איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות החמיר את הטון בסכסוך מול הנהלת נמל אילת, וקרא אתמול (שני) שלא לחדש את הזיכיון שלה להפעלתו. זאת, בהמשך למכתב שפרסם האיגוד בשבוע שעבר, שבו טען שחברת פפו ספנות, המפעילה את הנמל, אינה עומדת בתנאי הזיכיון, כולל השקעה בתשתיות ואחזקת ציוד חירום שמתחייבות מתנאי ההסכם. עוד האשימו בהסתדרות כי החברה, שמנסה לטענתה לפטר עובדים לכל אורך המלחמה, אינה מתנהלת באחריות ראויה על נכס אסטרטגי של מדינת ישראל.

בתגובה, פרסם אתמול מנכ"ל הנמל גדעון גולבר מכתב המפנה אצבע מאשימה להסתדרות. גולבר טען במכתב כי הנהלת הנמל עושה ככל יכולתה לשמור על כשירות הנמל, וכי ההסתדרות השלתה את ההנהלה ואת העובדים בניסיונותיה למנוע פיטורי עובדים באמצעות התערבות משרד האוצר ונמל אשדוד. לטענתו היה מדובר ב"זריית חול". עם זאת, בהודעתו לא הכחיש את המחסור בציוד המפורט ולא חשף נתונים אחרים שיסתרו את גרסת ההסתדרות.

נמל אילת, שהיה בבעלות ממשלתית עד 2012, הופרט במכרז ועבר לידיה של חברת פפו ספנות של האחים נקש לתקופה של כ-15 שנה. כחלק מתנאי הזיכיון שנקבעו אז, נדרשה החברה לעמוד ביעדי ציוד חירום, יכולות שינוע ופריקה שונות, וכשירות כללית כנכס אסטרטגי של מדינת ישראל. איגוד עובדי התחבורה סקר במכתבו את הציוד המדובר, וטען שבקטגוריות חשובות רבות הציוד תקול או אינו קיים, בחלק מהמקרים כבר כמה שנים.

על פי תגובת ההנהלה לפניית 'דבר', מדובר בציוד שחלק גדול ממנו אינו נחוץ עוד, משום שכיום כבר אין מכליות שמועמסות בנמל אילת. זאת, לטענתם, בשל התפתחויות שונות בשוק, כמו השימוש בספינות ענק שאינן מסוגלות לעגון בנמל אילת בשל עומקו. "לנמל אילת יש את כל הציוד הנדרש לפעילות בשעות חירום", אמר גולבר, "במשך 12 שנים לא היו תלונות מאף לקוח על יכולותיו של הנמל". בהסתדרות, מנגד, מאשימים כי מדובר באובדן כושר חשוב עבור נמל אסטרטגי, ולכן זו עדיין חריגה מתנאי מסמך ההסמכה.

הזיכיון דרש גם עמידה בתנאי המעורפל "שמירה על יכולותיו האסטרטגיות של הנמל", דבר שלטענת ההסתדרות אינו מסתדר עם הצמצום הדרסטי במספר העובדים, מכ-400 לפני ההפרטה לכ-107 כיום. על פי האיגוד, ההנהלה ניסתה לאורך השנה האחרונה לפטר עוד מחצית מהעובדים הקיימים. בהנהלה טוענים כי המספרים אינם נכונים והחברה ניסתה להוציא עובדים רבים לחל"ת, מצב שההסתדרות לא הסכימה אליו. "אנו לא מכירים גוף עסקי שהיה מחזיק עובדים במשך כ-16 חודשים כשאין עבודה", כתב גולבר במכתב התגובה.

בעיה מבנית

טענתו של גולבר במכתב נוגעת למחלוקת מהותית בנושא הפרטת נכסים לאומיים. "אם חברה פרטית לא מסוגלת להתמודד עם אחזקת נכס לאומי, גם כשקשה, מוטב להחזיר את הזיכיון למדינה", אומר ניר אייזנברג, יו"ר החטיבה הימית באיגוד עובדי התעבורה. "לא ייתכן שביד אחת יתלוננו בעלי הנמל שהם אינם מסתדרים וזקוקים לסיוע, וביד השנייה יבקשו להאריך את הזיכיון. נפעל לשמור על נמל אילת כנכס לאומי בתקופה מורכבת. זה אומר לדאוג שהזיכיון יעבור לחברה שתדאג לנמל, או יוחזר לידי אזרחי ישראל".

חברת פפו ספנות רכשה את נמל אילת בתמורה לכ-120 מיליון שקלים, לאחר שבשנת 2011 העביר הנמל למדינה דיבידנדים בהיקף של כ-66 מיליון שקלים עבור השנים 2008-2010. בשנים שעברו מאז הרכישה, משכה החברה דיבידנדים בסדרי גודל של עשרות מיליונים בשנה. כך לדוגמא, רק ב-2023 משכה החברה דיבידנד של כ-50 מיליון שקלים, ובסך הכל בארבע השנים שלפני המלחמה משכה למעלה מ-160 מיליון שקלים בדיבידנדים. הנתונים הכלכליים מלמדים שהנמל הוא נכס מכניס ורווחי בשנים של ביטחון כלכלי, אולם כעת טוענים בהנהלת הנמל כי הסיכון הבטחוני דורש שהמדינה תתערב על מנת לשמור על תפקודו. "המדינה נתנה לי לנהל משאב לאומי", אמר גולבר ל'דבר', "לפרוק ולהעמיס ספינות. כעת נתיב השיט חסום 16 חודשים, מה אני אמור לעשות? ההסתדרות מנסה להסית את הדיון מהפיטורים, שמגיעים אחרי 16 חודשים ללא עבודה, אל תחומי הזיכיון".

במידה רבה, בבסיס המחלוקת עומדת השאלה אם חברה כמו פפו ספנות, שהרוויחה כסף רב מהדיבידנדים של נכס לאומי, זכאית לסיוע מהמדינה כאשר העמידה בתנאי החוזה נעשית קשה מידי בשל מצב ביטחוני קיצוני, או שכפי שנהנתה ממלוא הרווחים, היא אחראית לספוג גם את כלל ההפסדים.

תגובת משרד התחבורה טרם התקבלה נכון לשעה זו.