בין גלים סוערים לרוחות עזות, תמר שטיינברג (18) ממשיכה לפרוץ גבולות ולהוכיח שמה שנראה לרבים כאתגר – עבורה הוא קרקע פורייה להצלחה. שישה ימים בלבד אחרי שזכתה במדליית זהב בתחרות גביע העולם בקאדיס, ספרד, הגיעה שטיינברג לתחרות גלישת רוח אקסטרים 'סטורם ריידר' בחיפה. בחוץ השתוללה סערה, עם רוח עזה וגשם בלתי נגמר, שיצרו את התנאים האופטימליים לתחרות.

בתחרות ה'סטורם ריידר', המתחרים גולשים על גלשן לא אולימפי. התחרות מתקיימת ביום הסוער ביותר בשנה, תחת תנאי מזג אוויר קיצוניים של רוח עזה בעוצמה של כ-50 קמ"ש וגלים בגובה כ-6 מטרים. במהלך התחרות, המתחרים מקבלים ציון על ביצועי הגלישה הטובים ביותר, על תפיסת גלים, קפיצות ענק וסלטות לגובה של עד 20 מטר.

"אני לומדת להרגיש נוח יותר בתנאים קשים"

"במהלך החורף מחפשים את התנאים הכי אקסטרים שיש ואם יש תחרות אני כמובן באה" מספרת שטיינברג בראיון ל'דבר'. "היו לנו תנאים מאוד קיצוניים. אני מאוד אוהבת את זה. מבחינתי זה החלק הכי כיפי בספורט – ללכת לתפוס גלים ופשוט להינות. זה שונה מגלישת רוח תחרותית, אבל מבחינתי הם משלימים אחד את השני. וככל שהים יותר סוער, כך זה מאתגר יותר וכיף יותר".

הניסיון ששטיינברג צוברת בענף הלא אולימפי ובתנאי מזג האוויר הקיצוניים יותר, עוזרים לה להמשיך להתקדם גם בענף גלישת הרוח האולימפית. "אני לומדת לשלוט טוב יותר בציוד ולהרגיש נוח יותר בתנאים קשים יותר" היא מסבירה. "בסערה כמו שהייתה לנו ב'סטורם ריידר', לא היו מוצאים אותנו לתחרות בדגם האולימפי של ה-IQ פויל. אז ברגע שאני מתחרה בתנאים קיצונים יותר, גם התנאים היותר קשים בפויל הופכים להיות רגועים יותר מבחינתי".

מהטירונות ישר למים: מכוונת לאליפות העולם

ההכנה של שטיינברג  בת ה-18, לתחרות פתיחת הסייקל האולימפי בקאדיס, ספרד, לא הייתה אופטימלית. בחודש נובמבר היא התגייסה ועברה טירונות עד אמצע חודש דצמבר. לאחר מכן, היא חזרה למים עם מטרה ברורה: להיכנס לעונה מוקדם ולבחון את היכולות שלה בשלב יחסית ראשוני של ההכנה. התחרות הראשונה בעונה שימשה לה כמעין ניסוי כלים, שם יכלה לבדוק מה עבד ומה צריך לחזק. המטרה היא כמובן לכוון את דרכה לאליפות העולם שצפויה להיערך ביולי בדנמרק.

בסיום המשחקים האולימפיים האחרונים, הוחלט על הקטנת גודל המפרש, אשר ייקטן מ-8 מטרים רבועים ל-7.3 מטרים רבועים. השינוי מביא איתו לא רק התאמות טכניות, אלא גם הזדמנות ללמוד, לחקור ולהתחדש. "הקטנת המפרש קצת משפרת את המהירות. היא גם מצמצמת את הצורך לעלות במשקל" אומרת שטיינברג, "זה נחמד שמשנים משהו בציוד וצריך מהר לחקור וללמוד מחדש. כל אחת מנסה להיות הראשונה ללמוד ולפענח אותו. פתאום צריך לכוון את המפרש מחדש ויש כל מיני אלמנטים חדשים. אז זה נחמד ומגוון".

"אוהבת את התנאים האקסטרימיים"

התחרות בספרד החלה בתנאים סוערים מאוד. הרוחות היו חזקות ושטיינברג מספרת שהגלים הגיעו לגובה של ארבע וחמש מטרים. אחרי שלושה ימי מוקדמות, היום האחרון בוטל בגלל שהתנאים לא אפשרו להמשיך להתחרות. "התנאים נהיו עוד יותר סוערים, אז הוציאו את הגברים שכבר היו במים וביטלו את יום התחרויות שלנו" אומרת שטיינברג.

באופן טבעי, אהבתה לים הסוער והניסיון שהיא צברה בו לאורך השנים, עזרו לה לסיים את שלב המוקדמות במקום הראשון. זאת לאחר שניצחה בשישה מתוך 12 שיוטי המוקדמות ועלתה באופן אוטומטי למקצה הגמר. "אני אישית אוהבת את התנאים האקסטרימיים" מספרת שטיינברג, "אני אוהבת לגלוש בסערות ואני ממש טובה בתנאים האלו. כשאת מרגישה ככה ונהנית, זה גם בא לידי ביטוי בתוצאות".

'מדייל רייס': פחות מתחרות ויתרון למקום הראשון

שינוי נוסף שנכנס לתחרויות הסייקל האולימפי אחרי אולימפיאדת פריז, היה בתחרות 'מדייל רייס'. במקום עשרה מתחרות, כעת מעפילות אליו רק שמונה המדורגות במקום הגבוהה ביותר. כאשר שתי הראשונות מעפילות ישירות לגמר, מקומות 3 ו-4 מעפילות ישירות לחצי הגמר ומקומות 8-5 מתחילות ברבע הגמר. במקצה הגמר משתתפות ארבע מתחרות (במקום שלוש בעבר) והמדורגת ראשונה מתחילה הפעם עם יתרון של נקודה, וצריכה רק ניצחון אחד נוסף כדי לזכות במדליית הזהב.

