דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"א בניסן תשפ"ד 19.04.24
21.5°תל אביב
  • 17.2°ירושלים
  • 21.5°תל אביב
  • 18.3°חיפה
  • 20.1°אשדוד
  • 19.2°באר שבע
  • 25.1°אילת
  • 22.1°טבריה
  • 14.1°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
רשות העתיקות

עמוק באדמה /  מטמון מטבעות בן כ-1,400 שנה התגלה בחפירות להרחבת כביש 1

תשעת מטבעות הברונזה, מסוף התקופה הביזנטית (המאה ה-7 לספירה), התגלו סמוך לעין חמד | לפי הסברה, המטבעות הוחבאו ע"י בעליהן בתקווה לאסוף אותם מאוחר יותר, אך זה לא קרה | עוד התגלו בחפירות מבנה בן שתי קומות וגת לייצור יין

מטמון המטבעות מהתקופה הביזנטית. צילום: יוֹלי שוורץ (באדיבות רשות העתיקות)
מטמון המטבעות מהתקופה הביזנטית. צילום: יוֹלי שוורץ (באדיבות רשות העתיקות)

תשעה מטבעות ברונזה, מסוף התקופה הביזנטית (המאה ה-7 לספירה), התגלה בחפירות הצלה שניהלה רשות העתיקות במסגרת ביצוע עבודות להרחבת כביש 1, סמוך לעין חמד. החפירות בוצעו במימון חברת נתיבי ישראל.

החפירה באתר. (צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)
החפירה באתר. (צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)

במסגרת החפירות, שנערכו בחודש יוני האחרון, נחשף מבנה גדול בן שתי קומות, ולצידו גת מורכבת לייצור יין. לדברי מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, אנט לנדס-נגר, "המטמון נמצא בצמוד למבנה, בתוך מפולת של אבנים גדולות. נראה כי בעל המטמון צרר אותו בארנק בד בתוך נישה מוסתרת בקיר בעת סכנה, בתקווה לשוב ולאסוף אותו, אך היום אנו יודעים שזה לא עלה בידו".

המטבעות נושאים את דמותם של שלושה קיסרים ביזנטיים חשובים: יוסטיניאנוס (483 – 565 לספירה), מאוריקיוס (539 – 602 לספירה) ופוקאס (547 – 610 לספירה), והם הוטבעו בשלוש מִטְבּעות שונות, כולן בתחומי טורקיה של ימינו: קונסטנטינופול (כיום איסטנבול), אנטיוכיה (כיום אַנְטַקְיָה), וניקומודיה (כיום איזמיט). פני המטבעות מעוטרים בדמות הקיסר לבוש בגדי צבא ונושא צלבים. בגבם מצוין, בין היתר, ערכו של המטבע, לרוב באות M.

מטמון המטבעות מהתקופה הביזנטית. צילום: יוֹלי שוורץ (באדיבות רשות העתיקות)
מטמון המטבעות מהתקופה הביזנטית. צילום: יוֹלי שוורץ (באדיבות רשות העתיקות)

"המטמון  מעיד על סופו של האתר" הוסיפה לנדס-נגר, "הרקע ההיסטורי להטמנתו קשור, ככל הנראה, לפלישה הפרסית הסאסאנית בשנת 614 לספירה. פלישה זו הייתה בין הגורמים שהביאו לסיום שלטונם של הקיסרים הביזנטיים בארץ ישראל".

לדבריה, בצל איומי הפלישה הטמינו תושבי האתר, שחשו בסכנה המתקרבת, את כספם בצמוד לקיר בתקווה לחזור לביתם בקץ הפרעות, דבר שלא קרה. האתר ננטש ונהרס, ולבסוף נקבר ושולב במערכת הטרסות האופיינית לאזור.

אנט לנדס-נגר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, עם אחד המטבעות. (צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)
אנט לנדס-נגר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, עם אחד המטבעות. (צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)

המבנה, והגת שלצדו, שייכים לאתר גדול יותר המשתרע לרוחב כביש 1, ושבשטחו נחשפה לפני כשנה כנסייה ביזנטית. חקירת האתר העלתה את ההשערה כי מדובר ביישוב בשם 'עין ביקומקובה', ששמו השתמר בשם הכפר הערבי השכן בית נקובה. אתר זה, שוכן לצד דרך ראשית ממישור החוף לירושלים, ששירתה את תנועת הצליינים הנוצריים בדרכם לירושלים, ולאורכה התפתחו יישובים ותחנות דרכים.

לדברי ד"ר עמית שדמן, ארכאולוג מחוז יהודה, "רשות העתיקות וחברת נתיבי ישראל יפעלו יחד על מנת שהאתר יוכר כנקודת ציון בנוף לצד כביש מס' 1".

פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!