אחרי לחצים ודחיות, הגיש היום (שני) ראש השב"כ רונן בר תצהיר לבג"ץ בנוגע להתנגדותו לפיטוריו, ובו טען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ציפה ממנו להפעיל את יכולות שב"כ נגד אזרחים ישראלים שהשתתפו בפעולות מחאה נגד הממשלה, וניסה לכפות עליו חוות דעת מקצועית שקובעת כי על נתניהו להפסיק את עדותו בבית המשפט. כך למשל טען: "ראש הממשלה התבטא באוזניי לא אחת באופן שביקש לבסס את ציפייתו כי שב"כ יפעל מול אזרחים, המעורבים בפעילות מחאה והפגנות אל מול הממשלה".

לתצהיר הגלוי, שכולל 8 עמודים, מצורף תצהיר חסוי שהוגש לשופטי בג"ץ, באורך 31 עמודים, עם 5 נספחים. עיקרם של הדברים ופירוטם, כתב בר, מופיעים בתצהיר החסוי שהגיש. "מניעים שאינם מקצועיים ואינם ענייניים הם אלה שהובילו להחלטה על סיום כהונתי", טען בסיכום, והודיע כי בזמן הקרוב יודיע על מועד שבו יסיים את תפקידו.

"אני מגיש את התצהיר למרות המחיר הכבד שהארגון ואני משלמים", כתב בר. "כדי להבטיח את עצמאותו המקצועית של הארגון ושל מחליפי, כמו גם את יכולתו לסרב למלא הנחיות פסולות".

בר הבהיר כי למרות שכלל השיקולים לפיטוריו לא ידועים לו, הוא הגיע למסקנה כי ההחלטה לפטרו החלה להתגבש בשלהי שנת 2024 ובראשית שנת 2025. "מקורם אינו ברובד המקצועי אלא בציפייה לנאמנות אישית מצידי לראש הממשלה", כתב בר. "טעמים אלה הובילו, להבנתי, לרצף חריג של פעולות מצידו של ראש הממשלה, אשר במקביל להם התקיימה פעילות תקשורתית כנגדי וכנגד השירות ברשתות החברתיות".

רצף האירועים שהפך את המחמאות להשמצות

בר ציין כי מתחילת המלחמה ועד לחודש נובמבר 2024 שב"כ זכה לתשבחות רבות מפי ראש הממשלה, הן באירועים פומביים והן בפגישות עבודה ודיונים, ובפרט בנושא פעילות השירות בהובלת מבצעי חילוץ החטופים, סיכול הבכירים בארגוני הטרור ועוד.

לפי בר, נראה שאותן תשבחות הסתיימו בחודש נובמבר 2024 בעקבות כמה החלטות שלו הנוגעות לראש הממשלה. "בין החודשים נובמבר 2024 – פברואר 2025 קיבלתי החלטות, במסגרת תפקידי, בכמה נושאים הקשורים לראש הממשלה", כתב בר וציין כי לבקשת הרמטכ"ל, אישר לפתוח בחקירת גניבת מסמכים סודיים מצה"ל והדלפתם לתקשורת, במה שידוע כפרשת אלי פלדשטיין.

בר ממשיך ברצף האירועים ומציין את משפט נתניהו, שבעקבות המלצת השב"כ הועבר מירושלים לתל אביב, אך טוען: "סירבתי לערוך חוות דעת אשר מטרתה היא למנוע בפועל את היכולת לקיים עדות רציפה של ראש הממשלה במשפטו".

בנושא תחקיר השב"כ על אירועי 7 באוקטובר, מציין בר כי "טיוטת התחקיר השירותי הועברה לראש הממשלה, וזו מתייחסת לכישלונו של השירות במניעת הטבח, בצד הצגת המדיניות ארוכת השנים של הדרג המדיני מול רצ"ע (רצועת עזה, א.ג.) והתרעות חוזרות וחריגות שהועברו על ידי שב"כ לדרג המדיני במהלך 2023 וזכו להתעלמות מצידו".

