7 מיליארד דולר. 26% מסך הסחורות (ללא יהלומים) יוצאו לארצות הברית, לעומת 36% מסך יצוא הסחורות לארצות אירופה ו-22% לארצות אסיה.

לפי נתוני רשות המסים, הכנסות המדינה מהיטלים על יבוא תוצרת חקלאית מארה"ב מסתכם ב-42 מיליון שקלים בשנה בלבד. מדובר בטיפה בים, שכן הייצוא החקלאי של ארצות הברית בשנת 2024 הסתכם בכ-174.4 מיליארד דולר.

במשרד החקלאות מיהרו לזמן את ראשי מועצות הייצור, אנשי המקצוע באגף סחר חוץ של המשרד וראשי ארגוני החקלאים לעדכון והיוועצות. מדיניות המכסים וההיטלים בישראל, בעיקר בכל הנוגע לתוצרת חקלאית, מונעת לא רק משיקולים כלכליים, אלא גם משיקולים מדיניים וביטחוניים והשפעה על השוק המקומי.

יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים עמית יפרח, ומזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אורי דורמן אמרו ל'דבר': ״מדובר בצעד שימיט אסון על החקלאות המקומית ועל ביטחון המזון של אזרחי ישראל. דווקא היום, לאחר 7 באוקטובר, עלינו להפנים החשיבות של החקלאות עד התלם האחרון ולחזק את החקלאים שיושבים סמוכי גבול.

"כניסת תוצרת חקלאית ללא מכס תגרום לפגיעה משמעותית בחקלאות הישראלית בכלל, ובישובים הסמוכים לגבול בפרט. החקלאים יחוו פגיעה נוספת ואנושה אף יותר בפרנסתם, דבר שיוביל לנטישת הישובים שעל גבולות המדינה. אין ספק שקשרי המסחר עם ארה"ב חשובים וראויים, אולם יש לוודא שאנחנו לא שופכים את התינוק עם המים, ופוגעים בביטחון המזון ובביטחון הלאומי".

הנזק: "חקלאים יתייבשו אחד אחרי השני"

אילו ענפים יפגעו?
אלון: "מה לא? כל מה שאפשר להעלות על אונייה ולהשיט שבועיים וחצי לישראל. פירות וירקות טריים, מוצרי חלב, דבש. ישראל מדינה יקרה. המים והעבודה יקרים, ויחסית לחוות בארצות הברית, המשקים בארץ מיניאטוריים. הגודל מוזיל את כל העלויות בארה"ב, והן נמוכות בהרבה מישראל. זה מקזז את מחיר ההובלה הימית.

"אם לא יהיו היטלים, יהיה יבוא מארה"ב של תפוחי אדמה, תפוחי עץ, אגסים, שקדים, בצל, תפוחי אדמה, גזר ודבש. שלא לדבר על מוצרי חלב. כל מה שאין לו חיי מדף קצרים".

לדברי אלון, הקריסה של משקים חקלאיים תגיע מהר מאוד. "חקלאים יתייבשו אחד אחרי השני. מי יקנה מהם תפוחי אדמה או צ'יפס קפוא כשאפשר לייבא מארה"ב ב-20-30% פחות? קליפורניה היא מעצמה של גידול שקדים, ובזכותה ארה"ב היא היצואנית מס' 1 בעולם. בלי ההיטלים ההדדיים, אף משווק לא יקנה שקד אחד בארץ. כל זה רלוונטי גם לתפוחי עץ מגבול לבנון, אגסים מעמק החולה ותפוחי אדמה ובוטנים מעוטף עזה.

"זה טורף את כל הקלפים. כל מי שיש לו אינטרנט ופרטנר בקליפורניה או בפלורידה יזמין 10 משטחים של שקדים או 10 מכולות של תפוחי אדמה, וזהו. למה להביא את זה מהמטעים והשדות אם אפשר לייבא מארה"ב?"

ענף התפוחים הוא דוגמה מובהקת: בשנה רגילה, ללא מלחמה, מביאים מארה"ב 20-30 אלף טון תפוחים מתוך 120 אלף טון שנמכרים בישראל. עוד כמה אלפי טונות מגיעות מאירופה. אם לא יהיה היטל של שקל וחצי לקילו על תפוחים מארה"ב, יביאו עוד עשרות אלפי טונות, ותוך שנה יפסיקו לגדל תפוחים בגליל ובגולן.

