מסמכים שמתורגמים לראשונה לציבור חושפים את ההסתמכות של חמאס על הפילוג בחברה הישראלית, ועל הגדודים המעטים שפעלו באותה תקופה בצה"ל בדרכם למתקפת 7 באוקטובר. כך עולה ממאמר של החוקר סא"ל (במיל') יונתן דחוח-הלוי, שהתפרסם היום (שלישי) במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כחלק מסקירה של מסמכים שנתפסו ברצועה ושפורסמו לפני כחודש, אך כעת מתורגמים בעברית.

המסמכים, שפורסמו בחלקם במרכז המידע למודיעין ולטרור ע"ש אלוף מאיר עמית, הם למעשה חלק מסדרה של 10 מסמכים המתפרשים על פני 52 עמודים, בהם נאומים של בכירי חמאס וחלקי שיחות בין הבכירים, הנוגעות לאסטרטגיית ארגון הטרור להשמדת מדינת ישראל ורתימת הציר האיראני כולו לטובת פעילותו.

"מאזן הכוחות השתנה. הדבק המלכד בחברה הישראלית התפורר"

בשיחה שנעשתה בין חבר הלשכה המדינית של חמאס, מוחמד נצר (אבו עמר) לבין יחיא סינוואר ב-4 באפריל 2023, ניתן ללמוד על האסטרטגיה של חמאס לנצל את שעת הכושר לטובת מתקפה על ישראל ולפעול בזמן הפילוג הגובר בחברה הישראלית וכן כשכוחות צה"ל מותשים.

"יש הזדמנות אמיתית עבור הסוגיה הפלסטינית ולתנועה (חמאס), וכאן טמונה סכנת הפילוג בעמדה הפוליטית או בקו המדיני", אמר נצר, "הפילוג הפנימי בישראל הוא האמצעי הגדול ביותר שיכול להרוס אותה, וכל פילוג פלסטיני פנימי מעכב את השגת היעדים. זו תקופה שבה קיים פוטנציאל עבורנו לקצור את הפירות, שכן מאזן הכוחות השתנה כעת לטובתנו, ועלינו לנצל את ההזדמנות הזו".

"צינון [המתיחות] אצל האויב זמנית. זו רגיעה פורמלית ומדומה, שכן המשבר גדול ועמוק יותר", אמר סינוואר בשיחה שקיים זמן קצר אחרי העצירה הזמנית של הרפורמה המשפטית לאחר 'ליל גלנט' ונסיונות הגישור בבית הנשיא הרצוג, "שיחות המתקיימות אצל הנשיא הציוני מוגבלות והשפעתן מועטה. המשבר מכה בעומק הישות".

"התמונה מתבררת בראיונות של מנהיגי האויב לאמצעי התקשורת שלהם: המשבר בישות [הישראלית] עמוק", המשיך סינוואר. "אין מדובר רק במלחמת אזרחים, אלא בהתפוררות הדבק המלכד אשר מחבר את מרכיבי הישות, והתפרקות המשוואות אשר שמרו על קיומה והמשכיותה. כל אלה הבקיאים בענייני האויב הבחינו, כי המשך המצב הנוכחי פרק זמן [נוסף] יוביל אותם למצב מסוכן יותר ממלחמת יום הכיפורים".

"אנו פועלים בעזה לפי סדרי עדיפויות ברורים: ריענון הארגון, בניית הכוח הצבאי ועיסוק בנושאים הלאומיים", הסביר סינוואר את האסטרטגיה שלו. "אני מעביר מסר לכולם באמצעותך. בכל מערכה עתידית, חרב אל-קודס (שומר החומות) תהיה דומה לטיול בפארק עבור האויב, והוא יתקל בכוח צבאי שישמיד אותו. המוכנות אצלנו גבוהה, ופיתוח היכולות הצבאיות משמעותי מאוד. ההתפתחויות בגדה חשובות מאוד – לאויב 51 גדודים הפועלים בסבבים ללא מנוחה, והאויב מותש באופן משמעותי ביותר".

"השיח בתוך הישות הישראלית אינו על מחלוקת פוליטית, אלא האשמות הדדיות על מיטוט יסודותיה ומרכיביה"

בנאומו של בכיר הלשכה המדינית איסמאעיל הנייה מ-14 בינואר 2023, הוא מציב את המחלוקת הפנימית בישראל כמשהו שיכול לסייע לחמאס במתקפה על ישראל, ומציין את הממשלה שהושבעה כחודשיים קודם לכן, כמסוכנת לאינטרסים הפלסטיניים. עם זאת, הנייה נשא את הנאום בפני הוועד הפועל של חמאס, במטרה לגייס כספים ותמיכה, כך שדבריו מטבע הדברים נועדו להציג תמונה מסוימת ולרתום את המאזינים לחיזוק פעילות חמאס.

"ממשלה זו ממחישה באופן ברור את מציאות הסכסוך עם האויב הציוני, אך עלינו לנתח לעומק [את תמונת המצב] מנקודת מבט אחרת וזווית ראייה נוספת בהתאם לנתונים הבאים. ראשית: הסכסוך עם האויב צועד לקראת התנגשות רחבה, כיוון שהנושאים עליהם מדברים הציונים הם הליבה והציר של הסכסוך, במיוחד ירושלים", אמר הנייה, "אנחנו צועדים איתם לנקודה של פיצוץ רחב היקף, אשר ייתכן שהוא יהיה שונה מהשלבים הקודמים".

"שנית: הממשלה, לצד זאת שהיא מהווה איום על העם הפלסטיני, היא נושאת את זרעי הפיצוץ הפנימי של הישות (ישראל)", אמר הנייה, "מה שאנו רואים ושומעים, ובכלל זה התבטאויות מנוגדות וסותרות [המחלוקת בין המחנות הפוליטים] והפגנות, מעיד על כך שהישות מתמודדת עם מציאות חסרת תקדים מבית. אמש הייתה הצהרה יוצאת דופן של [אהוד] ברק, שאמר כי עלינו להילחם בכל מקום כדי להפיל את הממשלה הזו. וקיימת דרישה לעצור את מנהיגי האופוזיציה".

"השיח בתוך הישות הישראלית אינו על מחלוקת פוליטית, אלא האשמות הדדיות על מיטוט יסודותיה ומרכיביה של הישות", אמר הנייה בהתייחס למחלוקת סביב הרפורמה במערכת המשפט והשינוי שהייתה עלולה להביא ביחסי הכוחות בין רשויות השלטון בישראל. "מבנה הישות עצמה הפך למוקד המחלוקת בין היסודות הבסיסיים של הישות".

"שלישית: חוסר שביעות הרצון מהממשלה מצד הקהילה הבינלאומית והעמדה הערבית בכלל", אמר הנייה. "עקבנו אחר עמדות ראויות לציון שבאו לידי ביטוי בהתנגדות הנרחבת לפריצה של בן גביר למסגד אל-אקצה על ידי מועצת הביטחון, האו"ם והמדינות הערביות".

"קיים שינוי ברור מאוד בדעת הקהל הבין-לאומית בנוגע לישות הציונית, שאינה עוד הילד המפונק, אפילו בארצות הברית", אמר בכיר הלשכה המדינית שחוסל גם הוא במלחמה, "עלינו לקחת בחשבון את התמורה הזו בקהילה הבינלאומית, ולהתבסס עליה במהלכנו הפוליטים במישור הדיפלומטי".