בדוח חדש שפורסם על ידי אגף הכלכלן הראשי באוצר אתמול (שני), עלה כי בעוד שבקרב קבוצות הגיל המבוגרות, מעל גיל 35, חלה עלייה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה בעשור האחרון – בקרב צעירים עד גיל 34 חלה ירידה. באוצר מודאגים מירידה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה של קבוצות הגיל הצעירות.
בין השנים 2014-2022 נרשמה עלייה בשיעורי ההשתתפות של כל הקבוצות מגיל 35 ומעלה. מנגד, בקרב כל קבוצות הגיל הצעירות יותר, בגילאי 34 ומטה, נרשמה ירידה, כשהגדולה ביותר בהן נרשמה בקבוצת הגיל 18-24, מ-66% ל-61%. יש לציין כי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), חיילים בשירות סדיר וקבע נספרים כחלק משוק העבודה. בקבוצת הגיל 25-29 חלה ירידה מ-74% שיעורי השתתפות ל-72%, ובקבוצת הגיל 30-34 חלה ירידה מ-78% ל-76%.
הסבר אפשרי לתופעה עשוי להיות עלייה בשיעור ההשתתפות של קבוצות גילאים אלו בלימודים אקדמיים, אולם הנתונים מלמדים דווקא להיפך. בשנים האחרונות שיעור ההשתתפות במערכת ההשכלה האקדמית נמצא במגמה שלילית: שיעור הסטודנטים מהשנתון ירד מ-52% ב-2012, ל-50% ב-2024 עבור נשים, ומ-36% ל-31% עבור גברים. גם אם כוללים את הלומדים בבתי ספר, מוסדות אקדמיים או מכללות טכנולוגיות כחלק משוק העבודה – שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב בני 18-24 ירד מ-80% בשנת 2014 ל-77% בשנת 2022, בקרב בני 25-29 מ-80% ל-78% ובקרב בני 30-34 מ-79% ל-77%.
הירידה מוסברת ברובה מהעלייה בחלקן היחסי של החברה החרדית והחברה הערבית בקרב האוכלוסייה הצעירה בישראל. ב-2022, 88% מהגברים היהודים שאינם חרדים השתתפו בשוק העבודה, לעומת 37% מהגברים החרדים ו-77% מהגברים הערבים. 84% מהנשים היהודיות שאינן חרדיות השתתפו לעומת 78% מהנשים החרדיות ו-53% מהנשים הערביות. לצד העובדה שבקרב נשים חרדיות חלה עלייה של 5 נקודות האחוז בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה לעומת שנת 2014, ובקרב נשים ערביות של נקודת אחוז אחת – בקרב גברים ערבים חלה ירידה של 8 נקודות האחוז ובקרב גברים חרדים של 6 נקודות האחוז.
דוברי ערבית מהווים רק 23% מקבוצת גיל זו, אולם לירידה במידת ההשתתפות של גברים ערבים בשוק העבודה השפעה של 46% על הירידה הכוללת בשיעור ההשתתפות הכללית, ולגידול חלקם של הערבים מתוך קבוצת הגיל – השפעה נוספת של 23% על שיעור ההשתתפות הכללי. השפעה זו מופחתת מעט (ב-3%) לאור העלייה בהשתתפות הנשים הערביות. לעומת זאת, השפעתה של החברה החרדית, המהווה 22% משכבת הגיל, נמוכה יותר. הירידה בהשתתפות חרדים בשוק העבודה מתאזנת מול העלייה בהשתתפות הנשים החרדיות בשוק העבודה (שתיהן בשיעור של 13%). גידול חלקם של החרדים מהאוכלוסייה הצעירה עומד מאחורי הירידה ב-22% בשיעור ההשתתפות הכללית.
ממצאים אלה, לדברי הכלכלן הראשי, מעלים חשש לגבי המגמות הכלכליות בטווח הבינוני והארוך בישראל. אם העובדים הנמנים בקבוצות גיל אלה יתמידו בשיעורי השתתפות נמוכה גם כשיתבגרו, תירשם ירידה משמעותית בסך העובדים הזמינים במשק, באופן שיצמצם את הפעילות הכלכלית ויגביל את קצב צמיחת התוצר. גם אם הצעירים יכנסו לשוק העבודה בשלב מאוחר יותר, הם יאבדו שנות ותק חשובות אשר יפגעו בשכרם ובפיריון העבודה שלהם בשנות ההשתכרות שלהם. באגף הכלכלן הדגישו כי התהליך של גידול חלקן של קבוצות המתאפיינות בשיעורי השתתפות נמוכים צפוי להאיץ בשנים ובעשורים הקרובים, ובעיקר העלייה בחלק היחסי של החרדים מהאוכלוסייה. לפיכך, הדגישו את החשיבות של נקיטת צעדים להגברת שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה בקבוצות אלו ובקרב קבוצות הגיל הצעירות בכלל באמצעות צמצום תמריצים שליליים לעבוד, ובאמצעות שיפור הכלים והמיומנויות הרלוונטיות לשוק העבודה בקרב קבוצות הגיל הצעירות.
