מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל עתר לבג"צ על רקע תת הייצוג של החברה הערבית בקרב עובדי שירות המדינה. הארגון מבקש מבג"צ להקפיא את מינוי הבכירים ודרג הביניים בכלל במשרדי הממשלה ובגופי הסמך עד להכרעה בעתירה, ולעצור כליל את הליכי מינוי העובדים בכל המוסדות הממשלתיים שאינם עומדים כיום ביעדי הממשלה לייצוג הולם של החברה הערבית – לפחות 10% עובדים ערבים.

כ-21% מאזרחי ישראל הם ערבים, דרוזים או צ'רקסים. חוק שירות המדינה מחייב את הממשלה מאז שנת 2000 להעסיק עובדים בני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בכל משרדי הממשלה ויחידות הסמך באופן שהולם את חלקם באוכלוסייה. החלטת ממשלה (2579) משנת 2007 קבעה כי הייצוג ההולם לחברה הערבית בקרב עובדי המדינה יעמוד על 10%, והציבה יעד לעמידה בייצוג זה עד שנת 2012. בפועל, משרדים רבים וגופי סמך אחרים מפרים את החוק ואינם עומדים בחובת הייצוג ההולם.

הפער בייצוג גבוה במיוחד במשרות בדרג בכיר ובדרג ביניים במשרדי הממשלה וביחידות הסמך. ככל שעולים במדרג המשרות הבכירות, הייצוג של החברה הערבית פוחת, כשבדרג הביניים ערבים מהווים 8.18%, ובדרג הבכיר 3.86% בלבד. לטענת מוסאוא, נתוני המכרזים שפורסמו בשנים האחרונות עגומים אף יותר: רק 2.2% מהמכרזים לשירות המדינה שפורסמו בשנת 2023 יועדו לחברה הערבית.

בעתירה נכתב כי נציבות שירות המדינה, שאמורה הייתה לאכוף את ביצוע החוק, אינה עומדת בו בעצמה ורק 2% מעובדיה הם בני ובנות החברה הערבית. בין המשרדים והגופים האחרים שאינם עומדים כיום בחובת הייצוג ההולם ניתן למנות את משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד התקשורת, משרד האנרגיה, משרד התחבורה, משרד לפיתוח הפריפריה, משרד המדע, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, משרד הבינוי והשיכון, משרד החינוך, רשות מקרקעי ישראל, מנהל התכנון והמועצה הארצית לתכנון ולבניה ואת בנק ישראל. שלושה משרדי ממשלה בלבד עומדים בדרישות: משרדי הבריאות, החינוך והרווחה.

על פי העתירה, הנציבות לא עשתה את המוטל עליה על מנת לוודא כי משרדי הממשלה ויחידות הסמך עומדות בחובת הייצוג ההולם, תוך התעלמות מהמלצות וועדת חקירה פרלמנטרית בנושא שהוגשו בשנת 2009, ומדו"ח מבקר המדינה בנושא שפורסם בשנת 2021. כמו כן, לא עשתה הנציבות שימוש בסמכויות האכיפה שניתנו לה בחוק בהקשר זה.