תחת הכותרת 'בטורניר הזה כולנו מנצחים', התקיים אתמול (שלישי) אירוע קט-רגל יהודי-ערבי בחסות המכון היהודי ערבי של ההסתדרות ומרחב גליל מרכזי. מנכ"ל המכון היהודי ערבי, שאדי קבלאן: "שפרעם היא סמל לדו קיום ולחיים משותפים ואין יותר מחבר לדו קיום מספורט. הספורט הוא התקווה והאור לחיים משותפים כאן כי אין לנו ארץ אחרת".

"ההסתדרות היא חלק מהחברה הישראלית, אנחנו קשורים עם העובדים ועם מקומות העבודה, ולחזק את הדו-קיום בין יהודים וערבים זה חלק מהתפקיד שלנו", אומר סעיד שלח, יושב ראש מרחב גליל מרכזי בהסתדרות, על מגרש הכדורגל הירוק בשפרעם.  כששלח מסר שהתפקיד של ההסתדרות הוא גם בחיזוק הדו קיום, הוא מזכיר בהתרגשות את המפעלים העצומים של ההסתדרות בעבר – 'הפועל' ו'מופת', שמתחדשים, קצת אחרת, בזכות העבודה של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד.

סעיד שלח, יו"ר מרחב גליל מרכזי בהסתדרות. "לחזק את הדו-קיום זה חלק מהתפקיד שלנו" (צילום: רביע חנא)

שאדי קבלאן, מנכל הכון היהודי ערבי בהסתדרות (משמאל), ופאדי עבוד, מזכיר האיגוד המקצועי (צילום: רביע חנא)

על מגרש הכדורגל השפה המרכזית היא הספורט. גם את ההורים שהגיעו לשפרעם מחיפה או מחוף הכרמל, ואת הורי הילדים שמשחקים במכבי שפרעם או הפועל שפרעם, הטרידה יותר השאלה אם הילד שלהם יבקיע שער יותר מהשאלה מול מי הוא משחק.

סאלח אבו ראיד משפרעם, אבא של אדיב (9) הגיע לעודד, "3 שנים הוא משחק בקבוצה של מכבי שפרעם. זה התחביב שלו, אוהב כדורגל", הוא מספר. "כאחד שעובד עם יהודים וערבים זה משמח אותי בשבילו שהוא נפגש עם יהודים. זה כיף. כשמשחקים כדורגל לא אכפת אם זה שחקן ערבי או יהודי". אבו-ראיד מספר שהחודשים הראשונים אחרי מחדל ואסון השבעה באוקטובר היו קשים למפגש, "מה שהיה בשבעה באוקטובר פגע בי גם. לא כל דובר שפה ערבית מעודד טרור, להפך. אנחנו שותפים ואני מרגיש שייך למדינה הזאת גם".

סאלח אבו ראיד ובנו אדיב. "כשמשחקים כדורגל לא אכפת אם זה שחקן ערבי או יהודי" (צילום: יהל פרג')

"מאוד חשוב לחשוף את הילדים לדו-קיום", אומרת ל'דבר' בת-אל עמבר מקריית-חיים, אמא של אלעד (9) שמשחק במכבי חיפה, "בסופו של דבר זה משחק, וצריך לעשות את זה יותר, זה מבורך". עמבר מספרת שלא היססה להגיע לשפרעם, "יש לי חברות מהעבודה מהעיר פה, לא צריך לערבב פוליטיקה בכדורגל", היא אומרת נחרצות. "אני אוהב את מסי אבל גם חזיזה חזק", אומר אלעד שהבקיע לא מעט שערים במהלך המשחקים, "בקבוצה שלהם יש יהודים, מוסלמים, דרוזים ונוצרים, זה לא חדש בשבילו", אומרת עמבר.

בת-אל עמבר, בנה אלעד ששיחק בטורניר, בתה עופרי והאח הקטן אריאל (צילום: יהל פרג')

הטורניר הסתיים בחלוקת גביעים ומדליות מסורתית, ולרגע אחד בתוך חג החירות היהודי –  במציאות של מלחמה שלא די לה בעזה ובגזרות נוספות, וכאשר הפשע והאלימות משתוללים בחברה הערבית – ילדים ישראלים, יהודים וערבים שיחקו כדורגל. פשוט שיחקו כדורגל, וכולם ניצחו.

גביעים שחולקו למשתתפי האירוע (צילום: יהל פרג')

משחק קט-רגל במסגרת האירוע. "מאוד חשוב לחשוף את הילדים לדו-קיום" (צילום: יהל פרג')