״אנו פונים לכל אזרחי ישראל, התאימו את אירועי יום העצמאות כדי שלא נהפוך לחברה שמנרמלת מצב בו יקיריה בעזה", נציגי משפחות החטופים קיימו הערב (שלישי) הצהרה מיוחדת בכיכר החטופים לקראת יום העצמאות עוד אמרו המשפחות "לא תהיה עצמאות שלמה אם אין כאן את כולם – החיים לשיקום, החללים לקבורה ראויה״.

חנה כהן, דודתה של ענבר הימן: ״יום הזיכרון ויום עצמאות בפתח שענבר שלנו ועוד 58 חטופים וחטופות עדיין בשבי חמאס. איך אפשר לציין יום עצמאות? כשכל הארץ מקושטת בדגלי כחול לבן כשהלב שלנו שחור. עד מתי 59 חפים מפשע עדיין בשבי חמאס. והמדינה כאילו התרגלה. המציאות האכזרית נורמלה. ועדיין החטופים ובני משפחותיהם בשבי חמאס".

"אני פונה אל ראש הממשלה מר בנימין נתניהו: הוציא את כל 59 החטופות והחטופים מעזה. אני פונה לעם שלי ומתחננת – עזרו לנו להחזיר את ענבר שלנו ואת כל 58 החטופים. מי לחיים ומי לקבורה מכובדת״.

לישי מירן-לביא, אשתו של עמרי מירן: ״המדינה הזו נבנתה על הערך 'תדע כל אם עבריה', על זה עמרי גדל. אני חושבת על המילה "לחגוג" עצמאות ומתמלאת באי-נוחות. אנחנו לא יכולים באמת לחגוג מצב בו הערכים שלנו בסכנה. אין עצמאות שלמה כש-59 מאיתנו בעזה. אין ניצחון כש-59 עדיין בשבי".

"אני פונה מכאן לכל אזרח בישראל – התאימו את אירועי יום העצמאות. הירתמו במלוא כוחכם כדי שלא נהפוך לחברה שמנרמלת מצב בו יקיריה בעזה.במקום חגיגות עצמאות, קיימו עצרות הזדהות. תדאגו שהדגלים הצהובים מונפים בכל מקום. תקריאו את שמות 59 החטופים והחטופות בכל מעמד. כל יוזמה וכל מחווה היא חשובה. אסור לנו להמשיך הלאה ולחגוג כאילו יש לנו עצמאות שלמה״.

נדב רודאיף, בנו של ליאור רודאיף: ״לפני 564 ימים יצא אבא שלי מבית הורי כחבר בכיתת הכוננות של קיבוץ ניר יצחק במטרה אחת ויחידה, להגן על הבית. מתי הוא ועוד 58 חטופות וחטופים יחזרו? איזה עצמאות יש להם ובלעדיהם? מדינת ישראל נוסדה לפני 77 שנים תחת ההבטחה להיות בית בטוח לכלל היהודים ולהגן עליהם מפני אלו המבקשים להרע לנו. ב7.10 מדינת ישראל וצה"ל כשלו והפרו את ההבטחה הזו. אני רוצה לפנות לציבור: אל תישארו אדישים! 35 חללים-חטופים נשארו מחוץ ליום הזיכרון ואין לנו, המשפחות, קבר להתאבל עליו״.

יותם כהן, אחיו של נמרוד כהן: ״בייחוד בימים אלו, מרגיש כאילו החטופים נשכחים מעין ונשכחים מלב. רבים מהחטופים, וביניהם אחי נמרוד הינם חיילים, חברי כיתות כוננות ואזרחים אמיצים ובעלי תושיה שפעלו להציל חיים. השארתם מאחור היא פירוק החברה הישראלית".

"ציון יום הזיכרון והעצמאות ללא הקשר החטופים, הוא חטא לערכי המדינה ולמורשת ישראל. וודאו שהם לא נשכחים בימים החשובים האלה, אל תתנו יד לאלו המנסים לנרמל את המצב – תמונת מצב שקרית לפיה ישראל באמת חוגגת עצמאות וגאה בתפארת 'להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים' – וכל עוד הציווי הזה קיים, אין לנו הזכות והיכולת לחגוג את עצמאותה של המדינה״.