"לתחקיר צורף מכתב לראש הממשלה המסביר כיצד נבנה צבא החמאס אל מול עיניה של מדינת ישראל, במימון קטארי ובמדיניות דפנסיבית", ממשיך בר, "ואת הצורך בוועדת חקירה ממלכתית לחקירת כלל ההיבטים של הדרך שהובילה ל- 7 באוקטובר; הועברה למזכירות הממשלה עמדת השירות ביחס לחשיבות הביטחונית של הקמת ועדת חקירה ממלכתית".

בנושא פרשת קטארגייט, כתב בר כי "נפתחה חקירה נוספת כנגד מי שהועסקו בלשכת ראש הממשלה בחשד לקשריהם עם קטאר, שהיא מדינה, אשר הוגדרה על ידי ראש הממשלה עצמו, כמדינה תומכת טרור".

הבקשות החריגות והוצאת הגורמים המתעדים מהחדר

בר הבהיר כי שב"כ פועל בצורה נמרצת לאבטחת סמלי השלטון וראש הממשלה באופן ספציפי. עם זאת, כתב שסירב להפעיל את שב"כ באופן החורג מייעודו ותפקידיו, ובוודאי באופן שעלול לפגוע בזכות המחאה הלגיטימית.

טענה שעולה מצד תומכי הממשלה נגד בר, היא כי שב"כ לא פעל נגד ה"חתרנות" מצד מובילי המחאות נגד הממשלה ונגד הרפורמה המשפטית. על כך בר ציין כי שב"כ בראשותו גיבש תבחינים שמגדירים "חתרנות", והמחאות המשמעותיות (שהחלו אחרי כניסתו לתפקיד) לא עומדות בתבחינים הללו, וכי בחלק מהמקרים ההתערבות הנכונה היא של המשטרה לטובת שמירה על הסדר הציבורי. בר ציין כי "במקרי גבול", קיימו התייעצויות עם מערך הייעוץ המשפטי לממשלה כדי לא לחרוג מסמכויות השב"כ, "לנהוג בממלכתיות ולא לטובת כל אינטרס אחר".

"בקשות של ראש הממשלה לפעול בניגוד לתבחינים אלה, נענו בסירוב", כתב בר, והטיל את הפצצה הראשונה, כאשר לדבריו ראש הממשלה ניסה להשתמש בשב"כ ולבקש דברים שלא יתועדו. "במקרים לא מעטים ביקש ראש הממשלה לדון בנושאים הקשורים בנושאים אלה בסיומן של פגישות העבודה, ולאחר שביקש את המזכיר הצבאי ואת הקלדנית, המפעילה את מכשיר ההקלטה, לצאת מהחדר במטרה ברורה כי חילופי הדברים בעניין זה לא יתועדו".

"הובהר לי כי ככל שיתקיים משבר חוקתי עליי לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ"

בר התייחס לדברים שנכתבו לגביו בהודעת הממשלה, לפיה הוא "נמנע מלפעול כנגד פעולה מתוכננת ומאורגנת לחולל סרבנות המונית בצה"ל שמטרתה השבתת יחידות וזרועות אסטרטגיות שלמות של כוח המגן של מדינה מאוימת".

"דברים אלו מטעמו של ראש הממשלה ומטעמה של הממשלה, מלמדים על האופן בו תפס ראש הממשלה את תפקידו של ראש השב"כ ועל ציפיותיו כי יפעיל את יכולות הארגון", כתב, "גם בקשר לתופעות גלויות ופומביות של מחאה ציבורית נגד הממשלה ומדיניותה, ללא שנלווה להן היבט חשאי כלשהו או איום באלימות".

בר טען: "ראש הממשלה התבטא באוזניי לא אחת באופן שביקש לבסס את ציפייתו כי שב"כ יפעל מול אזרחים, המעורבים בפעילות מחאה והפגנות אל מול הממשלה. כך, נדרשתי להעביר פרטים באשר לזהותם של אזרחים ישראלים, פעילי מחאה, שעקבו אחרי מושאי אבטחה, הובהרה לי הציפיה לפיקוח אחרי "מממני מחאות".

"הובהר לי, אגב שיחה בנושא המחאה, כי ככל שיתקיים משבר חוקתי, עלי לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ. פירוט הדברים המלא יעשה במסגרת התצהיר החסוי".