"אני חושבת שזה נכון יותר" מתייחסת שטיינברג על השינוים במקצה הגמר. "איך שלא נהפוך את זה, בשייט בסופו של יום מעורב גם מזל. זה לא בריכת שחייה או אצטדיון אתלטיקה, שהם קבועים והמתחרה הכי מהירה מנצחת. ברגע שלוקחים סדרה של כמה שיוטים, אז בסוף המזל מתאפס ומי שהכי טובה מנצחת. בשיוט בודד זה לא רק בשליטתך. לכן היתרון שמקבלת המקום הראשון הופך את התחרות להוגנת יותר".

ניצחה למרות הפיגור: "דורש חוסן מנטלי"

לקראת מקצה יום ה'מיידל רייס' שמרה שטיינברג על מיקוד והגיעה למקצה הגמר עם מוטיבציית שיא: "מבחינת הגישה, הגעתי לתחרות הגמר כמו בימים הקודמים. הרגשתי שזה תלוי בי ואני באה לנצח. ידעתי שהסיכויים שלי לנצח, אפילו השתפרו, כי גם אם אני אפסיד את השיוט הראשון, יש לי עוד הזדמנות לנצח".

הגמר החל עם פסילה של שטיינברג בגלל זינוק מוקדם. בעקבות זאת, בזינוק החוזר יצאה חמש שניות אחרי שלוש המתחרות האחרות בגמר. שטיינברג לא נלחצה והצליחה להפוך את הפיגור המוקדם לניצחון, כאשר מיד אחריה חצתה את קו הגמר המדליסטית האולימפית שרון קנטור, שסיימה עם מדליית הכסף.

"התחלתי את המקצה בסיטואציה בעייתית מבחינתי. התמקדתי באיך אני מצמצמת כמה שיותר את הפער שנוצר. ראיתי את האפשרות לתקוף ושאני יכולה לעבור אותן. זה דורש חוסן מנטלי גבוה. במהלך התחרות צריך לא להתרגש מכל דבר ולזכור פשוט לתת את הכי טוב שלך. שמחתי שהצלחתי לעשות את זה ולנצח".

נבחרת הנשים: שייטות מהפסגה העולמית

במהלך התחרות בלטה עוצמתה המרשימה של נבחרת הנשים. שטיינברג היא אלופת העולם עד גיל 23, שרון קנטור היא מדליסטית הכסף מאולימפיאדת פריז 2024, אלופת העולם 2024 ומדליסטית הכסף באליפות אירופה 2023. דניאלה פלג סיימה במקום החמישי בתחרות, היא אלופת אירופה 2024 וסגנית אלופת העולם 2022. שחר טיבי שסיימה שישית, היא אלופת העולם 2023. הצלע החמישית בנבחרת המעוטרת היא מאיה מוריס, מדליסטית הארד מאליפות העולם 2022.

שטיינברג מספרת שהאימונים לצד השייטות מפסגת התחום בעולם עוזרות לכל אחת אחת מהן להוציא את הטוב ביותר מעצמה "האימונים המשותפים משפרים אותנו מאוד. אני יודעת בכל רגע שיש לידי במים, את מי שיהיו ביחד איתי גם מקדימה במהלך כל תחרות. אני יודעת שכאשר אני טובה באימונים איתן, אני גם יהיה טובה בתחרות עצמה".

כגובה הציפיות – גובה ההצלחות

מי שמוביל את הנבחרת הישראלית להישגים בלתי נתפסים בארבע השנים האחרונות, הוא המאמן שחר צוברי, בעצמו מדליסט אולימפי עם מדליית ארד מאולימפיאדת בייג'ינג 2008. "שחר הוא מקצוען אמיתי. זה לא פשוט לנהל נבחרת כזאת. כל אחת רוצה להצליח וצריך לדעת לנהל את זה נכון. הוא עושה את זה בצורה ממש יפה ויש לנו באמת נבחרת טובה. בנוסף לשחר, יש לנו מעטפת מעולה, עם כל מה שספורטאית צריכה כדי להצליח".

שטיינברג מתמודדת מגיל צער עם ציפיות גבוהות. בגיל 13 היא זכתה באליפות אירופה ואחריה באליפות העולם עד גיל 15. היא המשיכה עם זכיות באליפויות עולם ואירופה לנערות, ובאוגוסט האחרון, היא הוסיפה לעצמה את התואר אלופת העולם עד גיל 24. מגיל חמש עשרה היא חברת נבחרת ישראל הבוגרת ובשנתיים האחרונות היא אלופת הארץ לבוגרות.

בנוסף אביה הוא מאמן נבחרת השייט לשעבר גור שטיינברג, שאימן את גל פרידמן במהלך זכייתו במדליות האולימפיות ארד (אטלנטה 1996) וזהב (אתונה 2004). כמאמן הנבחרת התאמנו תחתיו חלק מגולשי הרוח הטובים בהיסטוריה של ישראל.

שטיינברג לא נלחצת מהציפיות הגבוהות. כמו בים הסוער היא נהנית מהן ולומדת בעזרתן להביא את הגרסה הטובה ביותר שלה בכל שיוט: "יש ציפיות ממני ומבחינתי זה דבר חיובי. הציפיות נבנות על סמך משהו. אז אני שמחה שהן פה, והמטרה שלי היא לעמוד בהן, להמשיך להרים אותן ולעשות גם יותר טוב מהמצופה ממני".