הרפורמה במחירי התחבורה הציבורית, שנכנסה היום (שישי) לתוקפה, מביאה עלייה דרמטית במחירים. למרות התמונה שמציירים במשרד התחבורה, שבה כ-80% מהישראלים יהיו זכאים להנחות החדשות – בפועל, על פי נתוני אפליקציות התשלום, רק 12% מהנוסעים בישראל ייהנו מהן.

במשרד התחבורה אומרים שכ-80% מהציבור ייהנה מהנחות למרות העלייה הדרמטית במחירים – עקב הרחבת הפטור מתשלום לאזרחים ותיקים, וכן הוספתן של ההנחות לצעירים עד גיל 26 ועדכון הפרופיל הגיאוגרפי למתגוררים בפריפריה. אלא שעל פי נתוני אפליקציות התשלום, רק 12% מהנוסעים בישראל ייהנו מההנחות החדשות, משום שהאופן בו ניתנות הוא רק על ידי שימוש בחופשי-חודשי. למשל, תושב אופקים שזכאי ל-50% הנחה מתוקף הפרופיל הגיאוגרפי שלו, לא יקבל הנחה על נסיעות בודדות שמתייקרות משמעותית, אלא אם ירכוש מנוי חופשי-חודשי.

תגובת משרד התחבורה: "מדובר בנתון מופרך מיסודו שאין לו כל שחר. על פי הנתונים כ-40% ממשתמשי התחבורה הציבורית עושים כיום שימוש ברב קו או באפליקציות השונות והנתון עשוי לגדול עוד יותר, בעקבות הביקוש הרב למנויים כתוצאה מרפורמת 'צדק תחבורתי'".

בעת השימוש ברב קו ההחלטה לרכוש מנוי חופשי-חודשי היא במידה רבה הימור מושכל שמבצעים הנוסעים בתחילת החודש לפי כמות הנסיעות, על מנת להצדיק את החוזה. בעת רכישת נסיעות דרך אפליקציות (כמו מוביט) לעומת זאת, נעשה חישוב בסוף החודש מהי הדרך היעילה ביותר עבור הנוסע לשלם על נסיעותיו, ורוכשת מנוי חופשי-חודשי במקרה שזה משתלם.

לכן, כמות הרכישות באפליקציות היא מדד מדויק יחסית על מנת להבין לכמה מהמשתמשים בישראל כדאי לרכוש חופשי-חודשי. התשובות מפתיעות: על פי נתוני חברת מוביט, כ-12% בלבד מהמשתמשים בחודש בממוצע רוכשים חופשי-חודשי, והנתון זהה גם בחברת הופ-און. כשחברות השונות התבקשו להעריך בכמה יגדל האחוז המדובר כשהחופשי-חודשי יהפוך לזול יותר בשל ההנחות המדוברות, הן העריכו שלכל היותר באחוזים בודדים, אם בכלל. זאת, משום שהמחיר הממוצע בו רוכשים הנוסעים בישראל בכל חודש הוא נמוך משמעותית ממחיר החופשי-חודשי.

מנכ"ל הופ און, עופר סיני. "רוב המשתמשים מעדיפים להשתמש בערך צבור" (צילום: יח"ץ)

ברב-קו, בו להערכת החברות משתמשים כ-75% מהנוסעים בתחבורה ציבורית, המצב חמור עוד יותר. "היות שבאפליקציה שלנו ישנם גם משתמשי רב-קו שגם משלמים באפליקציה, אנחנו חשופים לשני סוגי המידע", מסביר עופר סיני, מייסד הופ-און, "בפועל, אנחנו יודעים שרוב מכריע של הנוסעים לא משתמשים בחופשי-חודשי. במקום זאת, הם מעדיפים להשתמש בערך הצבור". הערך הצבור הוא מעין 'כסף מזומן' שניתן לטעון לתוך הרב-קו במקום חוזה נסיעה, ולהשתמש בו פר נסיעה. על אף שהמחירים בו פחות משתלמים מאשר בחופשי-חודשי, הוא מאפשר גמישות רבה יותר.

הפרופילים החדשים: לא ניתנים לטעינה בערך צבור

אלא שבערך הצבור ניתן להטעין רק חלק קטן מהפרופילים – בני ובנות נוער, סטודנטים, ואזרחים ותיקים (הצטמצם לנשים בין 62-67 בשל הפטור). הפרופילים החדשים ברפורמה, פרופיל צעירים והפרופיל הגיאוגרפי, אינם ניתנים לטעינה על ידי שימוש בערך צבור. לכן, כל המשתמשים החדשים שזכו להנחות החדשות ומשתמשים ברב-קו אינם צפויים ליהנות מההנחות אלא אם ירכשו חופשי-חודשי, בדיוק כמו באפליקציות.

"בשל העובדה שהרב קו אינו מבצע חישובי יעילות כמו האפליקציה, הוא מקשה ליהנות מהחופשי-חודשי מבלי לקחת סיכון", מסביר אייל זיו, מנהל הפעילות של מוביט–פנגו, "למרבה הצער, רוב הציבור עדיין משתמש בו, כך שבאופן בו מיושמים הפרופילים, יתקשו ליהנות מהם".

אייל זיו, מנהל הפעילות של מוביט-פנגו. "רב קו לא מבצע חישובי יעילות, ומקשה ליהנות מהחופשי-חודשי בלי לקחת סיכון" (צילום: מוביט פנגו)

קשה להאמין שהעובדות הללו – הן לגבי השימוש הנרחב ברב-קו והן לגבי השימוש המועט בחופשי-החודשי – נעלמו מעיני משרד התחבורה בעת שגיבש את הרפורמה. במשרד התחבורה יכלו לדוגמה לסדר את ההנחות כך שיעבדו גם עם הערך הצבור, כמו ההנחות הישנות לנוער וסטודנטים. אולם בחרו שלא לפעול כך, ובכך מנעו אותן מחלק גדול מהציבור, ולמעשה חסכו למשרד מיליארדים רבים של סבסוד. בסיכומו של דבר, על אף שהמשרד אכן הביא למצב שבו כ-80% מהאוכלוסייה זכאית להנחות, בפועל עבור לפחות כ-80% מתוכה הן אינן ברות מימוש.

"בסוף לא הביאו פה כסף חדש מקטר", מסכם יוסי סעידוב מייסד ארגון 15 דקות, "לא פתחו תשתיות, לא הגבירו תדירויות, ולא השקיעו כסף בסבסוד. רק שיחקו עם הכסף והכותרות מכאן לכאן כדי שיראה שמשלמים פחות".