שר הכלכלה ניר ברקת (הליכוד) הודיע היום (שלישי) לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) כי הוא לא מתקבל את התנגדותו לכוונת משרד הכלכלה להטיל מכסים בשיעור של עד 165% על יבוא קנביס מקנדה.

הוויכוח בין השרים החל בשבוע שעבר לאחר ששר הכלכלה ברקת הודיע על הטלת מכסים בשיעור של עד 165% על יבוא קנביס מקנדה, כדי להגן על תעשיית הקנאביס הישראלית מיבוא במחירים נמוכים שמטרתם השתלטות על השוק הישראלי. החלטת השר נתונה באישור ועדת הכספים שצפויה לדון בנושא במידה והתנגדות שר האוצר לא תתקבל.

בתחילת השבוע הודיע שר האוצר סמוטריץ' במכתב כי מתנגד להיטל זה, בין היתר מכיוון שלא הספיק לבחון את השפעות המהלך. ברקת מצדו הודיע כי הוא לא מקבל את ההתנגדות וכתב כי "במידה ולא יתקבל סירובך המנומק, לא אוכל לראות במכתבך התנגדות להיטל".

החלטת ברקת הגיעה לאחר שהממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה מצא בחקירה כי יצרנים קנדים מייצאים לישראל קנביס במחירים נמוכים משמעותית מישראל, ובנוסף מהמחירים בקנדה. במקרים מסוימים אף נמכרת סחורה במחירי הפסד. טקטיקת סחר, המכונה מחירי היצף, זו יכולה להיות יעילה עבור יצרנים גדולים לטובת השתלטות על נתח שוק במדינה זרה, תוך פגיעה ביצור המקומי של אותה המדינה. משרד הכלכלה הדגיש כי מכירה במחירי היצף נוגדת להסכמי ארגון הסחר העולמי, עליהן חתומות ישראל, קנדה, ו-164 מדינות נוספות.

ברקת, בהודעה על המכס, ששיעורו ינוע בין 12%-165%, בתלות בחברה המייצאת, נימק את ההחלטה: "קיים חשש ממשי שקריסת התעשייה המקומית תגרום למחסור בקנביס, לעליית מחירי היבוא ולתלות ביבוא מקנדה." לפי המשרד, 90% מיבוא הקנביס ב-2023 היה מקנדה: "לא ניתן להתעלם מחוסר ההדדיות מול קנדה, אשר בעוד שהיא מציפה את השוק הישראלי, אינה מאפשרת יבוא קנביס מישראל".

במכתבו של סמוטריץ' לברקת ביום ראשון, הודיע כי הוא מתנגד להיטלים על יבוא הקנאביס מקנדה, זאת במקרה שלא יחליט אחרת בימים הקרובים. במכתבו ציין כי העובדה שההודעה פורסמה בערב הפסח לא אפשרה לצוות המקצועי מטעם האוצר לבחון באופן מקיף את ההצעה.

כאמור, ברקת לא מקבל את התנגדותו של סמוטריץ'. במכתב תשובה שפרסם היום, ציין כי לאחר פגישת הוועדה המייעצת, שכללה נציגים גם מהאוצר והמליצה על הטלת המכס, נשלחה עמדת הוועדה כבר בסוף מרץ, לפני מעל לשלושה שבועות: "איני סבור כי ניתן לקבל את טענתך לפיה לא סיפקו בידך המועדים לבחון את הדברים, נהפוך הוא".

עוד הוסיף ברקת, כי שר הכלכלה אמון על מכסים, ובידי שר האוצר שמורה הזכות להתנגד להיטלים מסוג זה רק בתנאי שהראה כי הם צפויים להשפיע על השגת יעדי הממשלה בצורה רחבה. מכיוון שסמוטריץ' לא נימק את ההשלכות הרחבות הצפויות מההיטל, ואף ציין כי לא הספיק להעמיק בנושא, ברקת החליט שלא להכיר בהתנגדותו למהלך.

ליבוא זול יש מחירים כבדים בטווח הארוך

בתחום הגבלת יבוא יש תפיסה שרווחת פעמים רבות בציבור, לפיה יצרנים נהנים מההגבלה, שנותנת להם עדיפות, ואילו הצרכנים משלמים על כך במחירים גבוהים. המציאות היא מעט מורכבת יותר: במקרים רבים של סחר לא הוגן במחירי היצף ללא התערבות ממשלתית, הייצור בארץ אכן נפגע, וכאשר אין תחרות ליצרן הזר, או למייבאים, רואים עליה במחירים. במקרה זה הצרכנים לא מרוויחים, ולעיתים הם אף תלויים ביבוא ממקור יחידי. בתחום הקנביס כבר היום ניתן לראות את השליטה הקנדית ביבוא.

נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר מספר כי הקנביס הקנדי המיובא הוביל לסגירה של חוות ומתקני יצור קנאביס, ובכך לאובדן פרנסה של אלפי משפחות למחיקת השקעות בסך מיליארדי שקלים, חלקן השקעות ממשלתיות. זאת "על אף שתעשיית הקנאביס בישראל הייתה מהחלוצות והמבטיחות בתחום בעולם וביכולתה לספק באופן מלא ובתנאים תחרותיים את מלוא הביקוש המקומי הן מבחינת כמויות, והן מבחינת איכות, זמינות ובטיחות – ברמה הגבוהה ביותר, ואף לייצא את תוצרתה באופן תחרותי למדינות שונות בעולם, בהן לא מקובלת פרקטיקה של היצף וסחר לא הוגן".

המשמעות של פגיעה ביצור הקנאביס המקומי היא רחבה מכמה אנשי עסקים שיפסידו. קנאביס הוא תחום עם הכנסה גבוהה מהממוצע ביחס לחקלאות, והוא כולל שימוש רב באמצעים טכנולוגים, כך שיש לדעיכת הענף גם השפעה על תחום האגריטק – טכנולוגיה לחקלאות. תלות במקור זר יחידי עשויה בקלות גם להוביל למחסור, במקרה של היחלשות הענף במדינה, הדרדרות היחסית, או פגיעה בשרשראות ההספקה.