ראומה ויצמן, רעייתו של הנשיא השביעי עזר ויצמן, הלכה לעולמה אתמול (שני) בלילה בגיל 99. תיקבר לצד בעלה, בנה, כלתה והורי כלתה בבית העלמין באור עקיבא.

ראומה ויצמן לבית שוורץ נולדה בלונדון ב-18 באוגוסט 1925 להורים שהיו מאנשי העלייה השנייה וממייסדי מפא"י והפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. בילדותה התחנכה בקיבוץ משמר העמק, עברה הכשרה חקלאית בקיבוץ ניר דוד והשלימה קורס הוראה בסמינר הקיבוצים. היא פגשה את עזר ויצמן ב-1949 והם נישאו ב-1950 בחצר ביתם של אחותה רות ובעלה משה דיין.

ראומה ועזר ויצמן (צילום: סער יעקב, אוסף התצלומים הלאומי)

לאחר לימודיה עבדה כשנתיים עם ילדים פליטי מלחמת העולם השנייה בבית הילדים בבלנקנזה בפרוור של המבורג. לאחר מלחמת העצמאות שירתה בחיל הנשים כפקידה בלשכת העיתונות הממשלתית. ב-1951 עברה עם בעלה לאנגליה, שם נולד בנם הבכור שאול, ומאוחר יותר בתם מיכל. ב-1991 איבדה את בנה שאול ואישתו בתאונת דרכים. טרם הגעתה למשכן הנשיא פעלה רבות למען ילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בארגונים חברתיים שונים.

במהלך כהונת בעלה כנשיא המדינה השביעי, פתחה ראומה ויצמן את בית הנשיא לקייטנות לילדים חולי סרטן. היא פעלה למען קליטת העלייה וסיירה באתרי קרוואנים ברחבי הארץ, במיוחד למען עולי אתיופיה. כמו כן, פעלה לקידום האומנות הישראלית ופתחה את בית הנשיא לתערוכות של אומנים ישראלים והנגישה אותן לקהל הרחב. אחת מיוזמותיה הבולטות הייתה "פרס המעשה הטוב", שמטרתו להוקיר מעשים התנדבותיים של אזרחים לטובת הכלל.

ראומה ויצמן בלוויית נשיא המדינה השביעי עזר ויצמן, באור עקיבא (צילום: אבי אוחיון, אוסף התצלומים הלאומי)

הנשיא יצחק הרצוג: "מיכל ואני אבלים על לכתה של ראומה ויצמן, ידידת משפחתנו עשרות בשנים. גברת ראשונה ופעילת ציבור. אנחנו נפרדים היום מאישה יקרה, ומאישיות מיוחדת במינה, הגברת הראשונה השביעית של מדינת ישראל, ראומה ויצמן, אשר סיפור חייה משורג ושזור בסיפור העם שלנו, בתולדות תחייתנו כאומה ובנס תקומתנו כאן – בארץ האהובה הזאת. על כל אלה ועוד גם עוטרה בעיטור הנשיא על ידי הנשיא התשיעי שמעון פרס.

ראומה ועזר ויצמן עם בתם מיכל ונכדיהם תמר, אבנר ועמרי (צילום: סער יעקוב, אוסף התצלומים הלאומי)

"ראומה שוורץ בתם של צבי ורחל אומנם נולדה באנגליה, לשם נסעו הוריה ואחותה הגדולה רות (לימים רות דיין ע"ה) לרגל לימודי המשפטים של אביה, אך מרגע שדרכה כף רגלה בארץ מולדתנו נפשה הייתה קשורה בעבותות לארץ ישראל ולמקום הזה לנופיו, לאנשיו, לאופיו החי והחם. לראומה היתה רגישות עצומה לחלש, והיא ראתה לנגד עיניה תמיד את מי שנזקק לסעד, לתשומת לב, למידה רבה יותר של יחס ורגישות. וכמו אהבתה הגדולה למדינה, גם אהבתה לאלוף נעוריה עזר ז"ל – שנישא לה בטקס שערך סבי הרב הרצוג זצ"ל – הייתה עזה, נפלאה וארוכת שנים, ועמדה איתן בימי שלום כמו בימי מלחמה, בימי האבל על מותו בטרם עת של בנם היקר שאול, ובימי נחת ושמחה – בהם כמובן על נישואי מיכל בתם עם דובי יפה.

"היא הייתה גברת ראשונה במלוא מובן המילה, הן בהיבטים המדיניים והבינלאומיים והן בהיבטים הפנים-חברתיים בישראל, ותמיד בעין פקוחה וערה ובלב רחב. באופן אישי, מיכל ואני נפרדים מראומה שאהבנו, שנוכחותה הייתה עבורנו מודל לישראליות יפה, זקופת קומה, רבת חסד, ומקור ממשי להשראה. אנחנו שולחים חיבוק ותנחומים למיכל ולדובי, לכל בנות ובני המשפחה, ולאוהביה ומוקיריה. תהא נשמתה צרורה בצרור החיים".