משיאי משואות נוספים בטקס הממלכתי בהר הרצל: רפאל ארווס, אביו של סמ"ר שי ארווס, חובש קרבי בחטיבת גבעתי, שנפל באסון הנמ"ר בג'בליה ב-31 באוקטובר; והזמרת דנה אינטרנשיונל.

"רפאל ובני משפחת ארווס שילמו את המחיר הכבד ביותר בעבור ההגנה על הבית", אמרה השרה מירי רגב בהודעה על בחירתו. "משפט אחד שאמר לאחר האסון לא יוצא לי מהראש: 'מי שחושב שיש לו צרות, שיבוא לחלקה מספר 10 בבית העלמין חולון, שבזכותם אנחנו פה', אותה חלקה שהוא מכיר כל אחד ואחד מהגיבורים הטמונים בה, חלקה שכשהוא פוקד אותה הוא אומר בגרון ניחר: 'כל הילדים שלי פה'. כגודל האובדן כך גודל המחויבות של רפאל להבטיח שאנחנו כחברה נעניק לכל אחת ואחד מהנופלים את הכבוד שהם כל כך ראויים לו".

גם הזמרת דנה אינטרנשיונל, שאתמול פורסם כי סירבה להצעה, שינתה את דעתה, ותשיא משואה בטקס. "דנה אינטרנשיונל היא דמות פורצת דרך, אחת הזמרות האהובות בישראל ואחת המצליחות בעולם אשר תרמה רבות לקידום ערכי הסובלנות והקבלה בחברה הישראלית", אמרה רגב. "הבחירה בדנה להשיא משואה היא הכרה בתרומתה הייחודית וביכולתה לאחד לבבות סביב ערכים של שוויון וכבוד הדדי".

דנה אינטרנשיונל כתבה בפוסט שפרסמה ברשתות: "כמעט חג עצמאות שמח. איזו מתקפה. אז היו תגובות מתרגשות ודמעות ושמחות והיו גם המון אחרות. אני מסכימה עם כמעט כל מה שאומרים לי. מוקדם לי עדיין לחלוק את מסע רכבת ההרים שאני חווה עכשיו. רגשית וערכית. עוד ידובר, אל תדאגו.

"אתמול בבוקר שי (כרם, מנהלה האישי) ואני החלטנו שאנחנו מוותרים על ההצעה שהייתה מרגשת ומשמחת, ואז התחיל מחול שדים ומבול של פניות. חבל שאני לא יכולה להשמיע לכם את העיתונאי שדיבר בקול חנוק מבכי: 'בבקשה. את חייבת להיות שם. אנחנו צריכים קצת אור בימים החשוכים האלה. תהיי שם כדי לייצג את התקווה למחר אחר'. אופס, שמעתם בכל זאת.

"מעולם לא עשיתי משהו כדי למצוא חן. אני לא יודעת להתחנף (ואני מתה לדעת). אני הולכת בגאווה בדרך שלי ואני מאוד מאוד אוהבת את ישראל שלי. טקס הדלקת המשואות הוא שיא בחגיגות יום ההולדת למדינה. זו חגיגה של כולנו. גם כשהיא עצובה מאוד, צריך להאמין שאפשר.

"אני מקווה שאנחנו עושים את הדבר הנכון ובא לי לראות מקרוב מי זה השפירו הזה. הארץ האהובה והמדממת שלנו תדע ימים יפים יותר. בואו נעזור לזה. תמיד האמנתי שאפשר לשנות מציאות, שאפשר לחבר בין אנשים, שצריך לקבל את כולם. לפעמים הדרך לשם דורשת מלחמה. למלחמה על שינוי יש דרכים רבות.

"ובעניין החטופים. אין כאב גדול מזה. מתחילת המלחמה אני זועקת את זה בכל מקום אפשרי. בשנה הראשונה למלחמה לא הצלחתי לעלות לבמה. ביטלתי את הופעות פורים, כי לא הרגשתי שאני יכולה. אנחנו חיים חודשים ארוכים לתוך האסון הזה ומנסים לתפקד, לחיות, לזעוק.

"ולהגיד לכם מה כרגע הדבר שהכי מרגש אותי? שאני הולכת לחבק את אלי שרעבי ואמילי דמארי שבטקס של השנה שעברה עוד היו בשבי, והשנה יעמדו על הבמה להדליק משואה. כמה חיכינו לרגע הזה שהם יהיו כאן. וביחד איתם נשמיע את הקול שקורא לשחרר את כולם – עד החטוף האחרון.