סירובה של הזמרת ירדנה ארזי להשתתף בטקס המשואות הוא סימפטום מסוכן של חלק גדול בחברה שמעדיף את פיצולה של החברה הישראלית ובוחר בחרמות על פני התמודדות, קשה ככל שתהיה. ארזי עמדה בצומת ואפילו החליטה בהתחלה להשתתף בטקס. יש לה מה לומר, והרבה. אחד משיריה האהובים, 'הביתה', הפך להמנון המאבק להשבת החטופים והיא מתבטאת ומתראיינת בכלי התקשורת השונים.
סיבוב הפרסה שעשתה ארזי מסמל יותר מכול את הוויתור של חלק גדול מהציבור בישראל על ההתמודדות הנדרשת למען שיקום דמותה של החברה. ה-"רק לא" הולך ומתעצם, עד כדי השתלטות על כל הסמלים שהיוו פעם את עמוד השדרה של החברה הישראלית. ארזי, שגדלה בקיבוץ ושירתה בנח"ל, בוחרת להדיר רגליה מהקולקטיביות הישראלית, נייר הלקמוס של התקופה.
"כמו זרה בבית"
"טקס המשואות הוא ממלכתי, אבל התקופה אינה ממלכתית", הסבירה ארזי בפוסט מנומק שהפך לוויראלי. "לכן, למרות הכבוד הגדול, הרגשתי שלא אוכל להיות השנה חלק מהטקס. אני אזרחית במדינה, והמציאות היומיומית מחלחלת לתוך הוורידים. אני כואבת אותה ומייחלת לימים טובים ומאוחדים, שבהם הממלכתיות תחזור להיות ערך מוביל בציבוריות הישראלי".
אלא שלא יגיעו ימים טובים אם ארזי וציבור הולך וגדל יתמידו למשוך את ידיהם, ולהחרים בפועל את המפעלים הממלכתיים של מדינת ישראל. החברה הישראלית עוברת שינויים דרמטיים בשלושת העשורים האחרונים. כוחות אדירים נאבקים על ערכיה של הישראליות מאז רצח רבין ועד ימינו: תהליכים של קיטוב, פירוק והפרדה. המאבק בהם לא יכול להתנהל מהטריבונה, צריך להכניס את הידיים לתוך הבוץ ולמשוך את החברה הישראלית מתהליכי העומק ההרסניים. אי אפשר להמשיך ולקוות "שמישהו יחזיר את המדינה".
ארזי מבטאת קול בציבור שחש שהמדינה נגזלה ממנו, או כפי שכתב אהוד מנור בשיר 'הייתה לי ארץ': "ועכשיו אני כמו זרה בתוך ביתי / והארץ לא מוכרת, מסיטה את מבטה / המילים אותן מילים, אך השפה אינה שפתי / הייתה לי ארץ, מי יחזיר לי אותה". עם זאת, אסור להצטרף לחלקים הולכים וגדלים שבוחרים לקרוע את עצמם מהביחד הישראלי, לא להשתתף ולקחת בו חלק.
מפלגת יש עתיד הודיעה שחברי הכנסת לא יגיעו לטקס יום העצמאות, ויחלקו את הכרטיסים למשפחות חטופים. לראש האופוזיציה יאיר לפיד היה פעם סלוגן. "מה ישראלי בעינייך". בעיניי, להחרים את טקס המשואות זה לא ישראלי. זה לא ישראלי לוותר על ההשתתפות באחד מהסמלים הממלכתיים של מדינת ישראל. כך, בדיוק, נותנים פרס לזרמי העומק שקורעים את החברה הישראלית לגזרים.
