"22 שנים אני נלחם, אין מענה, 22 שנים אני סובל", אומר ל'דבר' מהרטו מסגנאו דמסה, שמחר (שלישי) יפסוק בית המשפט אם תוכל בתו השנייה באנצ'י לעלות לישראל. לפני שנתיים וחצי ואחרי מאבק משפטי ארוך, איפשרה מדינת ישראל את עלייתה של מסרט, בתו הבכורה. וכעת, תוך שהם זוכים לסיוע משפטי מהמרכז לעולים של התנועה הרפורמית – הם מצפים לקביעת גורלה של יקירתם.

המשך העלייה מאתיופיה מוקפא לחלוטין בכהונת הממשלה הנוכחית. באופן כללי, זו המדינה היחידה בעולם שמדינת ישראל הכריזה עליה שכל זכאי חוק השבות בה עלו לישראל, ולכן המשך העלייה ממנה קורה מכוח החלטות ממשלה ייעודיות.

כ-14,000 ממתינים כעת לעלייה בגונדר ובאדיס אבבה. 1,226 מהם כבר הוגדרו כזכאי עלייה, ועלייתם נמנעת כרגע משיקולי תקציב. אך לסיפורה של משפחת מסגנאו מאפיינים ייחודיים.

מהרטו עלה לישראל ב-2003, אחרי שרוב קרוביו כבר עלו קודם לכן. שתי בנותיו, מסרט ובאנצ'י, נותרו מאחור עם עלייתו. כמו במקרים דומים רבים, הוא טוען שהובטח לו שעלייתן תאושר בקרוב. הובהר לו שאם לא ינצל את ההזמנה לעלייה – היא תאבד, ולא יוכל לעלות בהמשך.

הוא עלה לבדו בתקווה שהדברים יסתדרו, אך במשך כל השנים, הוא מספר, לא הפסיק להתגעגע, לדפוק על דלתות לקידום הגעת בנותיו, ובמקביל לשלוח להן כסף להבטחת קיומן. הוא טוען לטעות ברישום הראשוני שנעשה עם עלייתו: "סימנו שאני רווק למרות שהיית נשוי עם שתי בנות". הטעות הזו המשיכה להביא עוד ועוד כאב.

אחרי נסיונות ארוכי שנים לקבל תשובות ממשרד הפנים, ב-2021 קיבל לידו את המסמך המעיד על סירוב המדינה להעלאת בנותיו. מכאן החל לפעול במישור המשפטי – להוכיח את הקשר שלו אליהן, ואת הזכאות שלהן לעלייה. ב-2022 רשות האוכלוסין החליטה לשנות את החלטתה ביחס למסרט ולאשר את עלייתה, אך לא לאפשר זאת לאחותה, בת לאותם הורים.

לדברי רחל פיש בן-ישראל, עורכת דין במרכז לסיוע משפטי לעולים של התנועה הרפורמית, "בפסק הדין בערר הקודם בית הדין הורה לרשות לבדוק איך הוחלט להעלות אחות אחת, ולקבוע שהשנייה לא ברשימה. כעת רשות האוכלוסין טוענת שבאנצ'י אכן ברשימה, אבל המכסה מולאה ולכן לא תוכל לעלות. מחר יתקיים דיון בערעור של המשפחה נגד ההחלטה".

"הייתי עם אחותי, למדתי וגרתי איתה", מספרת מסרט, שלמדה מדעי המחשב, ועובדת כעת במפעל בקריית גת. "גרנו עם אמא עד הלימודים באוניברסיטה. אחרי הליך גיור לפי ההלכה, שעברה בזמן לימודי העברית באולפן, מתחילה מסרט להיקלט בישראל ומייחלת לעלייתה של אחותה הקטנה, "ביום שעליתי לישראל בכיתי וגם היא בכתה – היה קשה להיפרד", היא מספרת.

"אני מרגיש שאני מאבד אותה", אומר האב, "אין לנו משפחה שם, וכל התעודות של באנצ'י נמצאות בגונדר. היא מפחדת להגיע לשם בגלל המצב הביטחוני". זו הסיבה שביקש מהרב מנחם ולדמן, נציג הרבנות הראשית לעניין יהדות אתיופיה וחוקר יהדות אתיופיה, לחקור את שורשי משפחתו. "הוא עשה את זה, ונתן לה תעודה שהיא אכן הבת שלי".

"אני לא מוותר בשום אופן על הבת שלי", אומר מהרטו. הוא מקווה שבית הדין יורה למדינה, כלומר לרשות האוכלוסין, לאפשר לבאנצ'י לעלות באופן מיידי, לאחר הטעות שעשו כשפלטו אותה מהרשימות. אם בית הדין יפסוק לרעת המשפחה, הם מתכוונים להמשיך ולערער, עד שהמשפחה תתאחד.