נעמי ברוך, אמו של אוריאל ברוך: ״ביום הזיכרון הזה, המדינה מתייחדת עם זכר הנופלים. אבל אנחנו המשפחות של החטופים הנרצחים לא יודעים איפה לעמוד. ובין הזיכרון לעצמאות אני שואלת: איזו עצמאות זו, כשאין לי ודאות האם הבן שלי אוריאל חי או מת? אני דורשת שהמדינה שלי, תעשה את הכל בכדי להחזיר את כל 59 החטופים שבניהם החטוף אוריאל ברוך הבן שלי. לא תיתכן עצמאות שלמה כשיש משפחות חצויות, וספק שמכרסם בנו יום ולילה. אני לא מוותרת. לא על אוריאל, ולא ועל החובה של המדינה שלי להחזיר את כל 59 החטופים״

"זהו אינו רגע לנרמל"

לצד הצהרות המשפחות, פירסם מטה המשפחות מכתב שנשלח למאות ארגונים, חברות ומוסדות, לקראת ימי העצמאות והזיכרון הקרובים, בקריאה לנקוט ביוזמות להגברת המודעות לחשיבות להשבת החטופים.

"זה שבועות מספר שנראה כי נושא השבת החטופים והחטופות נדחק מסדר העדיפויות הלאומי. לאחר שנה וחצי של מאבק להשבת החטופים, אנו, המשפחות, מרגישות כי הגענו לכדי מבוי סתום ואובדן עצות. אנו לא יכולות שלא לחוש כי נדחקנו מלב, כי נדחקנו הצידה" כבתו במטה.

"תחושות קשות אלו מתחדדות אף יותר אל מול ההיערכות הגוברת ליום העצמאות הקרב. נראה כי חיי האומה חוזרים למסלולם, והחזקתם של יקירנו בשבי חמאס הנורא הפך לחלק מהשגרה הישראלית. אנו כותבים שורות אלו בלב דואב ובחרדה גדולה. לנו לא תהיה עצמאות השנה. למדינת ישראל לא תהיה עצמאות שלמה".

"בשעה קשה זו, כאשר 59 חטופים – נשים, גברים, חיילים ואזרחים – עדיין כלואים בגיהינום של שבי החמאס בעזה, אנו פונים אליכם בקריאה מוסרית: סייעו לנו להשאיר את יקירנו בתודעה; סייעו לנו לנצח את הנרמול המתהווה של המצב הקיים. עצמאות ללא חירותם של החטופים – איננה שלמה. בזמן בו זועקים 59 חטופים לעזרה – ללא קול, ללא מגן, וללא ודאות שיחזרו אי פעם".

"אנו פונים אליכם לנהוג באחריות ציבורית וערכית אל מול מצב מורכב וקשה –
התאימו את האירועים הציבוריים, מתנו את מפגני השמחה, עשו הכל על מנת להזכיר את הצורך הבהול להשבת החטופים".

"אנו מבקשים: עשו ככל שביכולתכם לוודא שמנכיחים את החטופים. בין אם זה בהתאמת הטקסים, תליית דגלים צהובים בכל הרחובות, הקראת שמותיהם של החטופים והחטופות בכל מעמד. החטופים זקוקים לכם. נצלו את כוחכם והשפעתכם".

"זהו אינו רגע לנרמל. זהו רגע לעצור. להתכנס. להיזכר. ולדרוש – להחזיר את כולם. קודם כל החטופים. אנו לרגע לא מבקשים להתעלם מאלו ששילמו מחירים כבדים על מנת שנוכל לציין עצמאות. אפשר לציין עצמאות מתוך כאב – אבל לא תוך הדחקה ושכחה. אנו מבקשים מכם, כל אחד ואחת מכם, לבחור בציון יום העצמאות באירועים מותאמים, שקטים, מלאי משמעות, ושזורים בזעקה – רק חברה שממאנת להשלים עם עוול כזה – ראויה באמת לעצמאותה. 59 חטופים. 59 לא להתרגל".