יותר מ-5,000 ישראלים חתמו על עצומה בקריאה לשר החוץ גדעון סער לשקול מחדש את השתתפות ישראל בטקס יום הניצחון במוסקבה בחודש הבא. העצומה, שנשלחה גם ליו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), קוראת לממשלה לבטל את השתתפותה של נציגות ישראל במצעד יום הניצחון על גרמניה הנאצית, שיתקיימו ב-9 במאי במוסקבה, ויציינו 80 שנה לניצחון הצבא האדום על הגרמנים. מאז הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022 והסנקציות המערביות שבאו בעקבותיה, בשילוב עמדתה הנצית של רוסיה ביחס לישראל מאז 7 באוקטובר, ישראל הפסיקה לשלוח נציגים למצעד, וזו תהיה הנוכחות הראשונה לאחר שלוש שנות היעדרות.

"השתתפות ישראלית רשמית בטקס כזה תיתפס כתמיכה בשלטון עוין לישראל ומשתמש בטקסים מסוג זה למטרות תעמולה, ולא לשם זיכרון", נכתב בעצומה שמובילה עמותת 'חברים ישראלים של אוקראינה'. זה שני עשורים שהמצעד נחשב לאירועי הפוליטי החשוב ברוסיה, ועד לפני כמה שנים התארחו בו מנהיגי העולם הבולטים.

למרות ההקשר ההיסטורי וההוקרה לאחרוני הווטרנים שלחמו באותה מלחמה, המצעד במתכונתו הנוכחית אינו אירוע זיכרון, ומשמש כבמה לתיאור ההישגים הצבאיים של רוסיה במצעד צבאי בן עשרות אלפי חיילים וכלי מלחמה, ובמה לנשיא ולדימיר פוטין לתאר את ההישגים הצבאיים בזירה האוקראינית. "לו חמאס ערך טקס ניצחון בהשתתפות נציגים ממדינות המערב – האם הייתם שותקים? לאן נעלם המצפון? לאן נעלמה האחריות המוסרית?"

העצומה נשלחה אתמול (שלישי) אחרי תקופה ארוכה של הפצצות כבדות של הצבא הרוסי על ערים אוקראיניות ופגיעה באזרחים, במקביל לניסיונה של ארה"ב להביא להפסקת אש בין הצדדים. רק בשבוע האחרון הפציצה רוסיה כמה ערים גדולות באוקראינה והרגה עשרות אזרחים, בהם ילדים רבים. "רק נבל מתועב היה עושה דבר כזה", אמר זלנסקי השבוע לאחר ההתקפה בעיר סומי ובתגובה להאשמות שאוקראינה אחראית למלחמה. "מה שדרוש מול רוסיה הוא גישה הראויה לטרוריסטים".

את ישראל, נכון לעכשיו, אמורה לייצג באירוע השגרירה במוסקבה, סימונה הלפרין, שטענה לפני כמה שבועות בריאיון לתקשורת הרוסית שההשתתפות חשובה לישראל מטעמים היסטוריים: "עובדות היסטוריות אינן משתנות בשל נסיבות גיאופוליטיות או אחרות". הלפרין הזכירה שישראל מציינת רשמית את יום הניצחון ב-9 במאי, יום הניצחון בברית המועצות – בניגוד ל-8 במאי, היום שבו מצוין האירוע באירופה ובארה"ב (ובשנים האחרונות באוקראינה), ושישראל רואה חשיבות יתרה בשימור זיכרון המלחמה.

עד הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2014 המצעד נחשב לקונצנזוס, השתתפו בו נשיאי גרמניה, צרפת, אנגליה, ארה"ב וישראל, והוא נועד להבליט את שיתוף הפעולה ההיסטורי בין רוסיה למערב. לאחר הפלישה, רוב מדינות המערב החלו להחרים את האירוע. יוצאת מן הכלל הייתה ישראל: בשל המתיחות בסוריה ופרישת ארה"ב מהסכם הגרעין ב-2018, ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להגיע למצעד כאורח כבוד של פוטין במטרה לחזק את היחסים בין המדינות.

מאז פרוץ המלחמה ב-2022, וביתר שאת עם התקררות היחסים עם הרוסים בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ישראל לא שלחה נציגות רשמית לאירוע. הנימוקים היו הסכמתה של מוסקבה לארח משלחת של חמאס, טענות פוטין שישראל מבצעת רצח עם בעזה ושיתוף פעולה צמוד שלו עם איראן. השינוי בגישה הדיפלומטית כרגע קשור כנראה לרצון של ישראל לערב את רוסיה במשבר שנוצר עם ההפיכה בסוריה והתעצמותה של טורקיה באזור.

בקרמלין הודיעו שלצד ההסכמה הישראלית להשתתף באירוע, הוזמנו אליו נשיא סין שי ג'ינפינג וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, הנחשבים לבעלי ברית קרובים של הנשיא פוטין, ונציגים רבים מארצות מרכז אסיה, דרום אמריקה וארצות מזרח אירופה. גם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס אישר את הגעתו למצעד.