למה לקנות מישראל? על תפוח ישראלי צריך לשלם 3-4 שקלים למגדל. אז יביאו את זה ב-2-4 שקלים מארה"ב. ליבואן אין בעיה להביא מחו"ל, בשביל חצי שקל פחות. זה קטסטרופה. מדינת ישראל לא מבינה מה היא עושה".

זה ישתלם לצרכן הישראלי?
"בהתחלה אולי כן. אבל אחרי שייבשו את החקלאות בארץ, אולי נקנה בזול, ואולי לא. זה תלוי ביבואן ובמקור, שאולי יבין שיש בו תלות מלאה ויעלה מחירים. זה קורה בכל תחום ובכל מקום.

"היצור החקלאי של ישראל נאמד בכ-40 מיליארד שקלים. ההיקף של פירות וירקות הוא בערך 13 מיליארד, גידולי שדה ותבואות מכניסים קרוב ל-17, והשאר תוצרת של ענפי בעלי החיים – מוצרי חלב, ביצים, עוף, בקר ודבש.

"הנזק הישיר יהיה של מיליארדי שקלים, אבל זה לא מבטא פסיק מהנזק שזה יעשה", מדגיש אלון "כל משק מעסיק עובדים, נותני שירותים, צורך תשומות, נדרשות הובלות. התוצרת החקלאית מגיעה למפעלי עיבוד מזון, מחלבות, שימורים. מדובר בנזק היקפי אדיר, והפריפריה היא שתספוג את זה. ייבוש של נתחים משמעותיים מהחקלאות הישראלית פשוט לא בא בחשבון."

"מונחים על הכף הביטחון הפיזי וביטחון המזון של כולנו", מזהיר אלון, "טראמפ מתייחס לזה כסוגיה כלכלית, אבל העניין הכלכלי הוא כאין וכאפס לעומת המשמעות של שימור החקלאות המקומית. קודם כל כדי שיהיה לנו מה לאכול, אבל לחקלאים הישראלים יש עוד כמה משימות במקום שבו הם יושבים, ואת זה בכלל לא לוקחים בחשבון. החקלאים הישראלים מחזיקים את הפריפריה, שומרים על קיום, הגבולות והציונות. יש פה אנשים שחיים בסקטור הכי חשוב למדינת ישראל. רובם חיים על הגבולות. נשאלת השאלה מה הבנו ממה היה ב-7 באוקטובר".

תגובת משרד החקלאות: "מגבשים מתווה תמיכות ישירות"

במשרד החקלאות ובטחון המזון נערכים להתמודד עם הסרת ההיטלים והמכסות ולשמור על הייצור המקומי. מהמשרד נמסר ל'דבר': "משרד החקלאות בוחן את ההודעה שפורסמה על ידי הממשל האמריקני ובודק מה ההשלכות הרלוונטיות עבור ישראל ובאיזה היקף. מרבית היבוא מארה"ב של תוצרת חקלאית כבר פטור ממכס. עם זאת, ישנה רשימה מצומצמת של מוצרים חקלאיים רגישים, בהם קיימת הגנה מכסית ביבוא, ביניהם: תפוחים, אגסים, אפרסמונים, שקדים, תפוחי אדמה, עגבניות לתעשייה, אגוזי אדמה, חומוס, עגבניות, תירס לתעשייה וירקות קפואים.

"כיוון שצעד זה עלול להביא לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בחקלאות הישראלית, פגיעה ממשית בחקלאים בפריפריה, כרסום דרמטי בכדאיות הייצור המקומי וסיכון ממשי ליכולת הלאומית לשמר רציפות אספקה ולהבטיח בין היתר את ביטחון המזון הלאומי, המשרד מגבש מתווה תמיכות ישירות שיבטיחו את שימור הענפים האלה בישראל. במשרד מדגישים כי יש למנוע פגיעה בבסיס הייצור החקלאי המקומי ביתר שאת לאור השלכותיה הקשות של מלחמת 'חרבות ברזל' על החקלאות המקומית."